נחום זיו-אב
 | |
| נחום זיו-אב | |
| לידה | 22 בדצמבר 1908 |
|---|---|
| פטירה | 16 באוקטובר 1954 (בגיל 45) |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק  |
| מדינה |
ישראל |
| השתייכות |
 ההגנה משטרת ישראל |
| תקופת הפעילות | 1948–1949 (כשנה) |
| דרגה |
 ניצב (משטרה) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד מחוז תל אביב | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנהל מחלקה בחברת חשמל, פעיל ציבור | |
  | |
נחום זיו-אב (22 בדצמבר 1908 - 16 באוקטובר 1954)[1] היה ניצב במשטרת ישראל ובכיר בארגון ההגנה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיו-אב נולד בסמולנסק והתחנך חינוך עברי על ידי מורה פרטי, הסופר אהרון לובושיצקי[2]. בסיום לימודיו התיכוניים השתלם שנתיים בבית ספר גבוה לכלכלה, מהם פסק בעקבות עלייתו עם הוריו לארץ ישראל. התיישב עמם במגדיאל ועסק בחקלאות ולתקופה קצרה כעגלון. זיו-אב היה פעיל באגודת בני בנימין[3] ומזכיר האגודה[4] וכתב מאמרים בדואר היום, בהם הביע עמדות נגד מפלגות הפועלים[5]. כן היה פעיל במכבי במגדיאל[6] ובארץ ישראל[7]. זיו אב היה פעיל בנושא משק החלב של מושבות האיכרים[8], ובשנת 1936 נבחר ליושב ראש קואפרטיב גולן לשווק חלב[9]. בשנת 1933 היה מזכיר ועד מושבות השרון[10].
היה חבר ההגנה ומשנת 1938 נשא בתפקידים בכירים בארגון[11]. טרם הקמת המדינה שימש מפקד מרחב תל אביב[12].
עם קום המדינה והקמת משטרת ישראל מונה זיו-אב למפקח מחוז תל אביב[13] והדרום בדרגת ניצב. תפקיד זה מילא כשנה בטרם פרש מהמשטרה. לאחר מכן היה מנהל מחלקת כח אדם במחוז הדרום של חברת החשמל[14].
בפעילותו הציבורית לאחר קום מדינת ישראל, היה ממייסדי ארגון חברי ההגנה בישראל (1949), ושימש יו"ר מרכז הארגון עד לפטירתו. זיו אב ייעד לארגון תפקיד של גיוס ותיקי ההגנה להרתמות למען בניין מדינת ישראל, סיוע בקליטת העלייה ובענייני ביטחון[15] ובקש שחבריה יובילו את המדינה הצעירה. משאלתו של זיו אב לא נתקיימה והוא התאכזב מדחיקת ותיקי ההגנה הצידה[16].
זיו-אב שינה את עמדותיו, התקרב להסתדרות הכללית[17], היה שופט בבית הדין העליון של הסתדרות העובדים הכללית, הצטרף למפא"י[18] ונבחר למזכירות מחוז תל אביב. היה חבר חוג "המעורר" במפלגה[19].
שימש פרשן צבאי בעיתון "מעריב" בשם העט מ. גונן[20]. זיו-אב היה חבר הנהלה בהוצאת הספרים "עיינות" וחבר הנהלת מועדון התעופה בישראל.
באוקטובר 1954 נפטר לאחר מחלה ממארת ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק[21]. היה אב לשלושה. אחיו יצחק זיו-אב היה סופר ואיש-ציבור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אל תשליכני לעת זקנה, דבר, 6 באוקטובר 1954
- א. שמיר, לזכר נעדרים, נחום זיו אב, דבר, 10 באוקטובר 1955
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ א. שמיר, נחום זיו אב, דבר, 16 בנובמבר 1954
- ^ בהסתדרות בני בנימין, דואר היום, 25 בנובמבר 1934
בסניף בני בנימין, דואר היום, 27 בנובמבר 1934 - ^ א. אשכנזי, בסניף בני בנימין, דואר היום, 23 במאי 1935
- ^ נחום זיו אב, היקח הפועל חלק במכביה?, דואר היום, 22 בינואר 1935
נחום זיו אב, התרמית המתחסדת, דואר היום, 7 באפריל 1935
צבור האכרים ותנועת המכבי, דואר היום, 16 בספטמבר 1935 - ^ במכבי בשרון, העם, 18 במאי 1931
- ^ לכנוס הצופים ליד המכביה, הארץ, 1 בפברואר 1932
- ^ הגליל הרוצה לקום, דואר היום, 15 באפריל 1935
ושוב לבעיית שוק החלב, דואר היום, 7 בינואר 1936 - ^ אלף נון, קואפרטיב גולן, דואר היום, 22 בינואר 1936
- ^ בועד מושבות השרון, דבר, 13 במרץ 1933
כביש הרצליה רכבת ייסלל, דבר, 8 באוגוסט 1933 - ^ נחום זיו אב איננו, דבר, 17 באוקטובר 1954
- ^ שתי הפרוטקציות של חיים לבנון, מעריב, 26 בדצמבר 1952
- ^ דיון בענייני הבטחון, הצופה, 11 ביוני 1948
- ^ נחום זיו אב ז"ל, דבר, 17 באוקטובר 1954
- ^ משלחת ארגון חברי ההגנה אצל ד. בן גוריון, דבר, 9 באוקטובר 1949
- ^ הארגון עשה את שלו, הצופה, 28 ביוני 1953
- ^ למען שלמות ההסתדרות, דבר, 16 ביוני 1952
- ^ מפא"י מכינה צבא פרטי, חרות, 20 בדצמבר 1951
- ^ מ. מייזלס, תסיסה במפא"י, תובעים טוהר ודמוקרטיה, מעריב, 7 ביוני 1952
- ^ נחום זיו אב ז"ל, מעריב, 17 באוקטובר 1954
- ^ נחום זיו-אב באתר GRAVEZ
| מפקדי מחוז תל אביב של משטרת ישראל | |
|---|---|
|