נחום חת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחום חת
Nahum Heth.jpg
תאריך לידה 26 באוקטובר 1896
תאריך עלייה 1919
תאריך פטירה 15 בינואר 1990
כנסות 2
תפקידים בולטים

נחום חֵת (26 באוקטובר 189615 בינואר 1990) היה משפטן, איש ציבור ועסקן ספורט, שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים בכנסת השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום חת נולד למאיר חת, סוחר במקצועו, באודסה, אז חלק מן האימפריה הרוסית. כבר בגיל צעיר החל בפעילות ציונית, והיה חבר בתנועת צעירי ציון. על פעילותו בהסתדרות התלמידים ובהסתדרות הסטודנטים הציוניות נאסר פעמיים ב-1912 וב-1915. הוא סיים לימודיו בגימנסיה ובאוניברסיטה באודסה. הוא עלה לארץ ישראל בסתיו 1919 על סיפון האנייה רוסלאן[1], והתיישב ב-1920 בחיפה. כבר עם בואו התגייס לפעילות ציבורית והיה בוועד הציבורי של עולי אוקראינה, לסיוע ליהודים באוקראינה שנפגעו בפרעות שאירעו במהלך שלטונו של סימון פטליורה[2]. לאחר שסיים את לימודי המשפטים והוסמך כעורך דין, עבד אצל אברהם וינשל בחיפה, ובין השאר ייצג פועלים שארגנו שביתה‏[3]. בספטמבר 1927 פתח משרד עצמאי‏[4].

חת היה היועץ המשפטי של "ההגנה" (1948-1947). עם קום המדינה התמנה חת ליועץ המשפטי הראשון של משרד הביטחון, ומתוקף תפקידו זה ניסח את תקנות שעת חרום (חוקת השיפוט), התש"ח-1948, המסדירות את המשפט הצבאי בצה"ל. התקנות התבססו על תקנון ההגנה, והיוו את התשתית לחוק השיפוט הצבאי, שנחקק שנים ספורות לאחר מכן.

במקביל לעבודתו כעורך דין מילא שורה של תפקידים ציבוריים, בספורט, בחיפה ובמישור הלאומי.

בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

חת היה בין מייסדי אגודת ידידי מכבי בחיפה ב-1930‏[5], היה באותה שנה ליו"ר האגודה‏[6], ובהמשך היה יו"ר הנהלת מכבי (1939-1935) ונשיא הסתדרות המכבי בארץ ישראל‏[7].

בשנה בה נבחר לכנסת, מונה גם לנשיא הראשון של הוועד האולימפי בישראל, שאיחד תחתיו את אגודות מכבי והפועל. בתקופת כהונתו שוגרו שתי המשלחות הישראליות הראשונות למשחקים האולימפיים, שנערכו בהלסינקי (1952) ובמלבורן (1956).

בשנת 1965 זכה בפרס דב הוז מטעם עיריית תל אביב על תרומתו לטיפוח הספורט בישראל.

בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1926 נבחר חת לחבר ועד הדר הכרמל[8]. בשנת 1950 הוא עמד בראש רשימת הציונים הכלליים למועצת עריית חיפה שקבלה 5 מתוך 21 מושבים במועצה‏[9]. הוא פרש מהמועצה בתחילת 1952 כדי להקדיש את זמנו לעבודת הכנסת‏[10].

חת היה מחלוצי הפנייה לבג"ץ כנגד פעולות של רשויות מקומיות. הוא עתר כנגד נסיונה של עיריית עפולה לקבוע שיעורים שונים למס גולגולת על פי הכנסה‏[11], בטענה שאין זה מסמכותה של רשות מקומית, והמס בוטל‏[12]. כן עתר נגד החלטת המועצה לקבל את הצעתו של ראש העיר אבא חושי לשלב בוועדות המועצה אישי ציבור ומומחים שאינם חברי מועצה‏[13]. בית המשפט קיבל את טענותיו לפיהן אין זה מסמכותה של המועצה לקבל החלטה כזו לפי פקודת העיריות[14]. פסק הדין היה לאחת מאבני הדרך המרכזיות של המשפט המנהלי בישראל, שכן הוא ביסס לראשונה את עקרון החוקיות, לפיו רשות מנהלית אינה יכולה לפעול אלא לפי הסמכויות שהוקנו לה על פי דין, ופעולה החורגת מגדר סמכויותיה דינה בטלות.

במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חת היה חבר הוועד הלאומי בשנים 1948-1944.

ב-1949 נבחר ליו"ר הסתדרות הציונים הכלליים בחיפה, תפקיד בו החזיק עד 1959. בשנת 1951 נבחר חת לכנסת. הוא שימש כיושב ראש ועדת הפנים ועמד גם בראש ועדת המשנה שחוקקה את חוק הגנת הדייר. בנוסף, היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדת השירותים הציבוריים ובוועדת החינוך והתרבות.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחת ולאשתו מיכל לבית לוין‏[15], נכדת יואל משה סלומון, נולדו שני ילדים - מאיר, פרופסור בבית הספר למשפטים ומומחה לשוק ההון ועדנה, עורכת דין ושופטת. אחיו היה האדריכל משה חת.

על שמו של חת נקרא רחוב בחיפה. קרן על שמו ועל שם רעייתו מיכל מעניקה מדי שנה מלגות לספורטאים מצטיינים ונזקקים של אגודת מכבי חיפה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל מאירי, נחום המכבי: פרקים בחייו של נחום חת, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש אגודת מכבי חיפה

יהודה שניאור | ד"ר חיים ויסבורג | משה מלמד | שלמה פלאי | נחום חת | מרדכי ימפולסקי | ג'ורג' פלש | יהודה כרמי | ד"ר אברהם צליוק | זליק זק | עמנואל וקס | דניאל אסנין | יהודה גנוסר | דן כצנלסון | ישראל רוזנברג | שלמה צוקרמן | דניאל אסנין | משה הירש | יוחנן וולך