נחיצ'יבאן

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

ערך זה עוסק באזור שבשליטת אזרבייג'ן השוכנת באירואסיה. אם התכוונתם לעיר בירתה, ראו נחיצ'יבאן.

הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן Naxçıvan Muxtar Respublikası
דגל סמל
מוטו לאומי: {{{מוטו לאומי}}}
המנון לאומי: המנון אזרבייג'ן
יבשת	אסיה, אירופה (אירואסיה)
שפה רשמית	אזרית
עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר)	נחיצ'יבאן 39°11′35″N 45°25′42″E
משטר	רפובליקה אוטונומית
ראש המדינה	יו"ר הפרלמנט ואסיף טאליבוב
הקמה - ייסוד נחיצ'יבאן אסס"ר - ייסוד הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן	17 בנובמבר 1990 9 בפברואר 1924 17 בנובמבר 1990
שטח  - דירוג עולמי - אחוז שטח המים	2,124 קמ"ר  (ללא דירוג) זניח
אוכלוסייה ‏ (2007) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות	382,059 נפש  (ללא דירוג) 67.8 נפש לקמ"ר (ללא דירוג)
מטבע	מאנאט אזרבייג'ני ‏ (AZM)
אזור זמן	UTC +4
סיומת אינטרנט	.az
קידומת בינלאומית	994+

הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן

הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן (באזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) או בקיצור נחיצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחיצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחיצ'יבאן.

משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחיצ'יבאן.

היסטוריה

על פי המסורת הארמנית נוסדה נחיצ'יבאן על ידי נח‏. המימצאים הארכיולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחיצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחיצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.

במאה ה-18 הוקמה בשטח נחיצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחיצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחיצ'יבאן הפכה לאוייזד נחיצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).

לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחיצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום ובשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחיצ'יבאן או בקיצור "נחיצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.

עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחיצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחיצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן. בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.

מחוזות מנהליים

מחוזות נחיצ'באן

מספר במפה	שם מחוז	בירת המחוז	סוג	שטח (קמ"ר)	אוכלוסייה
1	באבק	באבק	מחוז	1,170	66,000
2	ג'ולפא	ג'ולפא	מחוז	1,000	38,300
3	קאנגארלי	גיבראק	מחוז	682	25,500
4	נחיצ'יבאן		עירייה, עיר	130	70,000
5	אורדובאד	אורדובאד	מחוז	970	42,700
6	סאדאראק	היידראבאד	מחוז	150	12,900
7	שאקבוז	שאחבוז	מחוז	920	21,500
8	שארור	שארור	מחוז	478	96,000
	בסך הכל			5,500	372,900

מקורות

• הערך הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחיצ'יבאן באנציקלופדיה הסובייטית הגדולה
• Ayvazyan, Argam. The Historical Monuments Of Nakhichevan, pp. 10-12. ISBN 0-8143-1896-7