נחלת בנימין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Artlv08004666.jpg
יריד בנחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם.
נחלת בנימין, 1947
בית התמר ששופץ ברחוב נחלת בנימין.
בניין לי"ן ברחוב נחלת בנימין
ציור קיר של רמי מאירי בנחלת בנימין

נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו. הרחוב ידוע כיום בעיקר בזכות המדרחוב הנמצא בחלקו הצפוני בו פועל יריד אמנים ואומנים. כמו כן הוא ידוע בזכות חנויות הבדים הרבות הנמצאות לכל אורכו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונת נחלת בנימין קמה ב-5 בדצמבר 1909 במקביל לאחוזת בית. השכונה כללה רחוב אחד, המקביל לרחוב הרצל, רחובה הראשי של אחוזת בית וכמו כן את רחוב קלישר בו בנה אשר פולישוק, ממיסדי השכונה ומיוזמי איחודה עם שכונת תל אביב את ביתו. ב-1911, כשאחוזת בית כבר נקראה "תל אביב", הצטרפה אליה באופן חלקי נחלת בנימין דרך הסכם לפיו תל אביב תספק מים ושירותים ונחלת בנימין תחבר את רחובותיה לתל אביב ותשתתף בעלות אחזקת התשתיות העירוניות. כעבור שנה, סופחה כחלק אינטרגלי מן העיר תל אביב ההולכת וצומחת.

בראשיתו היה הרחוב הארוך ביותר בתל אביב ונמשך משדרות רוטשילד בדרום עד לרחוב גרוזנברג בצפון. כיום מגיע הרחוב עד כיכר מגן דוד בצפון ועד שכונת פלורנטין ודרך סלמה בדרום. בשנת 1921 הוקם מלון ספקטור שהיה המלון הראשון בתל אביב. ברחוב הוקמה בשנת 1922 הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב, גינת גרוזנברג, אשר נהרסה בשנות השישים (במקומה נבנה חניון בן מספר קומות).

שם הרחוב הוא סוגיה מעניינת ושנויה במחלוקת: מייסדי השכונה החליטו שאותו "בנימין" שעל שמו נקראת יהיה מי שיסייע למימון הקמתה. אם הקרן הקיימת לישראל תסייע, הרחוב יקרא של שם בנימין זאב הרצל. אם הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד יסייע, השכונה תקרא על שמו. מכיוון שבסופו של דבר אף אחד לא סייע, נקבע כי הרחוב יקרא על שם שבט בנימין.

במשך שנים רבות היה הרחוב ידוע בשל חנויות הטקסטיל הרבות שבו, שרבות מהן עדיין פועלות כיום. באזור הקרוב לרחוב ממוקמים סטודיואים רבים לעיצוב אופנה הנהנים מקרבתם למבחר חנויות הבדים הגדול. לאורך הרחוב בניינים רבים בסגנון אקלקטי, ועל כמה מהם עדיין נראים עיטורי אריחים בסגנון אר נובו.

ב-1985 התקבלה ההצעה להפוך חלק מהרחוב למדרחוב ונתקבל תכנונו של האדריכל סעדיה מנדל לפרויקט ‏‏[1]. ב-18 במרץ 1986 נסגר חלק מן הרחוב והוא נפתח מחדש כמדרחוב בחלקו הצפוני של הרחוב (מרחוב גרוזנברג לכיכר מגן דוד).

המדרחוב ויריד האמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרחוב ממוקם בלב העיר הלבנה בין כיכר מגן-דוד ורחוב גרוזנברג ומתפרש גם ברחובות רמב"ם והשומר. יריד האומנים המתקיים במדרחוב הוא הוותיק והגדול מסוגו בישראל. הוא הוקם כחלק מהחזון של עיריית תל אביב לשמר את תרבות עבודת היד שהולכת ונכחדת בעידן של טכנולוגיה ותיעוש. ועדת קבלה עירונית, בה חברים אמנים מתחומים שונים, בוחנת על פי קריטריונים קפדניים את היכולת האומנותית של כל אומן החפץ להשתתף ביריד. עבודת יד מקורית הנעשית בידי האומן עצמו, היא אחד מתנאי הסף הבסיסיים הנבחנים בוועדת הקבלה. ביריד נמכרים על ידי האומנים עצמם, פסלים, ציורים וחפצי אמנות אחרים. היריד מתקיים במדרחוב בימי שלישי ושישי ובערבי חג במשך רוב שעות היום. בשל צביונו המיוחד של היריד, נוהרים אליו רבבות מהארץ ומהעולם כולו.

שיתוף פעולה עם עמותות וארגונים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יריד האמנים משמש גם כבמה לעמותות ולארגונים שעיקר פעולתם הוא העצמה חברתית. בית השנטי המשמש כבית חם לנוער במצוקה, ועמותת צ'יימס המשקמת אנשים עם מוגבלויות, מפעילים דוכנים בימי היריד, שם נמכרים עבודות של חברי הארגונים הללו. ביריד מופעלים מפעם לפעם דוכני הסברה של עמותות שונות, ביניהן "קו לעובד" למען זכויות עובדים זרים בישראל, רופאים לזכויות אדם, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה למען העיוור.

בשנת 2001, יצאו אמני היריד במאבק משותף עם המועצה הלאומית לשימור מבנים ואתרים, נגד כוונתה של עיריית תל אביב להפריט את המדרחוב ולהעניק ליזם פרטי את השליטה על 50 דונם מהמרחב הציבורי. אומני המדרחוב יזמו את המאבק, במטרה לשמר את אופיו של היריד כמרכז לעבודות יד ואת הצביון ההיסטורי, האותנטי והתרבותי של המקום.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחלת בנימין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שולה ויידריך, נחלת בנימין, משפחות מייסדי תל אביב ‏[1]