נחל אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°23′46″N 34°51′57″E / 32.39613330537673°N 34.865702390670776°E / 32.39613330537673; 34.865702390670776שפך הנחל

נחל אלכסנדר וברקע המושבים גאולי תימן וכפר הרא"ה, במבט מעל גשר הצבים
נחל אלכסנדר והאזור שממערב לו, במבט מעל גשר הצבים
Trionyx triunguis
מפה משנת 1880 - הנחל ומפרץ אבו זבורה

נַחַל אַלֶכְּסָנְדֶר (בעבר Nahr Iskanderuneh) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ‏[1]. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.

הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך. על הנחל הוקם גשר הצבים, המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.

סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי "שייח מושארף".

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי גרסאות למקור שמו של הנחל‏[2][3]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.

שיקום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1995 החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, אף על פי שהמלאכה לא תמה. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין בשיקום הנחל. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. נמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, הקרן הקיימת לישראל, נציגי החברה להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, רשות הטבע והגנים, נציגי יישובי האזור ועוד. כ-50 מיליון שקלים הושקעו עד כה בפרויקט. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם. רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים.

גשר הצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי‏[4], שנהרס בשטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר החדש מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.

הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.

פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר מוגדרים כבעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.

בנוסף לצב הרך ניתן לעתים לצפות באזור באגמיות, ברכיות, סופיות ולעתים אף בנוטריות ובנמיות.

שפך הנחל
Magnify-clip.png
שפך הנחל
הנחל בין כביש 2 ושפכו
Magnify-clip.png
הנחל בין כביש 2 ושפכו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פארק איטליה - נחל אלכסנדר -> מים, נוף ואיכות הסביבה, באתר קק"ל
  2. ^ מתוך המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל, נחל אלכסנדר, ‏3 ביוני 2009
  3. ^ סיפורי מקום בעמק חפר
  4. ^ לפי שילוט באתר