נחל אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

_{קואורדינטות: 32°23′46″N 34°51′57″E}
^{(שפך הנחל)}

נחל אלכסנדר כפי שנראה מגשר הצבים

נחל אלכסנדר וברקע המושבים גאולי תימן וכפר הרא"ה, במבט מעל גשר הצבים

נחל אלכסנדר והאזור שממערב לו, במבט מעל גשר הצבים

Trionyx triunguis

אי מלאכותי שהוקם בסמוך למפגש הנחל עם נחל שכם, והמשמש את בעלי החיים בנחל

מראה בחלקו התיכון של הנחל

נחל אלכסנדר בעבר Nahr Iskanderuneh - נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק משפלת החוף. אורך הנחל כ-32 ק"מ‏^[1]. הנחל מקבל מים מנחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, כיוון שהמבנה הסלעי גורם לחילחול רב. ברובו זורם הנחל בעמק חפר. בנחל נמצאת אוכלוסייה חשובה של צב רך, אך בניגוד לדעה הרווחת^[^{דרוש מקור}^] - זו אינה האוכלוסייה היחידה ששרדה בנחלי החוף. על הנחל הוקם גשר הצבים המושך מטיילים רבים הבאים לצפות באוכלוסיית הצבים.

[עריכה] מקור השם

קיימות 2 גרסאות למקור שמו של הנחל‏^[2]‏^[3]: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. והשניה היא שלפני קום המדינה הערבים קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19, שהיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, משם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים.

[עריכה] שיקום הנחל

החל משנת 1995 החלו לשקם את הנחל ותוצאות השיקום נראות בשטח, למרות שיש עוד עבודה רבה עד לשיקומו המלא של הנחל. תחילה הוקמה ה"מינהלה לשיקום נחל אלכסנדר", המאגדת כ-20 גופים בעלי עניין שיקום הנחל. פרויקט שיקום נחל אלכסנדר מהוה דוגמה לשיקום מוצלח. למעלה מ- 40 מיליון ₪ הושקעו עד כה בפרויקט. הצפי לסיום העבודה מוערך בעוד כמה שנים. הייחוד של המנהלה לשיקום הנחל הוא, שנציגים של גופים רבים שותפים לעבודה. יו"ר המנהלה הוא ראש המועצה האזורית עמק חפר ונמצאים בה נציגים של המשרד לאיכות הסביבה, נציגים של הקרן הקיימת לישראל, נציגים של המועצה אזורית עמק חפר, נציגים של רשת ניקוז שרון, נציגי נציבות המים - שימור קרקע וניקוז, נציגי מקורות, נציגי מינהל מקרקעי ישראל, נציגי מע"צ, נציג מועצה אזורית לב השרון, נציגי רשות הטבע והגנים, נציגי משרד החקלאות, נציגי החברה להגנת הטבע, נציגי איגוד ערים לאיכות הסביבה (חדרה) ונציגי יישובי האזור.

רשות ניקוז השרון, אגודת המים "אפיקי עמק חפר", החברה הממשלתית לתיירות ונציבות המים הם הגופים המתקצבים. עד עכשיו הושקעו כ- 50 מיליון שקלים בשיקום הנחל ורוב גורמי הזיהום אותרו וחוסלו. ב-2003 במהלך "פסטיבל הנחלים" באוסטרליה, פרויקט שיקום נחל אלכסנדר זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית "RIVERPRIZE" בנושא איכות הסביבה. אחד הנחלים המזוהמים בארץ הפך למקור דוגמה למנהלות לשיקום נחלים ברחבי העולם.

סמוך לגדה הצפונית של נחל אלכסנדר, בחלקו העליון (המזרחי) מצוי האתר הארכאולוגי שייח מושארף

[עריכה] גשר הצבים

הגשר המקורי היה גשר עץ מעל הנחל ששימש את החקלאים באיזור. ממנו הושלכו פסדים מן המשקים סביב ולכן גם נוצר ריכוז גדול של צבים רכים סביבו. מכאן גם שמו. בשנת 1986 הוקם גשר בטון לצד הגשר המקורי‏^[4] , שנהרס בשטפונות כמה שנים לאחר מכן. הגשר מיועד הן להולכי רגל והן לכלי רכב.

הצב הרך, הוא בעל חיים נדיר, הוא מגיע עד לאורך של 1.20 מטרים ומשקלו יכול להגיע עד 50 ק"ג. לצבים צוואר ארוך וגמיש המשמש אותם כצינור נשימה בעת היותם מתחת למים. הם ניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים החיים במים. הצבים הרכים נמצאים בסכנת הכחדה, עקב פגיעה באזורי ההטלה שלהם, זיהום וייבוש נחלים, פגיעה מפסולת וקרסים ודריסה. גם חיות הבר, כמו שועלים או נמיות פוגעים בצבים על ידי אכילת ביציהם. בחורף 1992 היו שיטפונות וצבים רבים נסחפו אל הים התיכון ומתו.

פרויקט הצלת הצב הרך בנחל אלכסנדר היה הפרויקט הראשון בשיקום הנחל. במהלכו נבנו אזורים מוגנים להטלת ביצים ומשטחי התחממות עבור הצבים, אשר הינם בעלי דם קר. באזורי ההטלה הוצבו שלטים, ופקחי רשות הטבע והגנים, מסיירים במקום כדי למנוע פגיעה בהם. בעונת ההטלה קיני הצבים מועברים לכלובים מוגנים, ויום לאחר בקיעת הצבים, שאורכם כ-5 ס"מ, הם משוחררים לנחל בלילה.

בנוסף לצב הרך ניתן לעיתים לצפות באיזור ב אגמיות, ברכיות, סופיות ולעיתים אף בנוטריות ובנמיות.