נחל זרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפל הגיר

נחל זרד הוא נחל איתן בירדן, הידוע בערבית בשם "ואדי חסה". הנחל הוא הדרומי בין שלושת הנחלים האיתנים הזורמים אל ים המלח ממזרח (שני האחרים הם ואדי זרקא-מעין ונחל ארנון (ואדי אל-מוג'יב)).

בנחל נביעות של מים מתוקים ומעיינות חמים. תחילתו של הנחל בהרים שממזרח לדרך בין מעאן (בדרום) לכרכ (בצפון), ליד הכפר אל-חסה, וסופו ליד הכפר א-צאפי (המזוהה עם העיר צוער) שלחוף החלק הדרומי של ים המלח. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ-2,500 קמ"ר. הנחל מתחתר ויוצר קניון עתיר מים וצמחיה וההליכה בו היא בתוך מים ברוב הדרך. בתוך הנחל צמחיה מרובה הכוללת קנה, סוף, קנה סוכר והרדוף הנחלים.

נחל זרד מסומן במפת מידבא כזורם לים המלח, אולם הד"ר יואל אליצור טען כי הסימון במפת מידבא קטוע וייתכן שנחל ער הוא זה שמסומן במפה.

נחל זרד בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל זרד מוזכר בספר דברים כתחנה במסעם של בני ישראל:

"עַתָּה, קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם--אֶת-נַחַל זָרֶד; וַנַּעֲבֹר, אֶת-נַחַל זָרֶד. וְהַיָּמִים אֲשֶׁר-הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, עַד אֲשֶׁר-עָבַרְנוּ אֶת-נַחַל זֶרֶד, שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה, שָׁנָה--עַד-תֹּם כָּל-הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה, לָהֶם"

דברים ב', 13-14

כן מוזכר הנחל באותו הקשר בספר במדבר כ"א, 12.

מפליא כי הוא איננו נזכר ב-42 מסעות בני ישראל על אף אזכורו גם בספר במדבר (כ"א) וגם בספר דברים. תשובה חלקית על תמיהה זאת ניתנת בספר "אור החיים" כי המסע והציווי המיוחד של משה 'לעבור את נחל זרד' היה כי זהו מסע ללא עמוד הענן שהיה מלווה את בני ישראל במסעם במדבר. היו נצרכים לבני ישראל כוחות מיוחדים על מנת לצלוח את המעבר לארץ המובטחת. הסבר אחר הוא כי ב-42 המסעות מוזכרים המקומות ולא הנחלים. הנחל שימש כגבול בין מואב ואדום.

בתרגום יונתן וירושלמי על "נחל זרד" מובאים שני תרגומים: "נחל טרוויא" ו"נחל דמרבי חלפי וגילי וסיגלי". יש שסברו כי מדובר בפלג דרומי של נחל ארנון, אולם החוקר יוסף ברסלבי כתב באריכות כי זיהוי זה מתבסס על שם ערבי וכי ברור לחלוטין כי נחל זרד המקראי הוא ואדי חסה.

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.