נחל חדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 32°27′51.98″N 34°53′23.13″E / 32.4644389°N 34.8897583°E / 32.4644389; 34.8897583

מבט מכביש החוף לכיוון מערב
שפכו של נחל חדרה
קורמורנים בחוות חפציבה

נחל חדרה ידוע בעבר כ-Nahr Mufjir (נהר אל מפג'ר) הוא נחל אכזב ברובו. תחילתו של נחל חדרה במזרח בעמק דותן והוא זורם מערבה בפיתולים רבים מצפון למבוא דותן, בין חרמש בצפון ונזלה אל-שרקייה בדרום, מדרום לבאקה א-שרקייה ובאקה אל-גרבייה ובין מאור ושדה יצחק אל נקודת החיבור בין נחל יצחק ונחל עירון מדרום לתלמי אליעזר. הנחל זורם משם מערבה מצפון לחדרה ונשפך לים התיכון בתחומי פארק נחל חדרה, כמה עשרות מטרים דרומית לתחנת הכח אורות רבין שבצפון חדרה.

הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארק ונחל חדרה

חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית "אל חדירה", אשר משמעותו "הירוק", והוא שנתן לעיר חדרה את שמה. חלקו התחתון נקרא אל-מפג'ר, אשר משמעותו האיטי, או הזורם לאיטו. בשנת 1946 המשורר נתן יונתן התפעל מיופיו וייחודו של שפך הנחל וכתב עליו את השיר המוכר 'חופים', שנפתח בשורה:

"חופים הם לפעמים געגועים לנחל, ראיתי פעם חוף שנחל עזבו..."

הנחל אינו נשפך תמיד ישירות לים, ובעונת הקיץ מסתיים בחול, כ-5 מ' לערך מהים, ומכאן פתיחת השיר.

הנחל סבל מהצפות וממים עומדים בקיץ בגלל חסימת הזרימה לים ועל כן היווה את אחד המקורות למלריה בסביבות חדרה‏[1]. בשנת 1955 הוחל בביצוע עבודות ניקוז בנחל חדרה כדי למנוע את ההצפות‏[2]. באזור הגשר המוביל לתחנת הרכבת הוטה הנחל לאפיק חדש‏[3][4]. העבודות התפרסו על פני מספר שנים ובשנת 1959 דווח על השלמת 70% מהעבודות‏[5]. בתחילת 1961 הוקם באופן רשמי רשות ניקוז נחל חדרה‏[6].

מימי הנחל שימשו את החקלאים שעיבדו חלקות לאורכו, כמו חוות חפציבה. הנחל עצמו שימש לטיולים על גדותיו ולשיט. אולם בשנות ה-50 של המאה ה-20, עם התפתחות התעשייה בחדרה, החלה הזרמה של כימיקלים לנחל והחקלאים נאלצו להפסיק לשאוב מים מהנחל‏[7][8]. במיוחד פגעו בנחל השפכים של מפעל נייר חדרה. בראשית 1967 הוצגה תוכנית להפסקת הזרמת שפכי התעשייה לנחל וטיהורו‏[9], אולם עברו שנים רבות עד שהתוכנית יצאה אל הפועל.

על הנחל עבר גשר ישן בכביש 4. בשנות ה-60 של המאה ה-20 היווה הגשר פקק בתנועה הזורמת בכביש‏[10]. גשר נוסף באורך 27 מטר‏[11] הוקם על הנחל בעת הקמת כביש החוף[12].

כיום פועלת בשפכו של הנחל תחנת שיקום וטיהור מי הנחל. הקטע המערבי של נחל חדרה (בין כביש החוף לבין שפך הנחל לים) שוקם על ידי קק"ל וחברת החשמל. הוקמה מנהלת פיתוח לפארק ברשות קק"ל, ובה שותפים גם חברת החשמל, עיריית חדרה, המשרד לאיכות הסביבה והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. עבודות שיקום כללו הנחת צינור המזרים את המים החמים מתחת לתחנת הכוח אל הנחל. מים אלה נשאבים מן הים ונפלטים חזרה אל הנחל נקיים ובטמפרטורה של כ- 24 מעלות בחורף וכ- 37 מעלות בקיץ. על הגדה הצפונית נוצרה סוללה בגובה של 17 מטרים מאפר פחם של תחנת הכוח. סוללה זו כוסתה בעפר, ויריעות קוקוס וניטעו בה עצים ושיחים, המייצבים אותה ומונעים את סחיפתה. הגדה הדרומית של הנחל יוצבה באבנים ובבטון והפכה לטיילת.[13] גשר מיתרים המשמש להולכי רגל ורוכבי אופניים נחנך בפארק ב-2014 ומקשר בין גדות הנחל.[14]

התיישבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזור נחל חדרה היה מיושב בדלילות במאה ה-16 והיישבים על גדותיו באותה תקופה כללו את כפר ימה ושלוש מהנזלות‏[15]. במאה ה-18 הורחבו יישובי הנזלות והוגדל מספרם (נזלת א-שרקייה, נזלת אל ע'רביה, נזלת אל וואסטה, נזלת אבו נאד, נזלת עיסא וחרבת שג'רה), והוקמו באקה אל-גרבייה, באקה א-שרקייה וג'ת[16]. אולם במישור החוף, נותר האזור סביב נחל חדרה ללא יישובים, בגלל המלריה. בשנת 1891 הוקמה חדרה ובשנת 1906 הוקמה חוות חפציבה על הקטע המערבי של הנחל. ב-1940 התיישב על גדות הנחל שבט בדואי בשם אל-מפג'ר‏[17]. ב-1963 דרשה פיק"א שרכשה את הקרקע מרשות הפיתוח לפנות את השבט שמנה אז 130 נפש.

הקורמורן הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי החורף נוהגים לקנן בערוץ נחל חדרה קורמורנים המגיעים מערבות אוקראינה. חנייתם ליד נחל חדרה התאפשרה לאחר שהנחל שוקם בעזרת הזרמת מי הקירור של תחנות-הכוח של חברת החשמל. מים אלה מוזרמים דרך הנחל בחזרה לים ושומרים על ניקיונו. את המושבה ניתן לראות בחוות חפציבה ובמעוף הציפורים באזור מחלף קיסריה.

לישראל מגיעים מדי חורף יותר מ- 20,000 קורמורנים, חלקם לאזור השמורת החולה וצפון ים כנרת, אבל מושבת החורף הגדולה ביותר של הקורמורנים בישראל - 9,000 במספר - ממוקמת באזור זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ י. שיוו, הפעולה האנטימלרית בשומרון, דבר, 4 באוגוסט 1930
  2. ^ הוחל בניקוז נחל חדרה, דבר, 21 באוקטובר 1955
  3. ^ הניקוז באזור מנשה יציל השנה קרקעות ביישובי ספר, דבר, 14 באוגוסט 1956
  4. ^ חגיגות ט"ו בשבט ברחבי הארץ, דבר, 18 בינואר 1957
  5. ^ נמשכת עבודת הניקוז של נחל חדרה, דבר, 16 באוגוסט 1959
  6. ^ הוקמה רשות ניקוז נחל חדרה, דבר, 13 באפריל 1961
  7. ^ ש. מירז, התעשיה גירשה את החקלאים, מעריב, 29 במאי 1960
  8. ^ מנחם תלמימוכתרית על גדות הנחל, מעריב, 15 ביולי 1966
  9. ^ נסתיימה עבודת התכנון לטיהור מי השפכים של מפעל הנייר בחדרה, מעריב, 15 בפברואר 1967
  10. ^ אריאל ויננשטיין, צפויה עלייה במחירי הנסיעה באוטובוסים, מעריב, 30 בינואר 1964
  11. ^ קטע מהאוטוסטרדה חדרה חיפה נפתח אתמול לתנועה, דבר, 20 בספטמבר 1967
  12. ^ ישראל שיוו, כביש דו מסלולי חדרה חיפה, דבר, 31 באוקטובר 1966
  13. ^ קק"ל, נחל חדרה
  14. ^ שירן שהרבני, נחנך הגשר בפארק נחל חדרה
  15. ^ דוד גרוסמן, יציבות היישוב בשומרון במאה התשע עשרה משמעות גאוגרפית, בתוך: אבשלום שמואלי, דוד גרוסמן, רחבעם זאבי (עורכים), יהודה ושמורון פרקים בגאוגרפיה יישובית, בית הוצאה כנען - ירושלים, תשל"ז, עמ' 393
  16. ^ דוד גרוסמן, התפתחות "יישובי בת" בשולי השומרון - תהליכים וגורמים, בתוך: אבשלום שמואלי, דוד גרוסמן, רחבעם זאבי (עורכים), יהודה ושמורון פרקים בגאוגרפיה יישובית, בית הוצאה כנען - ירושלים, תשל"ז, עמ' 401
  17. ^ תושבי שבט "אל מפג'ר" נדרשים לפנות שטח קרקע, מעריב, 13 במאי 1963


Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.