נחל כרית
,_RP-P-2006-79.jpg)
נחל כרית הוא הנחל שבו הסתתר אליהו הנביא, על פי המקרא, בזמן הבצורת בתקופת אחאב למשך שנה.
אזכור המקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחל מוזכר כמקום הראשון אליו ברח אליהו, על פי ציווי ה', מאחאב מלך ישראל, לאחר שגזר על בצורת. אליהו הסתתר בנחל למשך שנה, עד שיבש, עקב הבצורת, ובמשך שהותו שם שתה ממי הנהר, ואת מזונו שקיבל מעורבים שנתנו לו בשר ולחם כל בוקר וערב:
וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר: 'לֵךְ מִזֶּה וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה, וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה, וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם.' וַיֵּלֶךְ וַיַּעַשׂ כִּדְבַר ה', וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן. וְהָעֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר בַּבֹּקֶר וְלֶחֶם וּבָשָׂר בָּעָרֶב, וּמִן הַנַּחַל יִשְׁתֶּה. וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיִּיבַשׁ הַנָּחַל, כִּי לֹא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ.
זיהוי הנחל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואדי אל־יאביס[עריכת קוד מקור | עריכה]
נחל כרית מזוהה בדרך כלל עם ואדי אל-יאביס,[1][2] נחל במערב הירדן, הנשפך לנהר הירדן במקום מול בית שאן ומעט מדרום לה.[3] מטיילים תיארו אותו כאחד הנקיקים הפרועים ביותר של הסהר הפורה, ומתאים מאוד להסתתרות. על פי הסכם השלום בין ישראל לירדן משנת 1994, ישראל שומרת על השימוש במימי נהר הירדן בין הירמוך לוואדי אל-יאביס.
ואדי קלט[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש הרואים בערוץ עין קלט, המזרחי מבין המעיינות, את נחל כרית.[4] קביעת הפסוק "עַל-פְּנֵי הַיַּרְדֵּן" תומכת בזיהוי זה.[3], קומתו העליונה של מנזר סנט ג'ורג' היא מערה עתיקה, הנזירים המקומיים מאמינים כי במערה זו התגורר אליהו הנביא [5].
ואדי אל־פארעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישעיהו פרס סבר, שנחל כרית הוא ואדי אל-פארעה, השוכן בצפון מזרח השומרון. בגדות הוואדי ישנם נקיקים ומערות רבות, המתאימות להסתתרות.[3]
ואדי פסאיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרינו סנודו זיהה את נחל כרית כוואדי פסאיל, השוכן בבקעת הירדן.[3][6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלחנן סמט, אליהו בנחל כרית, מתוך אתר דעת.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Project at Wadi el-Yabis, CenturyOne Foundation
- ^ ואדי יאבס (יבש גלעד), באתר עמוד ענן
- ^ 1 2 3 4 אנציקלופדיה מקראית, כרך ה, עמוד 813
- ^ אלי שילר, יריחו וסביבתה / קרדום: דו ירחון לידיעת הארץ, ירושלים, אריאל, עמ' 200 (העמוד באתר כותר – למנויי האתר)
- ^ https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000629171
- ^ Armstrong, G.; Wilson, C.W.; Conder, C.R. (1895). Names and Places in the Old and New Testament and Apocrypha: With Their Modern Identifications. Palestine Exploration Fund. Publications. Committee of the Palestine Exploration Fund. נבדק ב-2023-10-06.