נחל לוטם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צמחיה ים תיכונית טיפוסית בנחל לוטם
הצמחייה בנחל לוטם

נַחַל לוֹטֶם (ואדי טאטר בערבית) הוא נחל אכזב היורד במדרונו המערבי של הר הכרמל. מוצאו של הנחל בגן האם, במרכז הכרמל שבחיפה, ומהלכו מערבה. אורכו של הנחל כ- 2.5 ק"מ.

מהלך הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של הנחל דרומית לגן החיות הלימודי חיפה ולרמת התשבי, וצפונית לסניף מרכז של בית הספר הריאלי בחיפה. הנחל מפריד בין שכונת כרמל מערבי לשכונת כרמל צרפתי בחיפה, מסתיים דרומית לקריית שפרינצק וצפונית לשכונת שער העלייה (בסמוך לבית חולים 10), ונשפך אל הים באזור פארק הכט.

בחלקו העליון של הנחל ישנו עמק תלול. החלק התחתון שטוח יותר ועובר בשכונות קריית שפרינצק ושער העלייה, לרוב בשטח בנוי. לאורך חלקו הירוק של הנחל עובר שביל הליכה למטיילים, היוצא מגן האם ומסתיים בשכונת שער העלייה. גישה רגלית נוספת אל הנחל נמצאת מרחוב דרך הים ליד בית מספר 102 בשכונת כרמל מערבי.

צמחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו המרכזי של הנחל השתמר חורש מפותח שבו שולט ער אציל, בית גידול נדיר באזור זה של הכרמל. לאורכו של הנחל גדלים עצים פליטי תרבות כגון אילנתה בלוטית, אורן הגלעין ואקליפטוס, וכן מינים מקומיים האופיינים לצומח הים-תיכוני של הכרמל : עצי אלון מצוי, אשחר רחב עלים וער אציל. כמו כן ניתן לראות לאורכו של הנחל שרידי בוסתנים בהם גדלו עצי זית וחרוב. הצמחייה סבוכה וכוללת שיחי זלזלת, יערה, קיסוסית, ועצבונית החורש וכן שיחי אלת המסטיק וצמחי לוטם על שמם נקרא הנחל. בעבר אף נצפה בנחל מין נדיר, מעוג קיפח.

שמירת טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו שאר הוואדיות הירוקים בחיפה, לנחל לוטם ישנו מעמד מוגן מתוקף חוק עזר עירוני של עיריית חיפה של שטח ציבורי פתוח, האוסר על בנייה בשטחו. למרות מעמד זה, הנחל אינו זוכה להגנה או לפיקוח כשל שמורת טבע, והוא הוזנח במשך שנים רבות. לחלקו העליון הוזרם ביוב, ולכל אורכו הצטברה אשפה שסולקה מהשכונות הסמוכות. רק בסביבות שנת 2000 יזם סניף חיפה של החברה להגנת הטבע מבצע ניקוי יסודי של הנחל, לרווחתם של המטיילים. ערכי הטבע בנחל עדיין סובלים מפגיעה קשה של מינים פולשים, בייחוד בחלקו העליון, אך גם בחלקיו האחרים. עצי אילנתה בלוטית שניטעו באזור בית הספר הריאלי, בסמוך למוצא הנחל, הפיצו את זרעיהם אל אפיק הנחל והשתלטו על חלקו העליון. בהמשך נתיב הנחל התבססו בתוך האפיק עצי פרקינסוניה שיכנית ושיטה מכחילה. מינים פולשים נוספים שהשתלטו באזור הם חמציץ נטוי, דודוניאה דביקה וכובע הנזיר. רוב המינים הללו הגיעו לנחל מגינות הנוי של השכונות הסמוכות. כתוצאה מכך, הצמחייה בחלק ניכר של הנחל משקפת את אופנת הגינון מעשה ידי אדם הנהוגה בשכונות העיר, במקום שתשתמר בו הצמחייה הים-תיכונית הטבעית של הכרמל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]