נחל נעמן
 | |
| נחל נעמן סמוך למקורותיו בשמורת עין אפק | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 12 ק"מ |
| אגן ניקוז |
70 קמ"ר  |
| מוצא | עין אפק |
| יובלים |
נחל חילזון, נחל עכו, נחל אבליים |
| שפך | מפרץ עכו |
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
 | |
  | |
נַחַל נַעֲמָן, או בשמו העתיק בלוס (משמו של בעל[1]), הוא נחל איתן הזורם בעמק זבולון בישראל ונשפך למפרץ עכו. עד שנות ה־50 של המאה ה־20 הייתה בנחל זרימה ניכרת, אך ניצול מימיו ומקורות המים המזינים אותו הפחיתו את זרימתו, ובעשור השני של המאה ה־21, הזרימה בו מעטה.
שמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו העתיק של הנהר נשמר אצל פסאודו־סקילקס ופליניוס הזקן בצורתו הלועזית "בלוס";[2][3] מקור שם הנחל העתיק הוא בשם האל בעל,[1] והצורה הזאת לשם האל ידועה למשל גם משמו של המלך בעל־בלוס (אנ') (בלטינית Belus) אבי דידו,[4] ומאזכור פולחן בלוס (כלומר הבעל, כבסיפור המקראי; ביוונית (בהטיה) Βελίαν) מצד איזבל אצל יוסף בן מתתיהו.[5]
יש המזהים את הנחל עם "מי קרמיון" המוזכר במשנה[6].
שם הנחל המודרני, נחל נעמן, נגזר מהמילה הערבית א־נעמין, שפירושו הזמנה. האגדה מספרת כי כאשר הנביא מוחמד עבר בארץ, אף אחד מן הנחלים לא התיר לו לעבור דרכו, פרט לנחל הנעמן שהזמינו לעבור בתוכו. היו שקישרו אותו לנעמן שר צבא מלך ארם, וזיהו את הנחל עם שיחור לבנת.[7]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי הנחל נובעים ממעיינות באזור עין אפק (כורדני), כקילומטר צפונית לצומת אבליים. מקורות הנחל שופעים מים רבים, מצויים בלב העמק, וסביבם התפתחו ביצות. בראשית המאה ה־20 יובשו הביצות ובמקום הושארה שמורת טבע שבה נוף מיוחד של צמחי מים ומעט מהביצות שנותרו סביב אגם קטן. בתחילה זורם הנחל מערבה כארבעה קילומטר, ואז פונה צפונה כשישה ק"מ, במרחק של כשני ק"מ מהחוף, עוקף מצפון את עין המפרץ ומשם מערבה לים. אורכו הכולל של הנחל הוא כ־12 קילומטר. לנחל מספר יובלי אכזב מאזור הגליל המערבי התחתון.
אזכורים עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסאודו־סקילקס תיאר את המקום כעיר פיניקית־צורית בין עכו לכרמל.[2] פליניוס הזקן, בתיאורו את פיניקיה, הזכירוֹ כנהר צר הזורם מביצות "קנדביה" למרגלות הכרמל בקרבת עכו, שעל גדותיו חול ממנו נוצרת זכוכית.[3] איזידורוס מסביליה הרחיב וסיפר שמקור ייצור הזכוכית הוא בנהר בלוס שבפיניקיה, כאשר אניה עמוסה בסודה נפגעה, נוצר בעקבות הסוחרים באניה מגע בין הסודה לחול, וזה היה המקור לזכוכית.[8]
זיהום בנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא שבפסקה פירוט רב ומעמיק שלא מתאים לתיאור אנציקלופדי, שאמור לתאר את ההפניה בכלליות ולהפנות למקורות אקדמיים מרחיבים.
במהלך השנים הוזרמו מי קולחין ברמת טיהור נמוכה וגרמו לזיהום אורגני כבד בנחל. המערכת האקולוגית הכוללת היבטים פיזיים (הערוץ, הגדות, הסביבה הסמוכה לגדות), המים, המרכיבים הביולוגיים (חי וצומח) ויחסי הגומלין שביניהם נפגעה קשות. הדבר בא לידי ביטוי במפגעים אסתטיים, במטרדים תברואתיים ובעיקר בהיעלמות חי וצומח בנחל ובסביבתו.[9]
נחל נעמן הוא למעשה תעלת ניקוז שנחפרה בשנות ה־30 של המאה ה־20 במסגרת המלחמה בקדחת. בהמשכו מתאחד נעמן עם נחל חילזון, הזורם ממזרח למערב. הנחל המאוחד נשפך לים בחופה של עכו.
עד שנות ה־40 שפעו מעיינות אפק, המזינים את נחל נעמן, כ־50 מיליון מ"ק מים בשנה. ב־1942 החלו בתי הזיקוק הסמוכים לשאוב את מי המעיינות. בשנות ה־60 קדחה מקורות לרגלי ההרים. שאיבה זאת דלדלה כמעט לגמרי את המעיינות הנוספים שהזינו את הנחל.
לצד שאיבת המים, הוזרמו מזהמים לאפיק המתייבש – שפכי מפעלי תעשייה ובהם מפעלי מילואות, שפכי מזבלות, שפכים חקלאיים, פלט בריכות דגים ובעיקר שפכים גולמיים וקולחין שלא טוהרו לרמה מספיקה. שפכים אלה זרמו לים התיכון ועם הזמן הביאו לסגירתם של חופי עכו לרחצה.[10]
דירוג מחוללי הזיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר ההטמנה שפעל בחצר האחורית של מפעל הקומפוסט, הוא גורם הזיהום הבעייתי ביותר, נוכח העובדה שגוף הפסולת נמצא על שטחי ביצת נעמן. בחורף טבלת מי התהום עולה, נכנסת לתוך גוף הפסולת, ושוטפת מתוך הפסולת את מחוללי הזיהום. רק פינוי הפסולת וחציצה מוחלטת של גוף הפסולת מהסביבה הרוויה, יסירו את מקור הזיהום מהמזבלה.[11]
- הזרמת השפכים אל הנחל מהווה זיהום שאפשר לחסל לחלוטין ובקלות יחסית, על ידי הכשרת מערכות טיהור, שמאפשרות קבלת קולחים באיכות המאפשרת הזרמה בנחל.
- הזרמת עודפי הנגר משטחי החקלאות על ידי מערכת האיסוף התת־קרקעית מזהמת אף היא, כיוון שמים אלה מכילים מלחים, דשנים וחומרי הדברה הנשטפים מהקרקע החקלאית. אין בידנו נתונים כמותיים, אך אי אפשר להתעלם מהמשמעות האיכותית של מקור זה, כמו גם מעצם הקונפליקט בין פיתוח לצורכי תיירות ופנאי ובין חקלאות עד גדות הנחל. חקלאות אורגנית עשויה לפתור את שני ההיבטים.
- עודפי המים המוזרמים מבריכות הדגים עלולים להוות זיהום נוסף אם שחרור המים אינו מבוקר ובמנות גדולות. בקרה על שחרור המים תאפשר מיהול בר־קיימא.
- פסולת ועודפי עפר המוצאים דרכם אל גדות הנחל מפירים את הזרימה הטבעית ומזהמים את המים. הסדרת הנחל חייבת לכלול אמצעים למניעת גישה של מחוללי זיהום זה, לדוגמה פיקוח על השוק העירוני ואזור התעשייה ביאליק צפון.
שיקום הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 אושרה תוכנית נחל נעמן לשיקום הנחל.[11]
בראשית 2007 נטלה על עצמה עמותת "צלול" את המשימה להביא לניקוי הנחל ולהפסקת הזרמת המזהמים לים. בשיתוף עם תושבי העיר עכו, שסבלו מהזיהום סבל רב, ניהלה העמותה קמפיין שהביא בסופו של דבר להקמת מכון לטיהור שפכי המפעלים מילובן, מילועוף ומילומור. הקמת מכון הטיהור הביאה להפסקת הזרמת המזהמים לנחל ולפתיחת חופי הרחצה של עכו, שכן עומס המזהמים פחת במידה ניכרת.
לאחר הפסקת הזרמת שפכי המפעלים, מי הנחל ממשיכים להיות מזוהמים בעיקר בפלט ברכות דגים של הקיבוצים אפק ועין המפרץ. מי פלט אלה עמוסים בחומרי זיהום הכוללים הפרשות דגים וחומרי הזנה. העדר מים שפירים בנחל גורם לכך שבנעמן זורמים אך ורק מים מזוהמים.
הזרמת השפכים ארוכת השנים גורמת גם בעשור השני של המאה ה־21 לתדמיתו השלילית של הנחל. הגורמים לכך הם שכנותו של הנחל לאזור התעשייה צור שלום, המאופיין בתעשייה כבדה. בסמוך לגדת הנחל שוכן מפעל קומפוסט שתורם לכלוך רב לסביבתו. גם קיומם של מפעלי מילואות ומתקני טיהור השפכים שלהם אינם תורמים לחוויית הבילוי לאורכו.[10]
ב־2009 בהנחיית ד"ר יעל מייסון, ראש אגף קרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, החלו עבודות פינוי בוצה וקרקעות מזוהמות[12] מהנחל לאתר שיקום במישור רותם. הקרקע המזוהמת עברה תהליך של טיפול ביולוגי באמצעות חיידקים מיוחדים בעלי יכולת פירוק מזהמים.
במסגרת שיקום הנחל הועבר חלק ממי הקידוחים בעיינות נחל נעמן לשמורת עין אפק ומשם המים זורמים בנחל והוא שב להיות נחל איתן. למי המעיינות הצטרפו גם מי ברֵכות הדגים ומי נקז מהשדות. כחלק מתהליך שיקום הנחל הופסקה הזרמת שפכים ומזהמים לתוכו; הבוצה והחומרים המזהמים הוצאו ממנו; הוקמו מעליו שלושה גשרים למטיילים ולידם הוכשרו שבילי אופניים, שבילים להליכה ברגל ופינות ישיבה. ב־2011 הנחל הוכרז כנקי על ידי קק"ל.[13]
דרכים באזור הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמוך לשפך הנחל לים התיכון חוצים את הנחל כביש חיפה-עכו (כביש 4), כביש חיפה-עכו הישן (כביש 8510) ומסילת החוף. הגשרים פוצצו במהלך הקרבות באזור הגליל המערבי במלחמת העצמאות, ושוקמו לאחריה. פיצוץ גשר הרכבת הוביל להשבתת פעילות הרכבת בקו חיפה-עכו-נהריה בין השנים 1948–1950.[14] בראשית העשור השני של המאה ה־21 נבנה גשר רכבת חדש על הנחל, במסגרת הכפלת ויישור תוואי מסילת החוף בין קריית מוצקין לנהריה, ובמסגרת קו הרכבת לכרמיאל הוחלפו גשרי כביש 4 ו־8510, ונבנה גשר רכבת נוסף למסילה לכרמיאל העובר מעל לנחל ומתחת לגשר כביש 4. גשר כביש 8510 נבנה כגשר ארוך וגבוה כדי לבטל את מפגש הרכבת הישן בקו הרכבת לעכו, בשביל הפרדה מפלסית לקו החדש לכרמיאל, ולשיפור הגישה ופתיחת האזור הטבעי שבשפך הנעמן. הגשר נבנה עם מדרכות להולכי רגל משני צידיו והודות לגובהו מספק מבט מרשים אל העיר עכו ואל אזור הנחל.
סמוך לנחל שוכן גן רידוואן הקדוש לדת הבהאית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר פרוינדליך ויערה שאלתיאל, נחל הנעמן – סקר מבנים ומתקני מים קדומים, באתר רשות העתיקות – מינהל שימור, 2007
משה גלעד, טיול לאורך הביצה האחרונה ששרדה בישראל, באתר הארץ, 25 במאי 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Edward Lipiński (2004). Itineraria Phoenicia. Peeters Publishers. p. 15.; גיא דרשן, אחר המבול, מוסד ביאליק, עמ' 67
- ^ 1 2 פסאודו־סקילקס, הפריפלוס של פסאודו-סקילקס, פסקה 104 (ראו במקור היווני ובתרגום לאנגלית)
- ^ 1 2 פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.17 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית)
- ^ ורגיליוס, אינאיס, ספר 1 (ראו במקור הלטיני ובתרגום לאנגלית) שו' 621, 729–730
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, 8.13.1 (ראו במקור היווני ובתרגום)
- ^ משנה, מסכת פרה, פרק ח', משנה א'
- ^ בן יהושע, מן הפולקלור הערבי – ה. נהר נעמן, הארץ, 4.2.1940, עמ' 5
- ^ איזידורוס מסביליה, אטימולוגיות, ספר 16 פסקה 16
- ^ המשרד להגנת הסביבה, נחל נעמן
- ^ 1 2 צלול, עמות לאיכות הסביבה, נחל נעמן ונחל חלזון (ארכיון)
- ^ 1 2 "תוכנית שיקום נחל נעמן" - יעד אדריכלים ומתכנני ערים ונוף, 2002
- ^ מערכת, איזיטופ טהרה את הקרקע במתחם אורתם בבני ברק, אקולוגיה וסביבה, אוקטובר 2009
- ^ נחל נעמן - ממפגע לחגיגה, באתר קק"ל, 19 ביולי 2011
- ^ יחודש קו הרכבת חיפה - נהריה, מעריב, 24 במאי 1950
