נחל עוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל עוז
בית המשמש למגורי המתנדבים בנחל עוז
בית המשמש למגורי המתנדבים בנחל עוז
מחוז הדרום
מועצה אזורית שער הנגב
גובה ממוצע ‎70‏ מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 374 תושבים
מיקום נחל עוז
נחל עוז
נחל עוז
http://nahaloz.org.il

נחל עוז הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, ליד הערים שדרות ונתיבות וליד רצועת עזה, בתחום המועצה האזורית שער הנגב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' - מול עזה", על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת השחרור. בשנת 1953 אוזרח על ידי גרעין נח"ל של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים ושמו נגזר משם ההיאחזות. בשדות נחל עוז נמצא אתר ההנצחה לבארות יצחק הישן ולנופלים בקרבות מלחמת השחרור.

מקום היישוב נקבע בהתאם לצורכי הביטחון של אותה תקופה, בסמוך לגבול על כביש עזה-באר שבע. בשנותיו הראשונות סבל הקיבוץ מהתקפות "פידאיון" ומפגזים שנחתו בשטחו. בשנות החמישים ושנות השישים של המאה העשרים נפלו בתקריות על הגבול עם רצועת עזה ארבעה חברי משק. הידועה שבהם אירעה בשנת 1956, כאשר חיילים סודנים ששירתו בצבא מצרים ברצועת עזה, רצחו באכזריות את מא"ז הקיבוץ רועי רוטברג, בעת שסייר על סוסתו בשדות, התעללו בגופתו ועקרו את עיניו ממקומן. ההספד שנשא הרמטכ"ל דאז, משה דיין על קברו הותיר רושם עז והוא נחשב עד היום לסמל. בין מבצע קדש לבין מלחמת ששת הימים לא אירעו מעשי טרור באזור, אך אחרי מלחמת ששת הימים הפכו שדות נחל עוז ליעד של פעולות מיקוש על ידי מחבלים מרצועת עזה. במאי 1968 נהרגו שני חברי הקיבוץ וחמישה נפצעו, כאשר רכב שיצא לכבות אש שהוצתה בשדה על גבול הרצועה עלה על מוקש. הקיבוץ גם היה מטרה לירי מרגמות לתוך היישוב. מעשי האיבה פסקו לאחר ש"יחידת רימון" בפיקוד מאיר דגן הצליחה לחסל את תשתית הטרור בעזה.

בראשית המאה ה-21, לאחר שנים של שקט, שוב סובל הקיבוץ מדי פעם מירי פצמ"רים ורקטות "קסאם" מרצועת עזה.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי הייצור הראשיים כיום: חקלאות, רפת, לול, מפעל "עוזת" לייצור כלי עבודה ממתכת וחברת ההייטק "עוזוויז'ן" לפיתוח מערכות אבטחה באמצעות טלוויזיה במעגל סגור.

בשנת 1997 עבר הקיבוץ תהליך הפרטה מקיף, לאחר שבתקופת משבר הקיבוצים, בשנות ה-80 של המאה ה-20, הדרדר מצבו מאחד הקיבוצים המבוססים והמובילים בתנועה הקיבוצית לקיבוץ במשבר עמוק.

בקיבוץ נחל עוז גרות כ־120 משפחות, חציין מחברי הקיבוץ והיתר תושבים.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[1]

מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  2. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2013) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות.