נחל עמוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלע "העמוד" על שמו נקרא הנחל
נחל עמוד
הכניסה למערת זוטייה

נַחַל עַמּוּד הוא נחל באזור הגליל העליון הנשפך אל הכנרת.

תיאור הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הנחל הוא ברמת דלתון, בגובה 800 מטר מעל גובה פני הים. אגן הניקוז שלו ושל יובלו, נחל מירון, כולל את פסגות הר כנען (955 מטר) והר מירון (1,204 מטר) והוא זורם דרומה דרך הגליל המזרחי עד לצפון-מערב הכנרת - בגובה של פחות מ-200 מטר מתחת לפני הים. הנחל נקרא כך על שם סלע גבוה המתנשא מעל האדמה והנמצא בקרבת אחד מאפיקיו של הנחל, בקרבת קיבוץ חוקוק. הסלע מזכיר בצורתו עמוד גבוה ומכאן שמו "נחל עמוד". הנחל נחצה באחד הקטעים שלו על ידי המוביל הארצי.

בנוסף למימיו הזורמים מרמת דלתון, לאורך תוואי הנחל ישנם עוד מספר מעיינות כגון עין פועם ועין יקים. הנחל כיום הוא שמורת טבע מוגנת שאורכה הוא כ-22 קילומטר מאורכו הכולל של הנחל.

חלק גדול של המסע מים אל ים מתנהל בנחל עמוד. סופו של המסלול עובר ליד בריכות שכווי שבסמוך אליהם נמצאה המבטשה שבאמצעותה יהודי צפת עיבדו את הצמר לתעשיית הטקסטיל שהייתה מפותחת מאד במהלך המאה ה-16 בצפת.

שמות הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור נשא נחל צייה את השם "נחל עמוד", אך ב-24 באפריל 1961 החליטה ועדת השמות הממשלתית לשנות את שמו. בעבר נקרא נחל עמוד "נהר דולבאי" בפי היהודים,‏[1] ייתכן שעל שם עצי הדולב שהיו קיימים בו.

כל אחד מקטעיו של הנחל נקרא בשם אחר בפי הערבים מהכפרים שבסביבה. חלק נקרא וואדי טוואחין על שם טחנות קמח שפעלו בו בעבר, או וואדי לימון.

שרידים פרהיסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנחל עמוד התחתון התגלו שרידים חשובים מהתקופה הפלאוליתית בארבע מערות: מערת עמוד, מערת זוטייה, מערת אמירה ומערת שובך. החפירה הפרהיסטורית הראשונה בארץ ישראל התבצעה בשנת 1925 במערות זוטייה ואמירה. במערה הראשונה גילה הארכאולוג הבריטי פרנסיס טרוויל-פיטר חלק מגולגולת של אדם קדמון שקיבל את השם "האדם הגלילי" או ה"גולגולת הגלילית". גילה המשוער הוא כ-400,000 עד 200,000 שנים - הגולגולת הקדומה ביותר בארץ ישראל. השתמרותה החלקית של הגולגולת (בעיקר עצם המצח) מקשה על הגדרתה הטקסונומית, אם כי ברור שהיא קדומה לאדם המודרני בצורתה. אין הסכמה בין החוקרים אם היא טיפוס מאוחר של הומו ארקטוס והאם היא קרובה יותר להומו ספיינס או לאדם הניאנדרטלי - שניהם מינים מאוחרים יותר‏[2]. במערת עמוד, אשר נחפרה מספר פעמים בשנות הששים ובשנות התשעים, התגלו קברים של ניאנדרטלים ושרידים רבים של התרבות המוסטרית (התקופה הפלאוליתית התיכונה כמדורות, כלים מסותתים ועצמות בעלי חיים[3]

טחנות הקמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחם התחנות של נחל עמוד מתאפיין בצפיפות מתקנים שאינה מוכרת באזורנו‏[4]. במתחם התגלו שרידי טרסות, טחנות קמח, תעלות מים, סכר הטיה וגשרים להם ערך היסטורי בהיותן עדות לאורחות החיים ולמלאכות המסורתיות בגליל בתקופות האמורות.

טחנות הקמח בחלקו העליון של נחל עמוד הוקמו בתקופה הצלבנית ומרבית השרידים הנראים כיום הם מהתקופה העות'מאנית. טור הטחנות משמר תוואי של מתקנים קודמים, ככל הנראה מבטשות צמר, שהגיע לשיא פעילותו במאה ה-16, תקופת תור הזהב של צפת. מקצת הטחנות פעלו עד שנות ה-50 למאה ה-20.

בשנים שחלפו מאז חדלו הטחנות לפעול כיסתה צמחיית הנחל את שרידי המבנים והמתקנים ואף השתרשה בליבת הקירות של טחנות הקמח. בשנת 2013 ביצע מינהל שימור ברשות העתיקות פעולות לייצוב שרידי הטחנות בנחל עמוד במימון רשות הטבע והגנים ופרויקט ציוני דרך (תשתיות מורשת) במשרד ראש הממשלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קונטריס לגיטין שלאחר שו"ת הלכות קטנות למהר"ם חאגיז חלק ב דף עא עמוד א וכך מתואר בשטר כתובה שנכתבה בצפת בשנת ה'תקצ"ג מקום כתיבתה "העירה צפת שבגליל העליון דעל נהר דולבאי יתבא"
  2. ^ Freidline S.E., Gunz P., Jankovic I., Harvati K., Hublin J.J. 2012. A comprehensive morphometric analysis of the frontal and zygomatic bone of the Zuttiyeh fossil from Israel. Journal of Human Evolution 62: 225-241.
  3. ^ Hovers, E., Rak, Y., Lavi, R., & Kimbel, W. H. (1995). Hominid remains from Amud Cave in the context of the Levantine Middle Paleolithic. Paléorient, 47-61.
  4. ^ תיאור מתחם טחנות הקמח באתר מנהל השימור


קואורדינטות: 32°52′51.31″N 35°30′11.75″E / 32.8809194°N 35.5032639°E / 32.8809194; 35.5032639