נחל קישון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל קישון
Alroy spring 011.JPG

נחל קישון ליד שכונת אלרואי בקרית טבעון
אורך 70 קילומטר
גובה מוצא הנהר 100 מטר
אגן הניקוז 1,110 קילומטר רבוע
מוצא הר הגלבוע ליד ג'נין
שפך מפרץ חיפה
מדינות באגן הניקוז ישראל
נחל קישון מתוך פארק הקישון במפרץ חיפה, מבט לכוון דרום מזרח. משמאל בתי העיר נשר מימין שכונת נווה שאנן
נחל קישון ברקע העיר חיפה
אזור הגשר הישן. בעבר היה מאד מזוהם
נחל קישון המזוהם בשנת 1992 לפני שיקום הנחל
שפך נחל קישון לים

נחל קישון הוא נחל הזורם מאזור ג'נין (בו הוא מוכר בשמו הערבי: נהר אל-מוּקַטַע) שבשומרון, לאורך כ-70 ק"מ, דרך עמק יזרעאל, מפער נחל קישון (המעבר הצר בין הכרמל לגבעות אלונים שפרעם) ועמק זבולון, עד הישפכו לים במפרץ חיפה. בשפך הנחל נמצא נמל הקישון. שטח אגן הניקוז שלו הוא השני בגודלו מבין נחלי החוף, כ-1,110 קמ"ר, ולאורך חלק ניכר מאפיקו זרימתו איתנה. נחל גדורה, אחד מיובליו של נחל קישון, נשפך לתוכו ליד בתי הזיקוק שבמפרץ חיפה. בין יובליו האחרים של הנחל נמצאים נחל השופט, נחל יקנעם ונחל ציפורי. נחל קישון נזכר במקרא בשירת דבורה שבספר שופטים כנחל אליו נסחפו מרכבות סיסרא, שר צבא יבין מלך חצור, שנלחם בבני ישראל בראשות ברק בן אבינעם. בסמוך לנחל הוקמו מספר פארקים - פארק מעגן הדיג קישון בסמוך לשפך נחל קישון, פארק העמקים ופארק אלרוי. בחורף 1991-1992 עלו נחל קישון ויובלו נחל גדורה על גדותיהם מספר פעמים וגרם לנזקים למבנים בסביבתו.‏[1]

פארק העמקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פארק העמקים

באזור צומת העמקים הקימה רשות נחל הקישון על גדות הנחל את "פארק העמקים". הפארק כולל את הגשר הטורקי העובר מעל הנחל, שעליו עברה רכבת העמק, ואת גדות הנחל משני צידי כביש 75. הפארק הוקם על האדמות שנרכשו על ידי קרן קיימת לישראל בשנת 1935. בשטח הפארק נסללה דרך עפר העוברת לאורך גדות הנחל ומשמשת כמסלול טיול רגלי ולרכיבה על אופניים. אורך המסלול כ-3-4 ק"מ ומגיע עד ל"אי האקליפטוס", אי קטן באמצע נחל קישון. באזור שבקרבת הגשר יש גישה נוחה לנחל המאפשר גם דיג בנחל.

זיהום הנחל וההליכים המשפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר והנחל מזוהם בשפכים תעשייתיים הרחצה בו אסורה.

מספר משפטים מתנהלים בטענה לקשר סיבתי בין חשיפה לנחל קישון ובין מחלות סרטן ומחלות אחרות שנתגלו אצל התובעים. קבוצה אחת של משפטים נוגעת לכ-50 דייגים ממעגן נחל קישון אשר חלו בסרטן. במהלך המשפט מנסים הדייגים להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין זיהום הנחל והמעגן וסרטן בקרב הדייגים. לדעת הנתבעים, אין יותר דייגים חולים בסרטן ביחס לחולים באוכלוסייה הכללית, אך לעת עתה יש חילוקי דעות (המתבררים כעת בבית המשפט) ביחס לדרך בה יוכח הקשר הסיבתי. למן הגשת התביעה חזרו בהם 9 דייגים מתביעתם. כמו כן, התברר כי כ־95% מהדייגים שחלו בסרטן עישנו, וכמחציתם היו מעשנים כבדים. מאידך, טוענים הדייגים, כי אין הרגלי החיים ותנאי עבודתם שונים מאלה של הדייגים בנמלים אחרים (עכו, יפו, אשדוד), אך אף על פי כן רק בין דייגי נחל קישון קיימת התפרצות של מחלות הסרטן.

קבוצת תביעות נוספת היא של 76 חיילי צה"ל אשר שירתו באזור נחל קישון ונמל חיפה, חלקם כצוללים בשייטת 13 וחלקם בתפקידים אחרים. חלק ניכר מתובעים אלו הוכרו, לפנים משורת הדין, על ידי קצין התגמולים כנכי צה"ל (בעקבות דו"ח ועדת שמגר), אך בכל זאת הגישו את תביעתם כנגד חלק מן המפעלים. ב-17 ביוני 2013 דחה בית המשפט את תביעות החיילים בנימוק שלא הוכח ה"קשר הסיבתי" בין הצלילות בנחל ובין המחלות בהן חלו התובעים, או מי מהם.‏[2]

בחודש יולי 2011 התפרסם כי בקרקעית נחל קישון, על גדותיו ובצמחיה שלאורכו התגלו חומרים רדיואקטיביים, שמקורם להערכת המשרד להגנת הסביבה בגלישות מאתר פסולת תעשייתית במפעל דשנים שמכיל שאריות פוספטים. מפעל הדשנים הוא חלק מקונצרן כימיקלים לישראל והחברה לישראל שבשליטת משפחת עופר. המשרד להגנת הסביבה טען שהדבר אינו גורם לסכנה לציבור.[3]

רשות נחל הקישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות נחל הקישון הוקמה בשנת 1994 ומאגדת בתוכה 32 גופים שונים. מטרת הקמתה הייתה לטפל בחלקו האחרון של הנחל באורך 25 ק"מ לפני כניסתו לים התיכון. שבעת הקילומטרים האחרונים שלו סבלו מאד מזיהומים של שפכי תעשייה של מפעלים במפרץ חיפה תחום זה משלב בתוכו קטעי נחל בעלי אופי שונה. התחום שבמעלה הנחל הינו קטע טבעי חי ונקי ברובו, בעל ערכי טבע, נוף, היסטוריה ומורשת. הזיהום הסביבתי ממנו סבל הנחל בעבר הביא בעבר לתמותה של המערכת האקולוגית הטבעית ולהפיכת הערוץ לתעלת שפכים פתוחה הזורמת למפרץ חיפה ופוגעת גם בו. קטע זה של הנחל הוא שהניע את תהליך הקמת הרשות ואת העבודה לשיקום הנחל. במרץ 2001 הוגשה "תוכנית אב לנחל קישון" בשיתוף גופים ותאגידים כגון: החברה הממשלתית לתיירות, הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע, איגוד ערים לאיכות סביבה חיפה ועוד. מטרת התוכנית הייתה הפיכת הנחל ממטרד למשאב. התוכנית הציעה את המדיניות והאמצעים לשיקום הנחל והפיכתו לנחל חי שיהווה ליבה ירוקה שתקשר בין העיר חיפה וערי הלוויין שלה נשר, קרית טבעון והקריות, לצמצום נזקי הצפות ועוד. מטרות אלה פורטו בתוכנית לעשרות רבות של יעדים משלוש קבוצות, לפי רמת החשיבות שלהן: הכרחיות, רצויות ואפשריות. התוכנית כוללת גם מדיניות לגבי כל קטע הנחל מהים ועד אזור יקנעם, כולל שיקום נחל גדורה הכלול בתחום רשות הנחל.

המדיניות הבחינה בנחל קישון ובנחל הגדורה בין מסדרון הנחל לבין מרחב הנחל. מסדרון הנחל הוא הנחל, גדותיו וסביבתם הקרובה במרחק כמה עשרות מטרים לפחות. מרחב הנחל מורכב משטחים שאינם חלק ממסדרון הנחל, הכוללים פארקים, שטחים חקלאיים, שטחי בינוי ועוד. תפקידה של רשות נחל הקישון הוא לשקם את מסדרון הנחל, אך לא ניתן לעשות זאת מבלי להתייחס גם למרחב הנחל.

מנכ"לית רשות נחל הקישון, שרון נסים, זכתה בפרס "הגלובוס הירוק" לשנת 2010 על פעילותה הציבורית לעשייה סביבתית נרחבת לשיקום נחל קישון.

ב-2010 אישרה עיריית חיפה תוכנית של חברת נמלי ישראל להקצות שטח של 95 דונם סמוך לגדות הנחל כשטח אחסון למכולות, לשימוש נמל חיפה. זאת על-אף התנגדות רשות נחל הקישון, שחוששת שהתוכנית תפגע בפארק המתוכנן לקום לגדות הנחל. ב-15 בפברואר 2011 נערך טקס הנחת אבן פינה לפארק מורד נחל קישון ושיקום הנחל במעמד רה"מ, בנימין נתניהו, והשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. פארק הקישון המורחב יכלול מערכת פארקים רציפה הכוללת פארק רחב ידיים במורד הנחל, פארק מטרופוליני מרכזי באזור מפרץ חיפה, פארקים במעלה הנחל, ומערכת שבילים המקשרת ביניהם. הפארקים ישלבו פעילות פנאי ונופש במקביל לשיקום אקולוגי ושימור בתי-הגידול הייחודיים המאפיינים כל קטע וקטע לאורך הנחל.

בחודש יולי 2011 הוחלט שפרויקט ניקוי קרקעית נחל קישון יתבצע תוך שלוש שנים במימון משותף של המדינה, המפעלים והרשויות המקומיות. פרויקט זה יכלול הוצאת שכבת הקרקע המזוהמת והקמת מערך טיפול ביולוגי. במסגרת ביצוע הפרויקט יוסט חלק מתוואי הנחל לתוואי חדש שיאפשר הקמת פארק משני צדי הנחל. כמו כן ישוקמו נופי האזור כולו ובתי-גידול אופייניים בתוואי החדש. כמו כן הסתיימה הכנתה של תוכנית מים שתיתן מענה לזרימת הבסיס בנחל, באמצעות הזרמת מי קידוחים מושבתים בשולי עמק יזרעאל ושילוב מי מעיינות המנוצלים כיום לחקלאות. במקביל יושבו מים לתעשייה באמצעות שימוש במוגבל במי הנחל המושבים אליו במעלה, בטרם איבודם למערכת הימית. כחלק מהתוכנית יינתן מענה חלקי לסילוק הזרמות המפעלים מהנחל, כאשר קולחין בתי-הזיקוק ומפעלי כרמל אולפינים יועברו גם הם לטיפול והשבה לצורכי תעשייה ולא יוזרמו עוד לנחל קישון.

תוכנית לניקוי קטע מהנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוגוסט 2010 אישר המשרד להגנת הסביבה תוכנית לניקוי קטע הנחל העובר ליד בז"ן. על פי התוכנית יוסט קטע מהנחל באורך של 1.5-1 ק"מ, למעקף קבוע שיוסף לו פיתול. לאחר ההסטה ינוקה חלק הנחל המזוהם, האדמה המזוהמת תאסף בקטע שבין האפיק המקורי לאפיק החדש. אדמה זו תעבור טיפול ביולוגי שיימשך מספר שנים. האדמה לאחר ניקוייה תשמש לסתימת האפיק הישן ושאר האדמה תשמש להקמת פארק סביב גדות הנחל. עלותו הצפויה של הפרויקט הוא 300-200 מיליון ש"ח.‏[4] בחודש ספטמבר 2010 אישר דירקטוריון בתי הזיקוק בחיפה הקצאת 90 מיליון שקל למימון חלקו בתוכנית ניקוי הנחל.‏[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"א 2906/01, סעיפים 1-2
  2. ^ ת"א (חיפה) 972/00 מיכאל עצמון ואחרים נגד חיפה כימיקלים ואחרים, ניתן ב-17 ביוני 2013
  3. ^ עמיר בן-דוד, ידיעות אחרונות, "נחל רדיואקטיבי", 18.7.11, עמ' 22.
  4. ^ עמיר בן-דוד, בקרוב נעשה פיקניק בקישון, ידיעות אחרונות, 25 באוגוסט 2010 עמוד 12
  5. ^ עמיר בן-דוד, בית הזיקוק בחיפה יקצה 90 מליון שקל לשיקום נחל קישון, ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2010 , מוסף ממון, עמוד 4


נחל קישון סמוך לשפך אל הים התיכון
Magnify-clip.png
נחל קישון סמוך לשפך אל הים התיכון