נחל שורק
ערך זה עוסק בנחל בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נחל שורק (פירושונים).
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
נחל שורק (בערבית ואדי אַ-צְרַאר או לפני קום המדינה Nahr Rubin) הוא אחד הנחלים הארוכים בישראל. תחילתו בהרי ירושלים דרומית לרמאללה, הוא זורם לאורך 70 ק"מ, בחלקו המרכזי בהרי ירושלים הוא עובר בתוואי מפותל מאוד עד סמוך לבית שמש, משם ממשיך הנחל דרך השפלה, ונשפך לים התיכון צפונית לקיבוץ פלמחים.
המים הזורמים בנחל כיום הם מי נגר מהרי ירושלים שהתנקזו לאפיק, מי קולחין (שפכים מטוהרים) שלא נוצלו להשקיה חקלאית ובאים ממכון טיהור השפכים נחל שורק, מי ביוב של יישובים פלסטינים באזור רמאללה, ובחורף גם מי שטפונות.
במשך השנים עד להקמת מכון הטיהור, הייתה בנחל זרימה קבועה של מי ביוב ושפכים מיישובים באזור ירושלים, כמו גם יישובים בחלקו התחתון כדוגמת: בית שמש, נס ציונה, רחובות, ויבנה, הנחל הזדהם, ואזורים שונים בו הפכו מקור ללכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, לאחר לחץ ציבורי מצד ארגונים לאיכות הסביבה, נעשו בנחל שורק עבודות ניקוי וטיהור, והוקמו מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל. בסמוך לשפך הנחל לים התיכון ממוקם המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק בתכנונו של האדריכל האמריקאי פיליפ ג'ונסון. באזור מעבר הנחל מהרי ירושלים אל השפלה נמצאת שמורת נחל שורק. בחלקו העליון בסמוך למוצא ומבשרת ציון נמצא מאגר בית זית שהוא אגם מלאכותי מאחורי סכר, שנועד במקורו לחלחול מים לאקוויפר החוף, אך למעשה אינו ממלא את ייעודו בשל חלחול מהיר עם כיוון נטיית השכבות הגאולוגית הגורם לו לאבד מים למזרח מקו פרשת המים הארצי, ומשמש כיום בעיקר כאתר תיירות.
חלקו המרכזי בהרי ירושלים מתאפיין בפיתולים ניכרים ובקניון עמוק, בניגוד לנחלים אחרים באזור הרי ירושלים ואף בארץ כולה. התנהגות זאת משכה את עינם של גאולוגים, שניסו להסביר את פיתולי הנחל בנחל קדום שניקז את אזור עבר הירדן המזרחי. אחת הסברות הנסמכת על תזוזה צפונה של הלוח הערבי שמזרח לירדן בשיעור של כ-100 ק"מ לעומת הצד המערבי של בקעת הירדן משערת שנחל שורק הוא המשכו העתיק של נחל יבוק שבעבר גאולוגי ניקז את מרכז עבר הירדן המזרחי ונותק מהמשכו מערבה עם פתיחת בקעת הירדן, הזזת הרי מואב והגלעד צפונה ותהליכי הארוזיה בהמשך הזמן. את הפיתולים הניכרים והשיפוע המתון בעקבותיו מנצלת מסילת הרכבת בין תל אביב לירושלים שנסללה בתוואי הנחל עוד במאה ה־19.
[עריכה] ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
|
