נחל תרצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נחל תרצה באזור הג'יפתליק

נחל תרצהערבית: وادي‎ الفارعه - ואדי אל-פארעה) הוא הגדול בנחלים המנקזים את מזרח השומרון לבקעת הירדן וים המלח. אורכו כ-40 קילומטרים ושטח אגן הניקוז שלו הוא 300 קמ"ר. זרימתו מתמדת והוא הנחל האיתן היחיד במזרח השומרון.

הנחל מתחיל מזרחית לשכם, בבקעת בית דג'ן ונמשך צפונה, שם הוא נקרא ואדי עזמוט ואחר כך ואדי בידא. באזור עינות בידאן שעל כביש שכם-גשר אדם (כביש 57) הוא פונה מזרחה בתוך בקע טקטוני, ומשלים בנקודה זו את הקפתו של הר כביר, ומנקז באופן זה את כל מורדות ההר.

מי הנביעות הזורמים בנחל משמשים את החקלאים הפלסטינים באזור להשקיית שדותיהם שלאורך הנחל, בעיקר באזור הג'יפתליק.

קילומטרים ספורים מזרחה משם נשפך נחל תרצה לנהר הירדן. הנחל תרצה קרוי על שם העיר המקראית תרצה.

הידרולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל מקבל מימיו מ-11 מעיינות, הספיקה השנתית הממוצעת 13.5 מיליון מטרים מעוקבים (MCM) והיא משתנה בהתאם לכמות המשקעים בין 4 ל-42 מיליון מ"ק. בנוסף זורם באפיק ביוב לא מטופל מחלקה המזרחי של שכם; זרימת הביוב בנחל מוערכת ב-3 מיליון מ"ק בשנה. באזור הנחל פועלות (נכון ל-2007) 70 בארות מים: 62 לשימוש חקלאי, 3 לשימוש ביתי ועוד 5 המשמשות את ישראל. מבארות אלו שואבים הפלסטינים בין 4.4 ל-11.5 מיליון מ"ק בשנה‏[1].

אתרים הסמוכים לנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול הקדום של דרך מבוא השמש עבר בצידו הצפוני של הנחל. לאורך הנחל יש אתרים, בחלקם מתקופת ההתנחלות בימי השופטים ומימי בית שני:

  • עין בידאן - עמק פורה ובו קבוצת נביעות שופעת, אתר קידוחי מים חשוב לעיר שכם והסביבה. ככל הנראה משמרת עין-בידאן בשמה את 'בדן' (בדאן) המוזכרת במשנה ובתלמוד ירושלמי כמקום בו גדלו רימונים גדולים ויקרים: "...ושאר כל הרימונין אין דרכן להימנות אלא רימוני בדן על ידי שהן חביבין דרכן להימנות, שאר כל הרימונין על ידי שאין חביבין אין דרכן להימנות".‏[2]

מאגר תרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבקעת הירדן, באזור בתרונות החוואר, מתנקז לנחל תרצה יובל המושך מים ממעיינות פריעאה. עקב כך הקימה אגודת המים של המועצה האזורית בקעת הירדן את מאגר תרצה - מערכת מאגרי מים גדולה ומשוכללת לתפיסת מי השיטפונות. מי המאגרים משמשים להשקיית שטחי החקלאות של היישובים באזור. מאגר תרצה מהווה את אחד ממאגרי המים החשובים בבקעת הירדן. יפה רזיאל כותבת כי :"מדובר בשלושה סכרים מדורגים ... העליון מבין המאגרים משמש לשיקוע הבוץ והסחף, האמצעי לשאיבה לאחר הגשם והתחתון לתיירות בלבד - כבריכת חורף. מן המאגר האמצעי שואבים את המים למאגר מלאכותי הממוקם על גבעה קרובה, ולמאגר זה מחובר צינור המים של בקעת הירדן, שנועד להשקיית גידולי השדה".‏[3]

מבט אל נחל תרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Sameer Shadeed et al, MANAGEMENT OPTIONS OF WADI FARIA BASEFLOW, Eleventh International Water Technology Conference, IWTC11 2007 Sharm El-Sheikh, Egypt
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ערלה, פרק ג', הלכה ד'; משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ה'; ראו: שמעון דר וזאב ספראי (עורכים), מחקרי שומרון:קובץ מחקרים, הקיבוץ המאוחד, 1986, עמ' 148.
  3. ^ יפה רזיאל, בקעת הירדן: יש לי ארץ אחרת, באתר ynet‏, 31 ביולי 2006