נחצ'יבאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן
Naxçıvan Muxtar Respublikası
Flag of Azerbaijan.svg Emblem of Azerbaijan.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: {{{מוטו לאומי}}}
המנון לאומי: המנון אזרבייג'ן
מיקום נחיצ'יבאן
יבשת אסיה, אירופה (אירואסיה)
שפה רשמית אזרית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
נחיצ'יבאן
39°11′35″N 45°25′42″E / 39.19306°N 45.42833°E / 39.19306; 45.42833
משטר רפובליקה אוטונומית
ראש המדינה
יו"ר הפרלמנט
ואסיף טאליבוב
הקמה
- ייסוד נחיצ'יבאן אסס"ר

- ייסוד הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן

17 בנובמבר 1990
9 בפברואר 1924
17 בנובמבר 1990
שטח 
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
2,124 קמ"ר 
(ללא דירוג)
זניח
אוכלוסייה ‏ (2007)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
382,059 נפש 
(ללא דירוג)
67.8 נפש לקמ"ר
(ללא דירוג)
מטבע מאנאט אזרבייג'ני ‏ (AZM)
אזור זמן UTC +4
סיומת אינטרנט .az
קידומת בינלאומית 994+
הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאן

הרפובליקה האוטונומית של נחיצ'יבאןאזרית: Naxçıvan Muxtar Respublikası) או בקיצור נחיצ'יבאן, היא רפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן המופרדת ממנה על ידי ארמניה. מבחינה גאופוליטית הרפובליקה היא מובלעת ללא מוצא לים הגובלת בארמניה במזרח ובצפון (221 ק"מ של גבול), באיראן בדרום (179 ק"מ), ובטורקיה בצפון-מערב (15 ק"מ). הרפובליקה משתרעת על כ-5,500 קמ"ר ובירתה נחיצ'יבאן, מקום משכנה של אוניברסיטת נחיצ'יבאן.

משנת 1995 מכהן ואסיף טאליבוב כיושב ראש הפרלמנט של נחיצ'יבאן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת הארמנית נוסדה נחיצ'יבאן על ידי נח[1]. הממצאים הארכיולוגיים המוקדמים ביותר שנמצאו באזור תוארכו לתקופת האבן החדשה. מאוחר יותר הפכה נחיצ'יבאן לחלק מממלכת מני (ממלכת מיני), אוררטו ומדי, ובשנת 521 לפנה"ס הפכה לחלק מאחשדרפנות ארמניה תחת הממלכה האחמנית. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, בשנת 323 לפנה"ס, ניסו מספר מפקדים מקדוניים (גנרלים של אלכסנדר הגדול) להשתלט על האזור ללא הצלחה. בשנת 189 לפנה"ס הפכה נחיצ'יבאן לחלק מממלכת ארמניה.

במאה ה-18 הוקמה בשטח נחיצ'יבאן חאנות פאודלית פרסית, חאנות נחיצ'יבאן ונוהלה על ידי שליטים אזריים מקומיים. החאנות התפוגגה בשנת 1828, הטריטוריות שלה אוחדו עם הטריטוריות של חאנות ירוואן, שבשנת 1840 נקראה פלך ירוואן והשתייכה למלכות המשנה של הקווקז (האימפריה הרוסית). נחיצ'יבאן הפכה לאוייזד נחיצ'יבאן תת-מחוז של פלך ירוואן (גוברניית ירוואן).

לאחר תקופת עצמאות קצרה כחלק מהרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן נכבשה נחיצ'יבאן, ביולי 1920, על ידי הצבא האדום ובשנת 1922 הפכה לחלק מהרפובליקה הסוציאל-פדרטיבית הסובייטית של עבר הקווקז. ב-9 בפברואר 1924 הוקמה הרפובליקה האוטונומית הסובייטית הסוציאליסטית של נחיצ'יבאן או בקיצור "נחיצ'יבאן אסס"ר" כחלק מאזרבייג'ן הסובייטית.

עם התפוררות ברית המועצות, הכריזה נחיצ'יבאן על עצמאותה ב-17 בנובמבר 1990, במחאה על דיכוי התנועה הלאומית של אזרבייג'ן. כעשרה חודשים לפני שאזרבייג'ן עצמה הכריזה על עצמאותה מברית המועצות. עם הכרזת אזרבייג'ן על עצמאותה הפכה נחיצ'יבאן לרפובליקה אוטונומית של אזרבייג'ן. בשנת 2012 המקום הוכה רעידת אדמה שגרמה למוות של מאות ואף אלפי אנשים.

מחוזות מנהליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוזות נחיצ'באן
מספר במפה שם מחוז בירת המחוז סוג שטח (קמ"ר) אוכלוסייה
1 באבק באבק מחוז 1,170 66,000
2 ג'ולפא ג'ולפא מחוז 1,000 38,300
3 קאנגארלי גיבראק מחוז 682 25,500
4 נחיצ'יבאן עירייה, עיר 130 70,000
5 אורדובאד אורדובאד מחוז 970 42,700
6 סאדאראק היידראבאד מחוז 150 12,900
7 שאקבוז שאחבוז מחוז 920 21,500
8 שארור שארור מחוז 478 96,000
בסך הכל 5,500 372,900

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Coene, Frederik (2009). The Caucasus: an introduction. Routedge. p. 35. ISBN 978-0-415-48660-6.