נח שטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נח שטרן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1912
יאנובה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 20 בספטמבר 1960 (בגיל 48 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אוטווה, הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19331960 (כ־27 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נח שטרן (1912כ"ח באלול תש"ך, 20 בספטמבר 1960) היה משורר עברי, מתרגם ועורך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נח שטרן נולד בשנת 1912 ביאנובה שבליטא (האימפריה הרוסית). במהלך מלחמת העולם הראשונה שהה ברוסיה עם הוריו. למד אצל אביו ואחר כך בגימנסיה הריאלית העברית בקובנה. היה מחונן ביותר, נסע לארצות הברית וקנדה ללימודים באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת אוטווה. שם רכש את הלשון האנגלית ואת חיבתו לשירה האנגלית.

הגיע לארץ ישראל ב-1935, ועסק במלאכות מרובות. היה המתרגם הראשון של ת"ס אליוט לעברית, בספר "ארץ השממה", שיצא לאור בשנת 1940. תרגום זה הפך, לימים, לנושא של שערוריית-זוטא ספרותית, כאשר מנחם בן (כשעדיין נקרא מנחם בראון), ליטשו ועיבדו, והציג עצמו כמתרגם היצירה. מבקרים שונים התייחסו לעניין (משה דור ציין בעדינות: "עד כה היכרנו את תרגומו של נח שטרן 'ארץ השממה', שפורסם לראשונה ב-1940 – תרגום, שיש לי הרושם, כי בראון הסתייע בו בעבודתו"[1]), וגם בן עצמו הודה בכך.[2]

במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי. בכתיבתו העברית החל כבר באמצע שנות ה-20 בליטא, והתמיד בה עד סמוך למותו. בשנת ה'תש"ז יצא לאור תרגומו לספר "בן כושים" מאת ריצ'רד רייט.

היה חבר בקיבוץ גבעת השלושה, אך בשל מחלתו הסתכסך עם החברים ועבר לקיבוץ רמת רחל. שם גברה מחלתו. ב-20 ביוני 1953 הוא תקף את ספרן הקיבוץ, והואשם בניסיון לרצח. ברשימותיו נמצא תיעוד לכך שהניסיון היה מתוכנן בעקבות מסרים שקיבל מאלוהים, אך שטרן סירב לבדיקה פסיכיאטרית במהלך המשפט. הוא נדון לחמש שנות מאסר, וריצה את כולן.

לאחר שחרורו, אושפז בבית החולים לחולי נפש בבת-ים. הוא הצית עצמו שם ומת מכוויותיו ביום 20 בספטמבר 1960. הוא נקבר בבית העלמין קריית שאול.[3]

שיריו פורסמו ב"דבר", אך כמשורר צדדי ושכוח לא היה מוכר לדורות של קוראי שירה בארץ. שיריו קובצו על ידי אברהם ברוידס בספר בין ערפילים, שיצא לאור לאחר מותו. הספר יצא שוב עם ביבליוגרפיה מוערת מאת חיים נגיד בשנת 1974. בראשית המאה ה-21 התעורר עניין מחודש באיש וביצירתו, יצא מבחר משיריו אגרוף גורלו המר, בעריכת רן יגיל ועמוס אדלהייט. ב-2003 התפרסם הספר נקישות ורמזי אור מאת רן יגיל, מעין רומן ביוגרפי על חייו, משפטו ומותו של שטרן.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברוח מהחיות המכוערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר כל השירים; לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה הוא לקט של כל שיריו של נח שטרן שחלקם פורסמו בכתבי עת שונים ובנוסף כולל פרשנות לשירים מאת סיגל נאור פרלמן, המשולבת בסקירת הביוגרפיה של שטרן ובוחנת את השפעת קורותיו על שירתו. הספר יצא לאור בהוצאת פרדס בשנת 2018.

צור ארליך כתב בביקורת על הספר: ”עשרות השירים היפהפיים הכלולים בספר עושים את שלהם. גם אם לעיתים אינם נוטים לחדשנות אלא דווקא לכובד מליצי משהו, וגם אם אינם מגיעים בהכרח באיכותם לזו שהפיקו גדולי הדור הדגול ההוא. ואם אין יופיים של השירים קורן דיו בעיני מי, באה מנורתה הפרשנית של נאור-פרלמן ומאירה כמה מהם. שירתו של שטרן היא, מתחת לקליפתה הליטרטית לעיתים, שירת דופק-הזמן של אמצע המאה העשרים – גם אם השירים האקטואליים-פוליטיים במובהק הם בין אלה הנוטים להיות חלשים”[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה דור, "ארץ הישימון" - תרגום חדש, מעריב, 1 בספטמבר 1967
  2. ^ דליה קרפל, המנוח היה ערירי, באתר הארץ, 24 באפריל 2002
  3. ^ נח שטרן באתר GRAVEZ
  4. ^ צור ארליך, ‏סקירת הספר, השילוח, גליון 14, אפריל 2019