נטלי פורטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נטלי פורטמן
פורטמן מקדמת את הסרט "תור: אהבה ורעם" בכנס קומיק-קון, 2019
פורטמן מקדמת את הסרט "תור: אהבה ורעם" בכנס קומיק-קון, 2019
לידה 9 ביוני 1981 (בת 42)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
שם לידה נטע-לי הרשלג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1994
מקום לימודים
בן או בת זוג בנג'מין מילפייה (4 באוגוסט 2012פברואר 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Aleph Millepied, Amalia Millepied עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר
2 פרסי גלובוס הזהב
פרס גילדת שחקני המסך
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נטלי פורטמןאנגלית: Natalie Portman; נולדה בשם נטע-לי הֵרְשְׁלַג;[1][2] ב-9 ביוני 1981) היא שחקנית, במאית ומפיקת קולנוע אמריקאית-ישראלית.

פורטמן התפרסמה לראשונה בשנת 1994, כששיחקה לצד ז'אן רנו בסרט "לאון". מאז שיחקה בעשרות סרטים, בהם בטרילוגיית "מלחמת הכוכבים", "קרוב יותר", "ונדטה" ו"ברבור שחור". בשנת 2005 הייתה מועמדת לפרס אוסקר וזכתה בפרס גלובוס הזהב עבור תפקידה בסרט "קרוב יותר". בשנת 2011 זכתה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, בפרס גלובוס הזהב, בפרס גילדת שחקני המסך ובפרס באפט"א, עבור תפקידה בסרט "ברבור שחור". בשנת 2016 הייתה מועמדת בשלישית לפרס אוסקר, לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א עבור תפקידה בתור ג'קלין קנדי-אונאסיס בסרט "ג'קי".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטע-לי הרשלג נולדה בירושלים, ישראל. אביה, אבנר הרשלג, הוא רופא ישראלי המתמחה בפוריות. אמה, שלי סטיבנס (לבית אדלשטיין) נולדה בארצות הברית להורים ילידי ארצות הברית שהגיעו ממשפחות יהודיות מאוסטריה, מליטא ומפולין. סביה מצד אביה הם מניה (לבית פורטמן) וצבי יהודה הרשלג, והם עלו לארץ ישראל מרומניה ומפולין, בהתאמה. בגיל 4, עברה משפחתה להתגורר בארצות הברית. התחנכה במסגרות יהודיות פלורליסטיות וקונסרבטיביות:[3][4][5] תחילה כשהתגוררו בוושינגטון, בשנת 1988 עברו לקונטיקט, וב-1990 כשעברו להתגורר בלונג איילנד, סיוסט שבניו יורק. כל זאת בשל עיסוקיו של אביה. דוברת עברית. "פורטמן" הוא שם הנעורים של סבתה מצד אביה, והיא אימצה אותו כשם הבמה שלה על מנת לשמור על פרטיותה.

כשהייתה פורטמן בת 11 גילתה אותה סוכנת של רבלון בפיצרייה. היא התעניינה בה כדוגמנית.

לפורטמן תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת הרווארד, שם שימשה כעוזרת מחקר של פרופ' אלן דרשוביץ,[6] ובין השאר סייעה לו, כעוזרת מחקר, בכתיבת ספרו "ישראל - כתב הגנה". כתלמידה מחוננת נכללה ברשימת אינטל של המעקב אחרי כישרונות מדעיים.[7] כשהייתה סטודנטית אף פרסמה כתבת מחאה נגד טור בעיתון הסטודנטים "הרווארד קרימסון" שמתח ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.[8] בהמשך, פורטמן למדה כחצי שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת תוכנית חילופי הסטודנטים של הרווארד. במהלך לימודיה האקדמאיים, השתתפה בכתיבת שני מאמרים מדעיים, ואחד מהם זיכה אותה במספר ארדש-בייקון 7. פורטמן גם הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת קולומביה, בנושאים של טרור ומלחמה בטרור בעקבות סרטה "ונדטה".[9]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטמן בפרימיירה לסרט "ונדטה", 2006

אחרי שהוצגה לסוכני שחקנים, היא קנתה את שמה בסרט הצרפתי דובר-האנגלית "לאון", בו היא משחקת את מטילדה תלמידתו הצעירה של מתנקש מבוגר בשם לאון. הצלחתה של פורטמן נמשכה בסרטיה הבאים, "בחורות יפות" ו"כולם אומרים אני אוהב אותך", שבו גילמה תפקיד משנה. פורטמן הצעירה הזניקה אף יותר את הפרסום שלה כשכיכבה בתפקיד פאדמה אמידאלה, בסרטי הטרילוגיה המקדימה של "מלחמת הכוכבים" (1999, 2002 ו-2005).

בהמשך ב-2005 שבה לישראל לצילומי הסרט הישראלי "אזור חופשי", בו כיכבה לצידה של חנה לסלאו ובבימויו של עמוס גיתאי. באותה שנה זכתה לתשבחות בעולם על המשחק שלה בסרט קרוב יותר וזכתה בפרס גלובוס הזהב ומועמדויות רבות לפרסים, כולל לפרס האוסקר. מלבד עיסוקה במשחק, פורטמן החלה לעסוק בבימוי. ב-2008 ביימה סרט קצר בשם "חווה".

בינואר 2011 קיבלה את פרס שחקנית השנה בטקס פרסי המבקרים, על תפקידה בסרט "ברבור שחור". לאחר מכן זכתה על תפקידה בסרט גם בפרס גלובוס הזהב, וב-27 בפברואר 2011 זכתה על תפקידה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בנוסף זכתה גם בפרס גילדת שחקני המסך ובפרס באפט"א של האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה.

בשנת 2011 כיכבה פורטמן בסרט הקומדיה הרומנטי "קשר לא מחייב", לצד אשטון קוטצ'ר. בהמשך של 2011 שיחקה בתור הדמות הנשית המרכזית בסרט אודות גיבור-העל של מארוול קומיקס "תור", ג'יין. בשנת 2013, שבה לתפקידה בסרט ההמשך, "תור: העולם האפל".

ב-2015 השלימה את יצירת הסרט דובר-העברית "סיפור על אהבה וחושך" שבו היא מביימת ומשחקת את אמו של עמוס עוז, מחבר הספר באותו השם, כל-זאת לאחר שרכשה את הזכויות על הסיפור עוד ב-2007.[10][11]

ב-2016 יצא הסרט "ג׳קי" בכיכובה של פורטמן, בו היא מגלמת את אשתו של נשיא ארצות הברית ג׳ון פ. קנדי, ג'קלין קנדי-אונאסיס. פורטמן קיבלה תשבחות על משחקה בסרט, זכתה בפרס זוכי המבקרים כשחקנית הדרמה הטובה ביותר, מועמדת לפרס גלובוס הזהב השלישי שלה, ומועמדות לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ב-20 במרץ 2017 פורסם וידאו קליפ לשיר "My Willing Heart" של הזמר הבריטי ג'יימס בלייק בו פורטמן כיכבה ימים ספורים לפני שילדה את בתה, עמליה.[12] באותו החודש יצא הסרט "שיר לשיר", דרמה רומנטית של הבמאי טרנס מאליק, בו שיחקה פורטמן לצד ראיין גוסלינג, מייקל פסבנדר ורוני מארה, הסרט צולם בשנת 2011.

בנוסף פורסם ב-2017 כי פורטמן תעשה הופעת בכורה במסך הקטן ותככב במיני-סדרה "כולנו יוצאים מגדרנו" (We Are All Completely Beside Ourselves) המבוסס על רב המכר של קארן ג'וי פאולר באותו שם, והיא תשחק בתפקיד הראשי ברשת HBO.[13]

בשנת 2018 כיכבה בסרט המדע-בדיוני "העולם שאחרי: הכחדה" מבית נטפליקס, לצד ג'ניפר ג'ייסון לי. באותה שנה שיחקה בסרט הדרמה המוזיקלי "ווקס לוקס"(אנ') שלקח חלק בפסטיבל ונציה.[14] באותה שנה שיחקה בסרט הדרמה "מותו וחייו של ג'ון פ' דונובן"(אנ') לצד קיט הרינגטון, ג'סיקה צ'סטיין וסוזן סרנדון, שיצא לאקרנים ב-2018.[15]

בשנת 2022 לוהקה לתפקיד ראשי במיני סדרת הטלוויזיה האישה באגם. פורטמן משמשת גם כמפיקה בסדרה.[16]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2010 נודע כי היא בהיריון ומאורסת לכוריאוגרף יליד צרפת, בנז'מין מילפייה (אנ'), אותו הכירה כשעבדו על סט הסרט "ברבור שחור".[17] ב-14 ביוני 2011 ילדה את בנם הבכור המשותף, ובאוגוסט 2012 הם התחתנו בטקס יהודי בביג סור, קליפורניה.[18][19] בינואר 2014 נחשף שמילפייה נמצא בתהליכי גיור בהשראת פורטמן.[20] במרץ 2017 נולדה להם בת. באוגוסט 2023, פורסם בתקשורת על כך שהיא נפרדה מבעלה[21].

דעותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטמן צמחונית מאז גיל 8, וטבעונית משנת 2011, כשהייתה בהריון עם בנה הראשון, וכן פעילה לזכויות בעלי חיים.

פורטמן תמכה במסעי הבחירות של מועמדי המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית, כגון ג'ון קרי וברק אובמה. היא אקטיביסטית בין השאר גם בארגון נשים לתמיכה באפריקה.

בשנת 2006 יזמה פורטמן ביחד עם הפדרציה היהודית ערב התרמה, במטרה לאסוף תרומות למען ישראל ובעיקר כדי לשקם את הצפון לאחר מלחמת לבנון השנייה.[2]

בנובמבר 2017 הוכרזה פורטמן ככלת פרס בראשית לשנת 2018.[22] אולם באפריל 2018 הודיעו נציגיה של פורטמן כי: "האירועים האחרונים בישראל באותה עת (ההפגנות בגבול עזה נגד ישראל, במהלכם נהרגו מספר פלסטינים) מטרידים מאוד את גב' פורטמן והיא אינה מרגישה בנוח להשתתף באירועים ציבוריים בישראל".[23] לאחר מכן הבהירה פורטמן שהיא לא מחרימה את מדינת ישראל, אלא אינה מעוניינת להופיע כמי שתומכת בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ובמדיניות שלו, כשהוא אמור לנאום בטקס הענקת הפרס.[24] בעקבות כך, בוטלה הענקת הפרס לפורטמן, וסכום הפרס הועבר ישירות מקרן פרס בראשית לארגוני זכויות נשים.[25] בדצמבר 2018, בריאיון לעיתון ערבי נשאלה על חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מוכר גם כ"חוק הלאום") שהועבר בכנסת ישראל, שלטענתה של פורטמן הוא "חוק גזעני".[26]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
1994 לאון מתילדה לאנדו
1995 היט לורן גוסטפסון
1996 בחורות יפות מרטי
כולם אומרים אני אוהב אותך (אנ') לורה דנדרידג'
הפלישה ממאדים טאפי דייל
1999 מלחמת הכוכבים - פרק 1: אימת הפנטום פאדמה אמידאלה
בכל מקום אחר (אנ') אן אוגוסט
2000 מפתח הלב (אנ') נובלי
2001 זולנדר עצמה
2002 מלחמת הכוכבים - פרק 2: מתקפת המשובטים פאדמה אמידאלה
2003 קולד מאונטן שרה
2004 גארדן סטייט (אנ') סמנת'ה "סאם"
  • מועמדת פרס סטלייט לשחקנית הטובה ביותר בסרט קולנוע (2005)
קרוב יותר אליס איירס / גיין ג'ונס
2005 Domino One דומיניק בלאמי
מלחמת הכוכבים - פרק 3: נקמת הסית' פאדמה אמידאלה
אזור חופשי רבקה
ונדטה איווי המונד (אנ')
2006 פריז, אני אוהב אותך (אנ') פרנסין
הרוחות של גויה (אנ') אינס בילבאטוה / אליסיה
2007 לילות בלוברי (אנ') לזלי
מלון שבלייה (אנ') רט סרט קצר
רכבת לדארג'ילינג
חנות הפלאים (אנ') מולי מהאוני
2008 בת בולין האחרת אן בולין
אוהב אותך, ניו יורק רבקה מלון גם במאית ותסריטאית
2009 האישה האחרת (אנ') אמיליה גרינליף גם מפיקה בפועל
אחים גרייס קאהיל
2010 זרוק (אנ') ניקול גם מפיקה
ברבור שחור נינה סיירס
אני עוד פה (אנ') עצמה
2011 קשר לא מחייב אמה קורצמן גם מפיקה בפועל
הוד מעלתך (אנ') איזבל
תור ג'יין פוסטר
2013 תור: העולם האפל
2015 The Seventh Fire
סרט דוקומנטרי; מפיקה
אביר הגביעים (אנ') אליזבת'
סיפור על אהבה וחושך פניה קלוזנר גם במאית, תסריטאית ומפיקה
לג'יין יש אקדח (אנ') ג'יין האמונד גם מפיקה
2016 גאווה ודעה קדומה וזומבים
מפיקה
ג'קי ג'קלין קנדי-אונאסיס
פלנטריום (אנ') לורה בארלו
2017 משיר לשיר (אנ') רונדה
The Heyday of the Insensitive Bastards לורה
2018 העולם שאחרי: הכחדה (אנ') לנה
ווקס לוקס (אנ') סלסטה מונטגומרי גם מפיקה בפועל
מותו וחייו של ג'ון פ' דונובן (אנ') סם טרנר
2019 לוסי בשמיים (אנ') לוסי קולה
2022 תור: אהבה ורעם ג'יין פוסטר
2023 הצצה ליחסים אליזבת' ברי
פורטמן אוחזת בפסלון שלה בטקס פרסי אוסקר ה-83, 2011

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה תפקיד הערות
2007, 2012 משפחת סימפסון דארסי דיבוב; 2 פרקים
2017 אנג'י טרייבקה כריסטינה קראפט פרק: "This Sounds Unbelievable, But CSI: Miami Did It"
2021 מה אם...? ג'יין פוסטר דיבוב; פרק: "What If... Thor Were an Only Child?"
בלואי קריינית דיבוב; פרק: "Whale Watching"
TBA האישה באגם מאדי שוורץ מיני-סדרה עתידית של אפל TV פלוס

גם מפיקה בפועל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטלי פורטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ynet, נטלי פורטמן חייבת לבזק, באתר ynet, 9 ביוני 2006
  2. ^ 1 2 ניר סלונים, ‏ברבורה: כל מה שצריך לדעת על זוכת פרס האוסקר נטלי פורטמן, באתר ‏מאקו‏, 28 בפברואר 2011
  3. ^ Dr. Rafael Medoff. "Natalie Portman" (PDF). Great Lives from History: Jewish Americans. Ipswich, Massachusetts: Salem Press. p. 900. ISBN 978-1-58765-741-2. אורכב מ-המקור (PDF) ב-24 באוגוסט 2014. נבדק ב-4 ביולי 2015. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Polsky, Carol; Lovece, Frank (פברואר 26, 2011). "Portman was ever the swan growing up on LI". Newsday. New York/Long Island. ארכיון מ-אוקטובר 3, 2013. נבדק ב-מרץ 21, 2013.
  5. ^ "Natalie Portman's Education Background" (אורכב 03.03.2011 בארכיון Wayback Machine), EDUInReview.com. Retrieved December 27, 2010.
  6. ^ אביגיל פ' שונברג, נקודת מבטם של פרופסורים על נטלי פורטמן (אנגלית) בעיתון הסטודנטים הרווארד קרימסון, 1 במרץ 2011
  7. ^ סטיפן גאלוויי, נטלי פורטמן על ישראל, נתניהו, האנטישמיות בצרפת (אנגלית) הוליווד ריפורטר, 15 במאי 2015
  8. ^ נטלי פורטמן, הגיוון בישראל נראה אף בין המנהיגים (אנגלית) בעיתון הסטודנטים הרווארד קרימסון, 17 באפריל 2002
  9. ^ מרי-ליאה קוקס, כוכבת הוליוודית מרצה באוני' קולומביה בנושא אלימות פוליטית (אנגלית) באתר אוניברסיטת קולומביה, 30 במרץ 2006
  10. ^ איתי שטרן, פורטמן תביים את "אהבה וחושך" בעברית, באתר nrg‏, 15 בספטמבר 2008.
  11. ^ נועה הרשקוביץ‏, נטלי פורטמן תצלם סרט בישראל: קיבלה תקציב בירושלים, באתר וואלה!‏, 22 ביולי 2013.
  12. ^ JamesBlakeVEVO (2017-03-20), James Blake - My Willing Heart (Official Video), נבדק ב-2017-04-15
  13. ^ We Are All Completely Beside Ourselves (TV Mini-Series), נבדק ב-2017-04-15
  14. ^ אבנר שביט‏, אהבה וחושך: הסרט החדש של נטלי פורטמן פיצל את הקהל בוונציה, באתר וואלה!‏, 05 בספטמבר 2018
  15. ^ The Death and Life of John F. Donovan, 2000-01-01, נבדק ב-2017-02-23
  16. ^ Peter White, Deadline, Deadline, ‏10 במרץ 2021
  17. ^ סוכנויות הידיעות, נטלי פורטמן בהריון ומאורסת, באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
  18. ^ ynet רכילות ובידור, שומרת מסורת: נטלי פורטמן ואלף בבית כנסת, באתר ynet, 5 במרץ 2012
  19. ^ מיקי לוין, נטלי פורטמן התחתנה, באתר nrg‏, 5 באוגוסט 2012
  20. ^ לילי האריסון, בעלה של נטלי פורטמן, בנג'מין מילפייה, חושף שהוא מתגייר (אנגלית) באתר E אונליין, 30 בינואר 2014
  21. ^ ענבל חייט, מקור מאשר: נטלי פורטמן ובעלה נפרדו, ישראל היום
  22. ^ נטלי פורטמן היא הזוכה בפרס בראשית בגובה מיליון דולר, באתר כלכליסט, 8 בנובמבר 2017
  23. ^ עמי פרידמן, נטלי פורטמן ביטלה הגעתה לישראל לקבלת פרס: "מצפוני אינו מאפשר זאת", באתר ynet, 20 באפריל 2018
  24. ^ אינה טוקר, נטלי פורטמן על הסירוב להגיע לישראל: "לא רציתי להראות תמיכה בבנימין נתניהו", באתר ynet, 21 באפריל 2018
  25. ^ יעל ולצר, אחרי הסערה: בוטלה הענקת פרס "בראשית" לנטלי פורטמן, באתר ynet, 21 באפריל 2018
  26. ^ דניאל סלאמה, נטלי פורטמן לעיתון ערבי: "חוק הלאום גזעני", באתר ynet, 13 בדצמבר 2018
  27. ^ 2024 Indie Spirit Awards: See the Complete List of Winners, Peoplemag (באנגלית)


נטלי פורטמן - פרסים