נטלי ווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: יש לתרגם שמות ומושגים לעברית ולבצע עריכה לשונית כללית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
נטלי ווד
Natalie Wood by Jack Mitchell.jpg

ווד, 1979
תאריך לידה: 20 ביולי 1938
מקום לידה: סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית
תאריך פטירה: 29 בנובמבר 1981 (בגיל 43)
מקום פטירה: סנטה קטלינה, קליפורניה, ארצות הברית
שנות הפעילות: 1943-1981

נטלי וודאנגלית: Natalie Wood; נולדה כנטליה זכרנקו; באנגלית: Natalia Zacharenko;‏ ‏[1]20 ביולי 193829 בנובמבר 1981) הייתה שחקנית קולנוע וטלוויזיה אמריקאית.

היא החלה לשחק בסרטים בהיותה בת ארבע ‏[2] ונעשתה שחקנית-ילדה מוצלחת בסרטים כמו "נס ברחוב 34" (1947). הופעה שזכתה לתשבחות לצידו של ג'יימס דין בסרט מרד הנעורים (1955), זיכתה אותה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר וסייעה לה לעבור משחקנית-ילדה לשחקנית בוגרת. מכאן היא כיכבה במחזות זמר "סיפור הפרברים" (1961) וב-Gypsy‏ (1962). היא גם הייתה מועמדת לפרס האוסקר עבור הופעתה בסרט "זוהר בדשא" (1961) וב-Love With the Proper Stranger ‏(1963).

היא המשיכה לנחול הצלחה בקריירה שלה עד לשנות השישים המאוחרות בסרטים כמו "בוב וקרול וטד ואליס" (1969). אחרי כן היא לקחה הפסקה ממשחק, ילדה שני ילדים והופיעה רק בשני סרטי דרמה במהלך שנות השבעים. היא הייתה נשואה למפיק ריצ'רד גרגסון ולשחקן רוברט וגנר, ונולדה לה בת אחת מכל אחד מהם: נטשה גרגסון וקורטני וגנר. ווד כיכבה במספר הפקות טלוויזיה בכללן המהדורה המחודשת של הסרט "מעתה ועד עולם" (1979) שעליה היא זכתה בפרס גלובוס הזהב.

ווד טבעה בסמוך לסנטה קטלינה, קליפורניה, בהיותה בת 43. היא טרם השלימה את סרטה האחרון, דרמת המדע בידיוני "סערת מוחין" (1983), לצידו של כריסטופר ווקן, שיצא לאקרנים לאחר מותה.

שחקנית ילדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של ווד, מריה סטפאנובה (שמה לפני הנישואים היה זודילובה) וניקולאי זכרנקו, ‏[3] היו מהגרים רוסים, אולם הם גדלו הרחק ממולדתם. אביה התגורר בונקובר, קולומביה הבריטית, קנדה, בעוד אמה גדלה בעיר הסינית חרבין. ‏[4] זמן קצר לאחר לידתה בסן פרנסיסקו, הם עברו צפונה למחוז סונומה ודרו בסנטה רוזה, קליפורניה, שם התגלתה ווד במהלך צילומי סרט במרכז העיר סנטה רוזה. אמה העבירה במהרה את משפחתה ללוס אנג'לס במטרה לקדם את הקריירה של בתה. בהיותה בת ארבע, נטליה נקראה נטשה גורדין. גורדין היה שם משפחתה בשלב זה. בדומה להורים רבים של שחקנים-ילדים, אמה ניהלה את הקריירה וחייה האישיים של הנערה הצעירה והשגיחה עליה בשבע עיניים. אביה תואר בידי הביוגרפים של ווד כאלכוהוליסט פסיבי. בהתאם לדרישת האולפן, שמו של נטליה שונה לנטלי ווד בעת שהייתה שחקנית-ילדה בחברת הסרטים האחים וורנר.

בגיל שבע, גילמה ווד את דמותה של יתומה גרמניה לצידם של אורסון וולס וקלודט קולבר בסרט Tomorrow Is Forever. וולס אמר על ווד לאחר מכן שהיא נולדה מקצוענית, "כל כך טובה, שזה מפחיד". ‏[5] הופעתה בקלסיקת חג המולד משנת 1947 "נס ברחוב 34" הפכה את ווד לאחת מהכוכבים-ילדים המובילים בהוליווד. היא שיחקה בלמעלה מ-20 סרטים כילדה, והופיעה לצדם של כוכבים כמו ג'ין טירני, ג'יימס סטיוארט, מורין או'הארה, בטי דייוויס ובינג קרוסבי. אחותה סווטלנה גורדין (הידועה יותר כלנה ווד (Lana Wood) נעשתה גם היא שחקנית, וזכורה במיוחד בשל תפקידה כנערת ג'יימס בונד. לה וללנה יש אחות למחצה, אולגה.

כוכבת גיל הנעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ווד ביצעה באופן מוצלח את המעבר מילדה לתפקיד הנערה התמימה בהיותה בת 16 כששיחקה בסרטו של ניקולס ריי מרד הנעורים, ביחד עם ג'יימס דין וסאל מינאו. הופעתה זיכתה אותה במועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. הסרט נחשב כיום לקלאסי. אחרי כן היא הופיעה בתפקיד קטן אבל משמעותי במערבון של ג'ון פורד המחפשים בכיכובו של ג'ון ויין, בסרט גם שיחקה אחותה של ווד, לנה, שגילמה את הנערה בצעירותה, בסצינות המוקדמות של הסרט. היא סיימה את לימודיה בבית הסרט התיכון Van Nuys ב-1956. בשנה שלאחר מכן, היא זכתה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית החדשה הטובה ביותר של השנה.

ווד הייתה חתומה אצל האחים וורנר, והמשיכה להופיע בשארית שנות החמישים בתפקידים רבים כ"בת הזוג", שלא השביעו את רצונה. האולפן ליהק אותה בשני סרטים לצידו של טאב הנטר, בתקווה שהצעד יהפוך את שניהם לשוברי קופות, הבטחה שלא התממשה מעולם. בין סרטיה האחרים באותה תקופה היו מלכים הולכים קדימה עם פרנק סינטרה ותפקיד בו שיחקה את הגיבורה שעל שמה קרוי הסרט ב-Marjorie Morningstar.

קריירה כמבוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטלי ווד

אחרי שהופיעה בכישלון הקופתי "קניבלים צעירים ונאים" עם בעלה, רוברט ואגנר, נחלצה הקריירה של ווד כשלוהקה לסרטו של איליה קאזאן "זוהר בדשא" (1961), לצידו של וורן ביטי, תפקיד שזיכה אותה במועמדות לפרסי האוסקר, גלובוס הזהב ופרס באפט"א‎.

בשנת 1961 גילמה ווד את מריה בסיפור הפרברים של ג'רום רובינס ורוברט וייז, הסרט זכה להצלחה קופתית רבה וקצר תשבחות מהמבקרים. היא יועדה לשיר בעצמה אבל דובבה בידי הזמרת מארני ניקסון. ווד שרה בעצמה כשהיא כיכבה בסרט Gypsy ב-1962. ווד דובבה בידי ג'קי וורד בקומדיית הסלפסטיק "המרוץ הגדול" (1965). היא הייתה מועמדת בשלישית לפרס האוסקר וגם לפרס גלובוס הזהב עבור תפקידה בסרט Love with the Proper Stranger בשנת 1964.

אם כי רבים מסרטיה של ווד גרפו רווחים, הרי שהמבקרים לפעמים קטלו אותה. ב-1966 היא זכתה בפרס Harvard Lampoon כשחקנית הגרועה ביותר של השנה. היא הייתה השחקנית הראשונה בתולדות הפרס שקיבלה אותו בעצמה והעתון Harvard Crimson כתב שהיא "התנהגה בספורטיביות". ‏[6] בניגוד לכך, התבטא הבמאי סידני פולאק באומרו: "כשהיא התאימה לתפקיד, לא היה טוב ממנה. היא הייתה שחקנית יוצאת מן הכלל."

סרטים מפורסמים אחרים בהם כיכבה היו "דייזי" (Inside Daisy Clover)‏ (1965) ו"בית זה עומד להיהרס" (1966), בשניהם היא שיחקה לצידו של רוברט רדפורד והייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר. בשני הסרטים, שעלילתם הייתה בזמן השפל הגדול, גילמה ווד נערה מעיירה קטנה עם חלומות גדולים. לאחר שיחרורו של הסרט, סבלה ווד מהתמוטטות עצבים וחיפשה עזרה מקצועית. במהלך הזמן הזה, היא סירבה להצעה לשחק בסרט בוני וקלייד מכיוון שהיא לא רצתה להיפרד מהאנליסט שלה. ‏[7] ב-1969, ווד גילמה את דמותה של בליינית בסרט העוסק בשחרור מיני "בוב וקרול וטד ואליס". אולם אחרי כן, היא עבדה פחות על מנת להקדיש עצמה למשפחתה. היא שיחקה רק לפרקים במהלך שנות השבעים. היא הופיעה בתפקיד עצמה ב"המועמד" (1972), שבה והתאחדה בשלישית עם רוברט רדפורד. היא גם הופיעה מחדש על המסך עם בעלה רוברט וגנר ב-The Affair‏ (1973) רימייק טלוויזיוני של "חתולה על גג פח לוהט" (1976) והופיעה בתפקידי אורח בתוכניות Switch ו"הארט ואשתו". מאוחר יותר היא התחילה לעבוד לעתים תכופות כשבתה הגיעה לגיל בית הספר.

בין תפקידי הסרטים להם סירבה ווד ניתן לציין את אלו של אלי מקגרו ב-Goodbye, Columbus , מיה פארו ב"גטסבי הגדול" ופיי דאנאוויי ב"המגדל הלוהט". ‏[8] במקום זאת, ווד בחרה לככב בכשלונות קופתיים כמו disaster film Meteor‏ (1979) ובקומדיית הסקס The Last Married Couple in America ‏(1980). היא מצאה יותר הצלחה בטלוויזיה, זכתה לשיעור צפייה גבוה ותשבחות מהביקורת ב-1979 עבור תפקידה ב-The Cracker Factory ובמיוחד במיני-סדרה "מעתה ועד עולם", המבוססת על הסרט בשם זה. הופעתה של ווד בתפקידה האחרון זיכתה אותה בפרס גלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר לשנת 1980. מאוחר יותר באותה שנה, היא כיכבה ב-The Memory of Eva Ryker, שהייתה בדיעבד ההפקה האחרונה אותה השלימה.

בזמן מותה, הצטלמה ווד לסרט המדע בידיוני "סערת מוחין" (1983). היא גם יועדה לככב בהפקה הדרמטית של אנסטסיה ובסרט שכונה Country of the Heart, בתפקיד סופרת גוססת שניהלה רומן עם בן תשחורת אותו גילם טימותי האטון‎. ‏[9] בשל מותה בטרם עת, בוטלו שני הפרויקטים האחרונים שלה וסיום הסרט "סערת מוחין" נכתב מחדש ונמצאה לה ממלאת מקום והשתמשו בקול דומה על מנת להחליף את ווד לסצינות הגורליות.

היא הופיעה ב-56 סרטים בקולנוע ובטלוויזיה. בעקבות מותה, המגזין טיים ציין שלמרות שהביקורת העתירה עליה שבחים מועטים במרוצת הקריירה שלה "תמיד הייתה לה עבודה." ‏[10]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי תקופות נישואיה של נטלי ווד לשחקן רוברט וגנר זכו לפרסום נרחב. "הייתי בת עשר והוא היה בן 18 כשראיתי אותו לראשונה הולך במורד האולם של פוקס המאה ה-20." נזכרה ווד, "פניתי לאימי ואמרתי "אני אתחתן אתו." היה זה ביום הולדתה ה-18 כשהיא יצאה לפגישה הראשונה שלה עם ואגנר בן ה-26, והם נישאו שנה לאחר מכן ב-28 בדצמבר 1957. הזוג נפרד ביוני 1961 והתגרש באפריל 1962.

ב-30 במאי 1969 נישאה ווד למפיק הבריטי ריצ'רד גרגסון. הזוג יצא במשך שנתיים וחצי קודם לנישואיהם. הייתה להם בת, נטשה (נולדה ב-29 בספטמבר 1970). הם נפרדו באוגוסט 1971 אחרי שווד שמעה באקראי שיחת טלפון לא הולמת בין מזכירתה לגרגסון. היא תבעה גירושים, תהליך שבא אל תומו באפריל 1972.

בראשית 1972, ווד חידשה את מערכת היחסים הרומנטית שלה עם וגנר. הזוג נישא מחדש ב-16 ביולי 1972, חמישה חודשים בלבד אחרי שהם התפייסו ביניהם ושלושה חודשים בלבד אחרי שהיא התגרשה מגרגסון. בתם, קורטני וגנר, נולדה ב-9 במרץ 1974. הם נותרו נשואים עד למותה של ווד ב-29 בנובמבר 1981.

מערכות יחסים נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביוגרפית סוזאן פינסטד טוענת שווד שכבה עם הבמאי ניקולס ריי, מכיוון שניסתה לזכות בתפקיד הראשי בסרט "מרד הנעורים", כשהיא הייתה בת 16 והוא היה בן 43.

בגיל העשרה שלה, יצאה ווד לפגישות רומנטיות שאירגן לה האולפן עם גברים מבוגרים ממנה, בכללם השחקנים טאב הנטר ו-ניק אדאמס. היא גם ניהלה ידידות ארוכה עם המחזאי מארט קראולי. בצטטה את דניס הופר, בן-זוגה לשעבר של ווד כמקור, טוענת סוזאן פינסטד עוד שווד ניהלה מערכת יחסים עם השחקן הדו-מיני ריימונד בר בהיותה בת 17 כשהוא היה בן 38.

ווד גם ניהל מערכת יחסים רומנטית עם השחקנים וורן ביטי, מייקל קיין וסטיב מקווין, הזמר אלביס פרסלי, הבמאי הנרי ג'גלום והפוליטיקאי ג'רי בראון.

בין חבריה הידוענים היו השחקנים-ילדים מרגרט או'בריאן, קרול לינלי, סטפאני פאוורס וג'יל סנט ג'ון, שנישאה לאלמן של ווד, רוברט וגנר, ב-1990.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר ואוקטובר 1981, ווד ווגנר שהו בראלי (קרוליינה הצפונית), בעת שווד שיחקה בסרט המדע הבדיוני "סערת מוחין". ווד שהתה אז רוב חודש נובמבר בקליפורניה והצטלמה לסצינות עם כריסטופר ווקן ושחקנים נוספים באולפן ההסרטה של MGM בקאלוור סיטי.

יום אחרי חג ההודיה, ווד, ואגנר, וווקן הלכו לסנטה קטלינה לסוף השבוע ובלילה של ה-28 בנובמבר היאכטה שלהם (Splendour) עגנה באיסתמוס קוב. על הסיפון היה גם קברניט הספינה, דניס דוורן (Dennis Davern), שעבד עבור הזוג שנים רבות. ככל הנראה ווד ניסתה לעזוב את היאכטה או להרחיק סירה קטנה מלהיתקל בגוף הספינה, כשהיא החליקה במקרה ונפלה למים. בחורה ביאכטה הסמוכה שמעה קריאות לעזרה בסביבות חצות. הצעקות נמשכו במשך 15 דקות ונענו בידי מישהו אחר שאמר: "תיקחי את זה בקלות. אנחנו נבוא לעזור לך." זה נאמר בנינוחות," נזכרה העדה. "לא הייתה שום דחיפות בקולותיהם." חקירה שערך חוקר מקרי המוות של מחוז לוס אנג'לס תומאס נוגוצ'י הסתיימה בדו"ח רשמי שגרס שזו הייתה טביעה בטעות. נוגוצ'י הסיק שווד שתתה "שבע או שמונה" כוסות יין והייתה שתויה כשהיא נפטרה. היו סימנים של חבורות על גופה שנוגוצ'י שיער שייתכן שנגרמו כתוצאה מהנפילה. מאוחר יותר כתב נוגוצ'י שאילולא ווד הייתה שתויה, היא הייתה מבינה שהמעיל הכבד וספוג המים שלה וסוודר הצמר שלה משכו אותה מתחת למים והייתה מסירה אותם. נוגוצ'י גם כתב שהוא מצא שריטות מציפורניה של וד בצידי סירת הגומי המצביעים על כך שהיא ניסתה להיכנס לתוכה. ווד הייתה בת 43 בזמן מותה והיא קבורה ב-Westwood Village Memorial Park Cemetery.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נטלי ווד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Behnke, Alison. Russians in America Lerner Publishing (2006) p. 67
  2. ^ Wilkins, Barbara. "Second Time's the Charm - Marriage, Natalie Wood, Robert Wagner" People.com.
  3. ^ Lambert, Gavin (July 3, 2005). "Thrust into acting, Natalie Wood excelled, died young" Manhattan Mercury.
  4. ^ Lambert, Gavin (2004). Natalie Wood: A Life. London: Faber and Faber. ISBN 0571221971.
  5. ^ O'Conner, John J. - Arts: "TV Weekend; A Documentary Remembrance of Natalie Wood" New York Times. - July 8, 1988
  6. ^ Alexander, Jeffrey C. "Lampoon Fixes Date With Natalie; Wood Will Win 'Worst' on Saturday" Harvard Crimson. - April 18, 1966
  7. ^ Finstad, Suzanne (2001). Natasha: The Biography of Natalie Wood. Three Rivers Press. ISBN 0-609-80957-1.
  8. ^ Finstad, Suzanne (2001). Natasha: The Biography of Natalie Wood. Three Rivers Press. ISBN 0-609-80957-1.
  9. ^ Finstad, Suzanne (2001). Natasha: The Biography of Natalie Wood. Three Rivers Press. ISBN 0-609-80957-1.
  10. ^ "The last hours of Natalie Wood".- TIME. - December 14, 1981