נט טרנר
נט טרנר (באנגלית: Nat Turner; 2 באוקטובר 1800 - 30 באוקטובר 1831) היה עבד אפרו-אמריקאי, מתנגד עבדות, שהנהיג בשנת 1831 מרד עבדים כנגד משטר העבדות בארצות הברית.
טרנר נולד במחוז סאות'המפטון שבוירג'יניה כעבדו של בנג'מין טרנר ומכאן שמו. בשנת 1810 כשבנג'מין טרנר מת עבר נט טרנר לרשות סמואל, אחיו הצעיר של בנג'מין. בשנת 1822 נמכר טרנר לשכן בשם תומאס מור שמת בשנת 1828, וזה הפך את בנו בן התשע לאדונו של טרנר. אלמנתו של מור נישאה לג'וזף טרוויס שעבר לגור בחווה[1]. למרות החלפת הבעלים נשאר שמו טרנר. שלא כמו שאר העבדים השחורים טרנר ידע קרוא וכתוב מאחר שהוריו לימדו אותו (היה אסור ללמד את העבדים קרוא וכתוב), ואף היה בעל ידע רב בתנ"ך. מאחר שהיה אדם מאמין נחשב בקרב חבריו לכומר ואחרי המרד הוא כונה בעיתונות "המטיף השחור".
הוא ידוע בעיקר בשל מרד העבדים שהנהיג שהיה המשמעותי ביותר כנגד משטר העבדות בתקופה שקדמה למלחמת האזרחים האמריקנית. לאחר שהמרד דוכא ב-23 באוגוסט טרנר הצליח לברוח אך נתפס כעבור חודשיים ב-30 באוקטובר על ידי חוואי מקומי בשם בנג'מין פיפס. הוא הוצא להורג בתלייה ב-11 בנובמבר.
בזמן המשפט נפגש טרנר עם עורך דין צעיר בשם תומאס ה. גריי שכתב את הקונטרס 'וידויו של נט טרנר'. על קונטרס זה מבוססת היצירה "וידויו של נט טרנר" (1967) מאת ויליאם סטיירון, המתארת בגוף ראשון את המרד וכשלונו. הספר זכה להצלחה, וזיכה את מחברו בפרס פוליצר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כשהמרד פרץ הזוג טרוויס היו הראשונים להירצח על ידי המורדים
