ניגון נשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמליל ניגון נשים
סמליל ניגון נשים

ניגון נשים הוא מרכז ליהדות ומגדר, הפועל משנת תשנ"ט 1999 כחלק מהמדרשה במכללת אורנים.

ניגון נשים הוא בית מדרש פלורליסטי המפגיש נשים מכל הזרמים ביהדות, ללימוד נשי פמיניסטי של מקורות יהודיים וישראליים. "במשך מאות רבות של שנים היה עולם התרבות האינטלקטואלית היהודית, והטקסטים הקאנונים המייצגים אותה, סגור כמעט לחלוטין בפני הנשים היהודיות. הרחקתן של הנשים היהודיות מן התרבות הקאנונית-העברית [..] הוחרפה במיוחד עקב ניתוקה של העברית מן השימוש היומיומי, וקישורה ללימוד התורה, שבאופן מסורתי נאסר על הנשים ברוח אמירתו של ר' אליעזר: "כל המלמד את ביתו תורה כאלו מלמדה תפלות".[1][2] לימוד המקורות "פוקח את העין השנייה",[3] העין המגדרית. הלימוד מעודד נשים לפרש, לדרוש ולכתוב את מקורות היהדות מנקודת מבטן, לפעול במרחב הציבורי ולהיות שותפות משפיעות ומחדשות של התרבות היהודית והישראלית.[4]

ניגון נשים פועל בתוך עולם ההתחדשות היהודית, ומתוך זיקה לפעילות של ארגוני נשים חילונים, דתיים ושל התנועות הליברליות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשה באורנים - מרכז חינוכי להתחדשות החיים היהודים בישראל, נוסדה בשנת 1989[5] בקמפוס מכללת אורנים - מכללה אקדמית לחינוך מיסודה של התנועה הקיבוצית. בשנים הראשונות מרבית הפעילות הייתה יצירת שיח זהות[6] והכרות עם ארון הספרים היהודי עבור הציבור החילוני, רבים מקהל הלומדים היו בני התנועה הקיבוצית.[7] בעקבות רצח יצחק רבין נפתח במדרשה באורנים בית מדרש המקיים שיח דיאלוגי[8] בו לקחו חלק נשים וגברים, דתיים וחילונים, מישיבת מעלה גלבוע, ממדרשת עין הנציב ומהמדרשה באורנים. הנשים שלמדו במסגרת זו חשו רצון להעמיק וללמוד סוגיות בית מדרשיות מתוך נקודת מבט נשית – מגדרית.

כשנה לאחר מכן הוקם בית המדרש "ניגון נשים" על ידי המייסדות: טללית שביט, רבקה לוביץ', ד"ר ענת ישראלי ואסתר פישר.

בתחילת הדרך המטרה הייתה הקמת בית מדרש לנשים, ללימוד המקורות היהודיים מפרספקטיבה נשית. לימוד המשלב שדות דעת שונים: הספרות היהודית המסורתית לדורותיה (מקרא, משנה, תלמוד, מדרש, וכדומה), הספרות העברית החדשה ותאוריות מגדריות. הלימוד היווה חוויה מעצימה עבור הלומדות אשר התחילו להרגיש בנות בית ובעלות אמירה ופרשנות על המקורות. הלימוד עורר מעגלי השפעה בבית, בקהילה, ובמקומות העבודה. במהלך השנים נפתחו קבוצות בקהילה מתוך רצון להרחיב את מעגל ההשפעה ולהביא את חוויית הלימוד למקומות שונים ברחבי הארץ.

"אבני היסוד" של "ניגון נשים":

  • לימוד: הלימוד מציע קריאות מגדריות של טקסטים קנוניים, משלב כתיבה יוצרת ועידוד ליצירה מקורית מגוונת.
  • מפגש: המפגש בין נשים מאורח חיים שונה יוצר קרבת לב בין הלומדות ובינן לבין הטקסט. קרבת הלב מהווה את המצע ההכרחי לשיח הדיאלוגי.[8]
  • טקס: עיצוב מחודש של מקומן של נשים בטקסים, חידוש ויצירת טקסים לנשים, הובלה של נשים לטקסי חיים[9] אישיים, משפחתיים וקהילתיים.

תוכני ניגון נשים בנושאי מגדר ויהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית המדרש "ניגון נשים" פיתח דרך ייחודית ללמידת מקורות יהודיים עתיקים וחדשים מנקודת מבט מגדרית,[10] קריאה ביקורתית בטקסטים קאנונים והוספת הקול הנשי החסר.[11] למידה של תוכן ועיבודו בתהליך קבוצתי[12] במגוון נושאים:

הנכחת מקום האישה בתרבות, העלאת סיפורן של נשים שנשכחו (כגון במקרא: אשת לוט, ערפה, פרשת האישה הסוטה, תמר אחות אמנון, בנות צלפחד, ובמדרש: לילית, ברוריא, ילתא, חירותא, הקימחית, אשת ר' עקיבא,[13] ועוד); לימוד מעמיק על דמויות נשים המוכרות מן המקורות, הכרות עם מכלול היצירה עליהן במדרשים ובספרות החדשה (לדוגמה: חווה, שרה, רבקה, רחל ולאה, מרים והמילדות במצרים,[14] דבורה ויעל, תמר כלת יהודה, רות[15] ונעמי ,[16] אסתר[17] וושתי[18] ועוד); לימוד מעמיק בסוגיית מקום האישה בעולם היהודי: הדרת נשים מלימוד התורה[19] וממצוות, נושאים הקשורים לצניעות, סוגיות הקשורות למעמד האישה בנישואין ובגירושין; סוגיות הקשורות לחיי נשים.[20] כגון: משפחה מול קריירה, יחסים במשפחה, פרשות דרכים, שלבים בחיי אישה ועוד

תכנים אלו נכתבו ונערכו על ידי צוות מנחות ניגון נשים, חלקם הועלו לאתר מדרשת - בית מדרש ברשת, והם נלמדים בבתי מדרש ברחבי הארץ.

קבוצות לימוד ומפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתי מדרש - בית המדרש ניגון נשים פועל במדרשה באורנים משנת תשנ"ט (1999). לכל שנה נושא לימוד שונה. יש שנים שבהם מתקיימים מספר בתי מדרש באורנים סביב נושאים שונים. בכל שנה נפתחים בתי מדרש של "ניגון נשים" ברחבי הארץ וכך, בעשור השני של המאה ה-21, מתקיימים בתי מדרש בקרית שמונה, בשכונת נווה שאנן בחיפה, יקנעם, בנימינה, בגוש אדומים ועוד.
  • הלבנה בחידושה - ראשי חודשים לנשים - מפגשי חגיגת ראש חודש לנשים[21][22] מחדשים מסורת קדומה.[23][24][25][26] המפגש מזמן חוויה נשית המורכבת מטקס ולימוד על מנהגי ראש חודש ומקורותיהם.[27] בכל מפגש ניתן ביטוי לסוגיות שנשים עסוקות בהן, דרך הנושאים שמזמן לוח השנה העברי. המפגשים מתקיימים ברחבי הארץ ומחזקים את מקום הנשים בקהילה.
  • מרכז ארצי לייעוץ ועזרה בארגון מפגשי ראש-חודש לנשים - החל משנת 2008 פועל מרכז ארצי להכשרת מנחות ולייעוץ בהנחיית קבוצות ראשי חודשים בקהילה.
  • הוראה במכינות קדם צבאיות ובקהילות צעירים - שיעורים על יהדות ומגדר מתקימים במספר מכינות קדם צבאיות תוך התייחסות לנושאים כגון גבורה, מנהיגות נשית, מקומן של נשים בהיסטוריה היהודית, נשים בצבא ועוד. כמו כן מתקיימים שיעורים לקהילות צעירים.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס נשים וטקסים - החל משנת 2009 ניגון נשים מפיק כנס שנתי העוסק במקומן של נשים בהובלה של טקסים, ובקיומם של טקסים לנשים. הכנסים עסקו במקומן של נשים בטקסים המסורתיים והמתחדשים; בהובלת טקסים במשפחה ובמרחב הציבורי; בהכרות עם המתרחש בזרמים ובתנועות שונות בחברה הישראלית וביהדות התפוצות. הכנסים הם שיתוף פעולה עם "הוויה – מרכז טקסי חיים ישראלי". במקביל מתקיימת קבוצת פייסבוק בנושא, ושמה "מטקסות עצה".

שבת לנשמ"ה – שבת לנשים מכל הזרמים - שבת לנשמ"ה מתקיימת מזה עשור. נשים דתיות, חילוניות ומזרמים שונים ביהדות יוצאות למרחב נייטרלי כדי לחוות שבת יחד. השבת מאפשרת שיחה גלוית לב על המחבר והמפריד באורחות החיים. המשתתפות מוזמנות לברר את מקומה של הקדושה והשבת בחייהן. שבת לנשמ"ה כוללת לימוד ותפילה בהובלה נשית.

סדר נשים -[28] מתקיים בראש חודש ניסן ומבוסס על הגדה ובה מדרשים חדשים מנקודת מבט נשית להגדה של פסח. חלק מהמדרשים ראו אור בהגדה "והיא שעמדה". בכל שנה ושנה נכתבים מדרשים נוספים. בסדר נשים מוזגות כוס מים לכבודה של מרים הנביאה,[29][30] ושותות 4 כוסות לכבוד 4 דמויות נשיות.

ימי עיון בנושאי יהדות ומגדר

  • 2009 - "איפה אתם בסדר?" המשפחה הישראלית בין התפרקות להתחדשות
  • 2010 - "נוהרות על שפה" – שפה, תנועה וניגון של נשים; "דרשוני וחיו" - לכבוד יציאת "דרשוני - מדרשי נשים"
  • 2011 - "חכי נעמי" - לכבוד גיליון "נשים" של משיב הרוח; בת מצווה לניגון נשים
  • 2012 - "והיא שעמדה - לרגל יציאת הגדת נשים; יום עיון בתערוכה "מטרוניתא - אומנות יהודית פמיניסטית"[31] במשכן לאומנות בעין חרוד
  • 2013 - "ותפק לרעב נפשך": תמיכה קהילתית וליווי רוחני, לזכר אהובה בן אהרון ז"ל; השקת הספר "דורשות טוב – פירוש פמיניסטי לסוגיה תלמודית; יום עיון בתערוכה "תוספות, נשים מציירות תלמוד במשכן לאומנות בעין חרוד

במים אני רואה – מופע מדרש על הורדת גשמים - מופע שהעלו בוגרות בית המדרש "יוצרות ניגון" בתש"ע, על בסיס הלימוד במסכת תענית. במרכז המופע הסיפור על אבא חלקיה ואשתו (בבלי תענית כג ע"א-ע"ב), ומשולבים בו פרשנויות וכתיבה מדרשית שנוצרו על ידי משתתפות בית המדרש בתהליך הלימוד.

יום נשים במסע "נפגשים בשביל ישראל - המדרשה באורנים מקיימת את מסע "נפגשים בשביל ישראל" (משנת 2006), בכל אחד מהמסעות התקיים יום נשים בשביל ביוזמת ניגון נשים. ביום זה מוזמנות נשים מכל הארץ לבוא לצעוד, לשוחח וללמוד ביחד על מקומן של נשים בתרבות היהודית ובחברה הישראלית.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אם לא תדעי לך – נשים כותבות על זהות, נשיות ויהדות - מחקר, הגות, שירה, פרוזה וקטעי יומן בעקבות הלימוד בניגון נשים. (קריית טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מחברת שדמות 16 2005).
  • והיא שעמדה" - הגדת נשים - עורכת: נירה נחליאל. ההגדה כוללת את הנוסח המסורתי, ולצידו מדרשים מודרניים של יוצרות המאירות באור חדש את הטקסט הקדום ומוסיפות לו את נקודת המבט הנשית החסרה. (קריית טבעון, הוצאת המדרשה באורנים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012).
  • עושות סדר" סדר פסח לנשים מבט מגדרי - כתבה: חגית אקרמן. אקרמן תיעדה את תהליך יצירת סדר פסח לנשים במדרשה באורנים. היא ראיינה נשים דתיות וחילוניות הלוקחות חלק בסדר נשים הן כמשתתפות בטקס והן כמובילות אותו והשלכות הסדר על חייהן ועל זהותן. (תל אביב, הוצאת רסלינג, 2012).
  • דורשות טוב" פירוש קבוצתי פמיניסטי לסוגיית איסורי ייחוד - עורכות: ענת ישראלי ואסתר פישר, כותבות (לפי סדר אלפביתי): חגית אקרמן, אליזבט גולדוין, יעל יחיאלי, ענת ישראלי, אילה מירון-שעשוע, נירה נחליאל, דותן נשר, דבורה עברון, אסתר פישר, מיכל רזניק. הפירוש מהווה חלק ממפעל עולמי של פירוש פמיניסטי לתלמוד הבבלי. (קריית טבעון, הוצאת המדרשה באורנים, 2013).
  • איגרת חודשית של ניגון נשים - איגרת "ניגון נשים" נשלחת בדואר אלקטרוני מדי חודש בחודשו, באמצע החודש העברי. האיגרת עוסקת בענייני החודש ומועדיו מזווית נשית, תוך שילוב הגות ושירה. האיגרת מביאה מידע על ערבי ראש חודש ואירועים שונים לנשים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טובה כהן, בתוך התרבות ומחוצה לה: על ניכוס "שפת האב" כדרך לעיצוב אינטלקטואלי של האני הנשי, סדן ב', עורכת: זיווה שמיר (תל אביב, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 1996, 69-110)
  2. ^ משנה סוטה ג', ד. פירוט מקורות ופסיקה בעניין לימוד תורה לנשים. אליקים גצל אלינסון, האישה והמצוות (ירושלים, המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, 1977)
  3. ^ לאה שקדיאל, לפקוח את העין השנייה (דעות, 2 עמ' 13–17, 1998)
  4. ^ רחל אליאור, "'נוכחות נפקדות': לשאלת נוכחותן והיעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית". התשמע קולי? ייצוגים של נשים בתרבות הישראלית. עריכה: יעל עצמון. (תל אביב, מכון ון ליר בירושלים, בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001)
  5. ^ נעמה אזולאי, התחדשות יהודית במרחב החילוני בישראל - 2006, הרצאה שניתנה במסגרת פורום קשרי ישראל - תפוצות בסוכנות היהודית
  6. ^ שרה שדמי-ורטמן, הקמת המדרשה 1989–1999: התהוותה של "פדגוגיה של זהות", בתוך: יורם ורטה (עורך), מסכת חיים, 20 שנה למדרשה באורנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והמדרשה באורנים, 2010
  7. ^ טובה אילן, 'בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות', במתוך: אברהם שפירא (עורך), מענית הלב: מנחת דברים למוקי צור (תל אביב, הוצאת יד טבנקין ובינה, 2006.)
  8. ^ 1 2 אבי שגיא, על המתחים בין דתיים לחילוניים - בין שיח זכויות לשיח זהות, עין טובה - דו-שיח ופולמוס בתרבות ישראל, ספר היובל לטובה אילן, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד ונאמני תורה ועבודה 1999, עמ' 408-430
  9. ^ רונן אחיטוב, שי זרחי, ביני תלמי ואילת לין, ימי אדם – טקסי חיים יהודיים (תל אביב, ידיעות ספרים והמדרשה באורנים, 2007)
  10. ^ ענת ישראלי, "ניגון נשים: לימודי היהדות פוגשים את המהפכה הפמיניסטית, בתוך: יורם ורטה (עורך), מסכת חיים, 20 שנה למדרשה באורנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והמדרשה באורנים, 2010 ומצילות אותנו מן החטא, אתר המדרשה באורנים
  11. ^ קרול גיליגן, בקול שונה (תל אביב, ספרית פועלים, 1995)
  12. ^ מיכל רזניק-שפירא והדס זריז-רון, "תוכן ותהליך כדרך למידה של זהות אישית ויהודית, מסכת חיים, 20 שנה למדרשה באורנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד והמדרשה באורנים, 2010
  13. ^ אשת ר' עקיבא: שלי ושלכם שלה הוא
  14. ^ פועלן של הנשים ביציאת מצרים - בשכר נשים צדקניות
  15. ^ רות במקרא ובמדרש; רות בשירה המודרנית
  16. ^ נעמי שבה הביתה
  17. ^ דרכה של אסתר למלכות: במקרא ובמדרש; אסתר במדרש ובשיר
  18. ^ הכרות עם המלכה ושתי
  19. ^ לימוד תודה לנשים
  20. ^ עוז אלמוג, "חלוצה, צברית, עקרת בית, יאפית: שינויים בדמות האישה הישראלית ובמעמדה החברתי", "האישה הישראלית – שורשים מציאות ודימויים" עריכה: טובה כהן, בקורת ופרשנות, (רמת גן, בר-אילן, 2000, עמ' 19–65)
  21. ^ Susan Berrin (Author)Celebrating the New Moon: A Rosh Chodesh Anthology (Paperback)
  22. ^ Carol Diament (Author) Moonbeams: A Hadassah Rosh Hodesh Guide (Paperback)
  23. ^ הילה טוכמכר-משעלי, חג ראש-חודש שמח, באתר ynet, 3 ביולי 2011
  24. ^ לאה שקדיאל, נשים, ראש חודש, לבנה – ועצמאות ישראל? אתר קולך
  25. ^ דבורה אושפזאי, ראש חודש - חג הנשים, דף שבועי מס' 687 תשס"ז, אוניברסיטת בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות, לשכת רב הקמפוס
  26. ^ יעל לוין, ראש חודש כחג הבנות, אתר קולך
  27. ^ שמואל חגי, מנהגי ראש חודש ומקורותיהם, אתר דעת, מכללת הרצוג
  28. ^ חנה קהת, יעל לוין, סדר נשים, מאמרים, מדרשים ומנהגים על נשים בחג, אתר הדרך למעלה להעצמה אישית
  29. ^ הגביע של מרים - מנהג לסדר משפחתי, באתר קולך, כוס מרים, אתר מדרשת אורנים
  30. ^ Penina V. Adelman (Author) Miriam's Well: Rituals for Jewish Women Around the Year (Paperback)
  31. ^ דוד שפרבר, 'אוהל משלה' אמנות פמיניסטית-יהודית בישראל