ניובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניובה
Νιόβη
תרבות מיתולוגיה יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב טנטלוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם טייגטה עריכת הנתון בוויקינתונים
אחים פלופס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Amphion עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Amphion, Astyoche, Chias, Astynome, Astycrateia, Archemorus, Cleodoxa, Etodaea, Klytia, Phthia, Eupinytus, Pelopeia, Archenor, Neaera, Amyclas, Alphenor, Sipylus, Meliboea, Amaleus, Damasichthon, Tantalus, Ismenus, Ilioneus, Phaedimus, Argeus עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ניובה וילדה, איור

ניובהיוונית: Νιόβη) הייתה בתם של טנטלוס ודיונה במיתולוגיה היוונית. הייתה אשתו של אמפיון מלך תבאי, וילדה לו שבעה בנים ושבע בנות.

ניובה במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיתולוגיה מספרת שניובה חטאה בחטא ההיבריס כלפי לטו, אמם של התאומים ארטמיס ואפולו. ניובה טענה כי היא טובה מלטו, מפני שילדה שבעה בנים ושבע בנות, בעוד שלטו ילדה רק זוג תאומים. היא לגלגה באומרה שבנה של לטו "יפה כמו אשה", ובתה עוסקת במקצוע גברי - ציד.

נקמתם של אפולו וארטמיס לא איחרה לבוא: אפולו הרג את כל בניה של ניובה כשהשתתפו במשחקים אתלטיים, וארטמיס הרגה את כל הבנות. על פי גרסה מסוימת, רק כלוריס נותרה בחיים מכל ילדיה של ניובה. אמפיון נשבע לנקום את דם ילדיו, אך אפולו הרג גם אותו.

ניובה, שעולמה חרב עליה בן רגע, נמלטה להר סיפליון באסיה הקטנה ובכתה נוראות, עד שהפכה בידי זאוס לסלע הגונח כשדורכים עליו. דמעותיה הפכו לנהר אכלואוס. זאוס הפך את כל אנשי תבאי לאבן כדי שאיש מהם לא יוכל לקבור את ילדי ניובה המתים במשך תשעה ימים. בתום תשעת הימים קברו האלים עצמם את הילדים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמה של ניובה כונה היסוד ניוביום. היסוד התגלה ביחד עם מרבצי היסוד טנלום, שכונה על שמו של טנטלוס, אביה של ניובה.

האסטרואיד 71 Niobe (71 Niobe) שהתגלה על ידי רוברט לות'ר ב-1861 נקרא על שמה.[1]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניובה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (71) Niobe In: Dictionary of Minor Planet Names. Springer. 2003. doi:10.1007/978-3-540-29925-7_72. ISBN 978-3-540-29925-7.