ניו יורק, ניו יורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניו יורק, ניו יורק
New York, New York
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי מרטין סקורסזה עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אירוין וינקלר, רוברט צ׳רטוף עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ארל מאק ראוש, מרדיק מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוברט דה נירו
לייזה מינלי
מוזיקה ג'ון קנדר, פרד אב
צילום לאסלו קובאץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Chartoff-Winkler Productions עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 ביוני 1977
משך הקרנה 155 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מוזיקלי, סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 14 מיליון דולר (הערכה)
הכנסות באתר מוג'ו newyorknewyork
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניו יורק, ניו יורקאנגלית: New York, New York) הוא סרט דרמה מוזיקלי בבימויו של מרטין סקורסזה. זהו סרט מחווה המכיל שירים של ג'ון קנדר ופרד אייב, ולעיר מולדתו של סקורסזה ניו יורק[דרושה הבהרה]. בסרט מככבים רוברט דה נירו ולייזה מינלי כצמד מוזיקאים ואוהבים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור נפתח בחגיגות יום הניצחון על יפן בשנת 1945, במועדון לילה עמוס בניו יורק. ג'ימי דויל (רוברט דה נירו) סקסופוניסט אנוכי וחד לשון פוגש בפרנסין אוואנס (לייזה מינלי) זמרת אנונימית. פרנסין בודדה אך עדיין אינה מעוניינת בשום קשר עם ג'ימי שלא מפסיק ללחוץ עליה בבקשה לקבל את מספר הטלפון שלה.

למחרת בבוקר השניים במקרה חולקים מונית, ובניגוד לרצונה פרנסין מוצאת עצמה מתלווה לאודישן של ג'ימי. באודישן ג'ימי נכנס לוויכוח עם בעל המועדון וכדי להציל את האודישן של ג'ימי, פרנסין מתחילה לשיר שיר מפורסם משנות ה-30 וג'ימי מצטרף אליה עם הסקסופון. הבעלים מתרשם מהם ולתדהמתה של פרנסין הוא מציע לשניהם עבודה כצמד. מערכת היחסים שלהם נבנית עד לכדי נישואין. אך ישנה בעיה, התנהגותו האלימה והווכחנית של ג'ימי גורמת לו לריב עם כולם ובעיקר עם פרנסין שנכנסת להריון ממנו. במהלך וויכוח קשה במיוחד פרנסין מקבלת צירים. ג'ימי לוקח אותה לבית החולים אך הוא מבין שאינו מוכן עדיין להיות אבא ונוטש אותה בחדר הלידה.

מספר שנים מאוחר יותר פרנסין מקליטה שיר שנהיה ללהיט מסחרי. היא הופכת לדמות ידועה בתעשיית המוזיקה הפופולרית ולשחקנית. גם ג'ימי מתפרסם והופך לנגן ג'אז מפורסם ובעלים של מועדון. ג'ימי מקליט את השיר "ניו יורק ניו יורק" שכובש את המצעדים, גם פרנסין לוקחת בו חלק כזמרת ומבססת את מעמדה בתור זמרת. ההופעה שלה מתקבלת יפה בעיני הקהל באותו מועדון שבו פרנסין וג'ימי נפגשו בפעם הראשונה. לאחר ההופעה ג'ימי מתקשר אליה מציע לה להתלוות איתו לדייט לארוחה. פרנסין מתפתה וצועדת אל עבר היציאה מהבמה אך ברגע האחרון משנה את דעתה וג'ימי שמחכה לה מבין שהיא לא תופיע. הוא מתהלך ברחוב לרקע של שיר הנושא, השיר שלו – ניו יורק, ניו יורק.

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט יצא לאחר סרטו המצליח של סקורסזה – "נהג מונית". בניגוד לסרטו הקודם, "ניו יורק, ניו יורק" נכשל בקופות. התקציב שלו היה 14 מיליון דולר, סכום נכבד לאותה תקופה. הוא גרף רק 13.8 מיליון בקופות. האכזבה המסחרית והביקורות הפושרות הכניסו את סקורסזה לדיכאון ולנטילת סמים.

במהדורת DVD חדשה שיצאה לסרט ב-2005 הסביר סקורסזה שחיפש לעשות משהו שונה מסרטי הפשע הריאליסטיים שמהם התפרסם ועשה מעין מחווה למחזות זמר מתקופת הוליווד הקלאסית. מסיבה זאת עיצוב הסרט ותחושתו היא מעט מלאכותית מבחירה, והוא הבין שבחירתו האמנותית אינה מרצה את כולם.

הוצאה מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהסרט יצא לראשונה אורכו היה כ-155 דקות. לאחר שנכשל בקופות הוחלט לקצרו לכ-136 דקות. הסרט יצא מחדש ב-1981 עם הסצנות שירדו בעריכה הכוללות קטע מוזיקלי ארוך שגם בגרסה המקורית היה רק חלק קטן ממנו. הזמן הכולל של ההוצאה המחודשת הוא 163 דקות.

שיר הנושא מהסרט חודש על ידי פרנק סינטרה ב-1979 וזכה להצלחה מסחררת. שתי הגרסאות, גם של מינלי וגם של סינטרה, הפכו למזוהות ביותר עם העיר ניו יורק, ומינלי ממשיכה להופיע עם השיר כמעט בכל הופעה שלה.

מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 עתיד לעלות בברודווי מחזמר המבוסס על הסרט.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ New York, New York, Playbill (באנגלית)