ניז'ני נובגורוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניז'ני נובגורוד
Нижний Новгород
Coat of Arms of Nizhniy Novgorod.svg
סמל העיר
Flag of Nizhny Novgorod.svg
דגל העיר
Nizhny Novgorod Montage.jpg
פוטומונטז' של ניז'ני נובגורוד
מדינה / טריטוריה Flag of Russia.svg  רוסיה
אובלסטי Flag of Nizhny Novgorod Region.svg  מחוז ניז'ני נובגורוד
ראש העיר אולג סורוקין
שטח 411 קמ"ר
תאריך ייסוד 1221
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין
 ‑ צפיפות

1,260,000‏  (נכון ל-2010)
2,000,000‏
3109 נפש לקמ"ר (נכון ל-2007)
קואורדינטות 56°20′00″N 44°00′00″E / 56.3333333333333°N 44°E / 56.3333333333333; 44קואורדינטות: 56°20′00″N 44°00′00″E / 56.3333333333333°N 44°E / 56.3333333333333; 44
http://www.admgor.nnov.ru
בית הכנסת בעיר

ניז'ני נובגורוד (רוסית: Нижний Новгород, צ'ובשית: Чулхула) היא עיר ברוסיה על נהר הוולגה במפגשה עם אוקה, מרכז מחוז ניז'ני נובגורוד והאזור הפדרלי של הוולגה. אוכלוסיית העיר מונה כ-1,311,252 (2002), דבר ההופך את העיר לרביעית בגודל אוכלוסייתה ברוסיה אחרי מוסקבה, סנקט פטרבורג ונובוסיבירסק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה ב-1221 על ידי יורי וסוולודוביץ', נסיך ולדימיר. ב-1311 נסיך מוסקבה יורי דנילוביץ' כבש את העיר והמליך עליה את אחיו בוריס. ב-1377 העיר נכבשה על ידי אורדת הזהב, שהחריבה ושרפה את העיר. ב-1392 צירף ואסילי הראשון את נסיכות ניז'ני נובגורוד לנסיכות מוסקבה. ב-1408 העיר נכבשה שוב על ידי אורדת הזהב בהנהגת אדיגיי ושוב הוחרבה. בתקופת איוואן השלישי וואסילי השלישי הפכה העיר לעיר גבול עם חאנות קאזאן, אך לאחר כיבוש קאזאן בידי איוואן האיום ב-1552 היא איבדה מחשיבותה זו.

ב"תקופת הצרות" תמכו אנשי ניז'ני נובגורוד במוסקבה, ואף שלחו פלוגות כדי להילחם בפולשים הפולנים. לאחר הפילוג בכנסייה הרוסית האורתודוקסית במאה ה-17 התיישבו בעיר רבים ממתנגדי רפורמת ניקון, המתקראים "סטרואוברדצי" (רוסית: Старообрядцы, בתרגום: תומכי המנהגים הישנים).

למלחמה בפילוג השלטון המרכזי הכנסייתי נשלח האב פילרט שהתמנה למטרופוליט של ניז'ני נובגורוד. ב-1695 הגיע לעיר פטר הגדול בדרכו לאזוב. פטר שינה את היחס לתומכי המנהגים הישנים וב-1721 מינה לתפקיד הפטריארך של ניז'ני נובגורוד את פיטרים, איש דת שזוהה עמם. ב-1719 ניז'ני נובגורוד הופרדה מגוברניית קאזאן והפכה למרכז גוברניה עצמאית. ב-1722 ביקר בעיר שוב פטר הגדול בדרכו לפרס וחגג בה את יום הולדתה ה-500. ב-1767 ביקרה בעיר יקתרינה הגדולה.

בתקופת המסע לרוסיה של נפוליאון ב-1812, נמלטו לניז'ני נובגורוד רבים מהאצילים המוסקבאים ומהסופרים, בהם ניקולאי קרמזין, וסילי פושקין (דודו של אלכסנדר פושקין), סרגיי גלינקה ואחרים שהקימו בעיר חוג לספרות. ב-1817 עבר היריד האזורי לכפר קונבינו, פרברו של העיר, אירוע שהביא להתפתחות החשיבות הכלכלית של העיר והיריד הפך להיות בין החשובים באימפריה רוסית. ב-1834 ביקר בעיר הצאר ניקולאי הראשון. לכבוד ביקורו בעיר נבנתה מזרקה והותקנה אספקת מים זורמים לכל התושבים. ב-1862 נבנתה מסילת ברזל למוסקבה. ב-1896 העיר אירחה את התערוכה הכלל רוסית לתעשייה ומסחר ובה הוצגו לראשונה הרדיו של אלכסנדר פופוב ומגדל המים ההיפרבולי של ולדימיר שוחוב. הקומוניסטים השתלטו על העיר כבר ב-1917.

ב-1919 הפרברים קונבינו וסורמובו קיבלו מעמד של עיר. ב-1929 קונבינו וסורמובו צורפו לעיר כשכונות וניז'ני נובגורוד הוכרזה כבירת הקראי של ניז'ני נובגורוד, שכולל חוץ ממחוז ניז'ני נובגורוד המודרני גם את שטחי רפובליקות צ'ובשיה, אודמורטיה, מרי-אל ומחוז ויאטקה. בין 1932 ל-1991 העיר נקראה גורקי על שם הסופר מקסים גורקי, ושמו של המחוז השתנה בהתאם. ב-1932 נוסד בעיר בית חרושת גדול לרכב, מפעל גא"ז שהפך את העיר למרכז תעשייה זו ברוסיה. ב-1933 נבנה הגשר מעל לנהר אוקה, ומעליו מסילת הברזל ממוסקבה לסיביר. ב-1947 נחנך בעיר קו הטרוליבוס הראשון. ב-1985, כשאוכלוסיית העיר הגיעה למיליון נפש, נחנכה בעיר הרכבת התחתית.

הקהילה היהודית – ניז'ני נובגורוד (גורקי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הצאר ליהודים לא ניתנה האפשרות להתיישב במרכז רוסיה מכיוון שזה היה מעבר ל"תחום המושב" ולכן התיישבות היהודים בניז'ני התחילה לפני קצת יותר ממאה חמישים שנה כאשר בסוף המאה ה-18 צורפו לרוסיה מחוזות גדולים כמו בלארוס, אוקראינה, ליטא ופולין המזרחית עם אוכלוסייה יהודית גדולה, החלו יהודים לסחור ולבקר בניז'ני, אבל התיישבות יהודית קבועה עדין לא הייתה.

בשנת 1840 לאחר גיוס יהודים לשירות צבאי על פי צו המלך ניקולאי הראשון מה שידוע בשם: גזרת הקנטוניסטים החלה ההתיישבות היהודית בניז'ני זאת מכיוון שהחיילים נשארו לגור במקום שירותם הצבאי והפכו לתושבי העיר או לסוחרים, הם אלו שהקימו את הקהילה היהודית בניז'ני אשר מנתה 300 איש בשנת 1850 ו-3000 איש בשנת 1913, לקהילה היה בית כנסת, תלמוד תורה, חברה קדישא, קופת גמ"ח, ובראשה עמדו רב וגבאי.

במלחמת העולם הראשונה והשנייה החלו להגיע גלי פליטים לניז'ני ובכך גרמו לעליית מספר היהודית בעיר אך בכל התקופה שאחרי המלחמה המגמה הכללית הייתה של ירידת מספר היהודים במחוז ניז'ני.

ניצחון מדינת ישראל במלחמת ששת הימים גרם להתעניינות יהודית הולכת וגוברת לנעשה בה ומספר היהודים במחוז הלך ופחת, באותה תקופה אף החלו אפשרויות בלתי רשמיות לחיי יהדות, התקיימו בין היתר מנינים (בתי תפילה ) בבתי יהודים בעיר.

בהקמת הקהילה מחדש הוחל בשנת 1989, כאשר נאספו מספר יהודים בעלי מעמד בעיר והקימו מועדון תרבות יהודית, וכעבור זמן מה הוקמה קהילת יהודית דתית רשמית, הקהילה החלה לפעול למען החזרת ביהכנ"ס (שקיים כבר למעלה מ-120 שנה) לידי היהודים, לאחר מאמצים מרובים הוחזר ביהכנ"ס ב-18 במאי 1991 לידי הקהילה, בספטמבר 1991 נפתח לראשונה בית ספר יום ראשון וב-17 באפריל 2000 התקיים טקס חגיגי של פתיחת ביכנ"ס לאחר שיפוצו.

בשנת 1998 מונה לראש הקהילה אדוארד מיכאלוביץ-צ'ופרק.

בשנת 1999 הגיע לעיר מירושלים הרב שמעון ברגמן מטעם חב"ד והתמנה לרב ראשי על פי הזמנת הקהילה היהודית והרב הראשי של רוסיה ברל לזר, מיד עם הגיעו לעיר חודש המנין היומי בבית הכנסת ונפתחו מוסדות יהודים רבים בעיר, בעיר ישנם גם סניפים של ארגונים יהודיים אחרים, הסוכנות היהודית, הג'וינט -המפעיל את "חסד".

בעיר ניז'ני עצמה ובמחוז מתרחשות מידי פעם פעולות אנטישמיות, בשנת 1993 נופצו 143 מצבות בבית העלמין היהודי "קרסניא אתנא", בליל 20 באפריל (יום הולדתו של היטלר) נהרסו באותו בית עלמין עוד 120 מצבות, וב-5 ביוני 2000 נהרסו שוב באותו מקום עוד 37 מצבות.

ע"פ נתונים רשמיים רשומים במחוז ניז'ני למעלה מ-12,000 יהודים אם כי בקהילה היהודית מעריכים שהמספר יותר גדול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]