נייג'ל קנדי

**נייג'ל קנדי**
**Nigel Paul Kennedy**
לידה	28 בדצמבר 1956 (בן 67); ברייטון, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1984
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד, Yehudi Menuhin School
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
כלי נגינה	כינור ג'אז, ויולה
חברת תקליטים	EMI קלאסיקס
פרסים והוקרה	פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2000); פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2001); פרס אקו-קלאסיק: נגן השנה (2008); פרס במבי (1991); Silver Medal for Merit to Culture – Gloria Artis‎ ;
	www.nigelkennedy.co.uk
	פרופיל ב-IMDb

נייג'ל קנדי (באנגלית: Nigel Kennedy;‏ נולד ב-28 בדצמבר 1956), כנר וויולן יהודי בריטי וירטואוזי המנגן מוזיקה קלאסית, מוזיקת רוק וג'אז.

משפחתו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי נולד למשפחת מוזיקאים מקצועיים ממוצא אירי ויהודי^[1]. סבו, לורי קנדי, היה צ'לן ראשי בתזמורת רשות השידור הבריטית. סבתו, דורותי, הייתה פסנתרנית ולימדה בין היתר את ילדיו של זמר האופרה אנריקו קארוזו. השניים השתקעו באוסטרליה, שם נולד אביו, ג'ון קנדי שהיה אף הוא צ'לן בתזמורת הפילהרמונית המלכותית תחת ניצוחו של תומאס ביצ'ם. ג'ון קנדי חי במשך מספר שנים באנגליה בעיר ברייטון עם הפסנתרנית סיליה סטונר. הוא עזב אותה וחזר לאוסטרליה בלא לדעת שהיא הרה. הבן, נייג'ל קנדי, הכיר את אביו רק כאשר מלאו לו 11.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנדי היה מוזיקאי מוכשר כבר בגיל צעיר. הוא למד מוזיקה קלאסית אצל יהודי מנוחין ודורותי דיליי וג'ז אצל סטפן גרפלי בבית הספר למוזיקה ג'וליארד. בגיל 16 הזמין אותו גרפלי למסע הופעות בקרנגי הול בניו יורק, בניגוד לדעת מוריו האחרים, שביקשו לראות אותו מפתח קריירה קלאסית שמרנית יותר.

ב-1984 הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו, הקונצ'רטו לכינור מאת אלגר עליו זכה בפרס "גרמופון". הוא המשיך והקליט את רוב הקונצ'רטי לכינור מאת ויוואלדי. ב-1989 הקליט את היצירה ארבע העונות מאת ויוואלדי, יחד עם התזמורת הקאמרית האנגלית. תקליט זה נמכר בלמעלה מ-2 מיליון עותקים ברחבי העולם והיה להקלטה הקלאסית הנמכרת ביותר מאז ומעולם, ואף נכנס לספר השיאים של גינס. בתקופה זו הרבה קנדי להופיע על במות והופיע בין היתר בארמון בקינגהאם. סגנונו של קנדי הוא תוסס, וירטואוזי ורענן והופעותיו דומות להופעות של מוזיקת רוק יותר מאשר לקונצרטי מוזיקה קלאסית. בשנת 1991 כתב ביוגרפיה בשם Always Playing (תמיד מנגן) והודיע שיחדל מהופעות. חמש שנים לאחר מכן חזר להופעות ענק, מלווה באהדה רבה.

ב-1997 זכה בפרס על תרומה יוצאת מגדר הרגיל למוזיקה הבריטית במסגרת פרסי המוזיקה הבריטית (ה-BRIT). ב-1999 הקליט בחברת "סוני קלאסיק" את התקליט The Kennedy Experience, יצירה בת שישה פרקים לשני צ'לי, אבוב, שתי גיטרות, חליל, קונטרבס וגיטרה חשמלית מסוג דוברו, המושפעת משיריו של ג'ימי הנדריקס. כמו כן הקליט באותה שנה תקליט של דואטים עם נגן הצ'לו לין הארל.

ב-27 בנובמבר 2000 הצטרף ללהקת הרוק המי (The Who) ברויאל אלברט הול לנגינת סולו כינור בשיר Baba O'Riley. כמו כן שיתף פעולה עם הזמרת קייט בוש.

ב-2005 הקליט קנדי אלבום ג'אז בחברת בלו נוט בניו יורק יחד עם רון קרטר בבס, ג'ק דז'ונט בתופים וג'ו לובאנו בסקסופון, כולם מוזיקאי ג'אז מן השורה הראשונה והצהיר שמחצית מזמנו תוקדש מאותו מועד ואילך למוזיקת ג'אז. באותה שנה הקליט את The Doors Concerto, קונצ'רטו המושפע מן המוזיקה של להקת הדלתות. מאז הוא מופיע ומקליט מוזיקת כליזמר עם הלהקה הפולנית קרוקה (קרקוב ביידיש), למשל בתקליט East Meets East.

חייו האישיים ודעותיו הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקנדי ילד מבת-זוגו לשעבר המתגוררת בעיר מלוורן שבווסטר, אנגליה (אותה כינה בריאיון לנעם בן זאב "העיר הכי משעממת בעולם"). קנדי מחלק את זמנו בין לונדון לקרקוב, עיר הולדתה של אשתו אניישקה.

קנדי מבקר את המקצועיות של רוב התזמורות הקלאסיות באנגליה ואת הממסד הקלאסי הבריטי. זה, מצידו, מוקיע את קנדי על היותו "פאנקיסט" לא רציני שהופך את העיסוק במוזיקה לקרקס להמונים. קנדי אכן טוען שהוא בעד פתיחת העולם הקלאסי האריסטוקרטי, שהוקם, לדבריו "רק כדי שהמשרתים לא יבינו", להמון.

למרות התקרבותו למקורותיו היהודיים וביקוריו בישראל, קנדי הוא מבקר חריף של מדיניותה של מדינת ישראל. בשנת 2007 כינה בריאיון לכתב הארץ נעם בן זאב את הקמת גדר ההפרדה "התנהגות ברברית" ו"אפרטהייד" שנועדה להעניש עונש קולקטיבי את העם הפלסטיני.