נייר שעווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נייר שעווה הוא נייר, שתכונתו היא דחיית מים ושומן בזכות אטימתו על ידי ציפוי שני צדדיו בשעווה.

המצאת נייר השעווה מיוחסת לממציא תומאס אדיסון.

לנייר זה שימושים בבישול - שכן מזון איננו נדבק אליו - וכן בעטיפת מזון (כגון כריכים ועוגיות) לשם שמירת טריותו. בתקופה המודרנית מוכרת גם גרסה של נייר זה, המצופה בסיליקון, בדומה לנייר אפייה. עם זאת, מקומו במטבח נתפס במידה רבה על ידי ניילון נצמד.

שימושים נוספים של נייר השעווה כוללים דפי מצע למדבקות נייר, כחומר גלם במלאכות-יד וכן לעטיפה לשם הבטיחות של סכינים כגון סכיני גילוח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נייר שעווה בוויקישיתוף