נילס גאדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נילס גאדה

נילס וילהלם גאדהדנית: Niels Wilhelm Gade ‏ 22 בפברואר 1817 - 21 בדצמבר 1890) היה מלחין, מנצח, כנר, נגן עוגב ומורה דני. גאדה נחשב למוזיקאי הדני החשוב ביותר בזמנו.‏[1]

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאדה נולד בקופנהגן, לאב שבנה רהיטים וכלי נגינה. הוא החל את הקריירה המוזיקלית שלו ככנר בתזמורת הדנית המלכותית, שניגנה בהשמעת בכורה את האוברטורה הקונצרטית שלו, Efterklange af Ossian ("הדי אוסיאן") בשנת 1841. כשהסימפוניה הראשונה שלו לא התקבלה לביצוע בקונפנהגן, שלח אותה אל פליקס מנדלסון. תגובת מנדלסון ליצירה הייתה חיובית, וכאשר ניצח עליה במרץ 1843 בלייפציג, קיבל אותה הקהל בהתלהבות. בעזרת מלגה מן הממשלה הדנית, יצא גאדה עצמו ללייפציג, שם לימד בקונסרבטוריון, עבד כעוזר מנצח של תזמורת הגוונדהאוס והתיידד עם מנדלסון, שהשפיע על כתיבתו המוזיקלית. בשנת 1845 ניצח על ביצוע הבכורה על הקונצ'רטו לכינור במי מינור של מנדלסון. גאדה עמד בקשרי ידידות גם עם רוברט שומאן.

עם מותו של מנדלסון בשנת 1847, תפס גאדה את מקומו כמנצח ראשי אך נאלץ לחזור לקופנהגן באביב 1848, עקב מלחמת שלזוויג-הולשטיין בין פרוסיה לדנמרק.

בקופנהגן התמנה גאדה למנהל האגודה המוזיקלית של קופנהגן (משרה בה כיהן עד מותו) ולאחר שייסד תזמורת ומקהלה חדשות, ביסס את מקומו כמוזיקאי הבולט ביותר בדנמרק. הוא עבד גם כנגן עוגב; אומנם, המשרה היוקרתית של נגן עוגב בקתדרלה של קופנהגן ניתנה לא לו אלא ליוהאן פטר אמיליוס הרטמן, אך גאדה שירת כנגן עוגב בכנסיית הולמן בקופנהגן משנת 1850 עד מותו. גאדה ניהל את הקונסרבטוריון של קופנהגן יחד עם הרטמן (שאת בתו נשא לאישה בשנת 1852) ועם הולגר סימון פאולי. גאדה היה גורם משפיע בעל חשיבות על רבים ממלחיני סקנדינביה בדור הבא; הוא עודד ולימד הן את אדוורד גריג והן את קרל נילסן, כמו גם דמויות פחותות מהם בחשיבותן, כמו אוטו מאלינג ואסגר האמריק. גאדה מת בקופנהגן.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יצירותיו של גאדה שמונה סימפוניות, קונצ'רטו לכינור, מוזיקה קאמרית, יצירות לעוגב ולפסנתר וכמה קנטטות רחבות יריעה. בקנטטות הראשונות, בעיקר "קומאלה" (1846) ו"אלוורסקוד", ניכרת נטייה לפולקלור נורדי, אך הקנטטות האחרונות משקפות גישה אוניברסלית יותר, בהשפעת שנותיו בלייפציג. הנטייה לחפש את הלאומיות הנורדית ביצירותיו ולהתעלם מאיכותן הייחודית הייתה לצנינים בעיניו, בסופו של דבר.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נילס גאדה: נובלטות לשלישיית פסנתר, אופוס 29
  • שמינייה בפה מז'ור, אופוס 17 (חלקים) מתוך אוסף הפרטיטורות הדיגיטלי של ספריית סיבלי למוזיקה
  • 3 קטעים לעוגב אופוס 22 מתוך אוסף הפרטיטורות הדיגיטלי של ספריית סיבלי למוזיקה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הודות לפעילותו המוזיקלית רחבת ההיקף, נחשב [גאדה] לדמות החשובה ביותר במוזיקה הדנית של המאה ה-19 (מתוך הערך "נילס גאדה" בגרוב אונליין)
  2. ^ לדברי גריג, מתוך הערך "נילס גאדה" בגרוב אונליין)