ניל הצבעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgניל
ניל הצבעים
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: ניל
מין: ניל הצבעים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Indigofera tinctoria
‏(ליניאוס)

ניל הצבעים (שם מדעי: Indigofera tinctoria) הוא מין של צמח בעל פרחים ממשפחת הקטניות. הצמח ידוע יותר בשם אינדיגו, והיה המקור הראשון לצבע האינדיגו. הצמח מגודל למטרות הפקת הצבע באסיה ואפריקה זה מאות שנים, ומוצאו המקורי אינו ידוע.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל הצבעים הוא שיח בגובה מטר עד שניים, שעשוי להיות חד-שנתי או רב-שנתי בהתאם לאקלים בו הוא צומח. לצמח עלים אליפטיים המסודרים בצורת נוצה, עם עלה בקצה. הפרחים פרפרניים בגוון ורוד.

הפקת צבע האינדיגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הצמח נקטפים ומותססים במים, עד שהגליקוזיד המצוי בהם, אינדיקן, הופך לאינדיגוטין. לאחר מכן התוצר מעורבב עם בסיס חזק כגון נתרן הידרוקסידי והופך למוצק. את גושי הצבע דוחסים לקעריות ומשם הם עוברים לפס הייצור.

מרד האינדיגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מ-1777 משתלות ניל בריטיות פעלו באזורים רבים בהודו ובנגל, וככל שעלה ערך האינדיגו כצבע בדים כך התפשטו שדות הניל. האיכרים המקומיים נאלצו לשתול ניל במקום גידולי מזון, ולעבוד בעבור בעלי המשתלות. את יבול הניל האיכרים מכרו לבעלי המשתלות בעבור 2.5% מערך השוק של היבול. כל איכר נאלץ לקחת הלוואה, ובזכות ההכנסות הזעומות שקיבל לא יכל להחזיר אותה והעביר אותה ליורשיו. בעלי המשתלות היו מוגנים על ידי חוק, ויכלו להרוס את בתי האיכרים אילו אלו התקוממו. בשנת 1833 חוקק חוק שהתיר לבעלי המשתלות "יד חופשית" בכל הנוגע לניהול משק הניל.

בשנת 1859 האיכרים בבנגל הכריזו על מרד בפני האימפריה הבריטית, וסירבו לשתול ולטפח את מטעי הניל. המרד היה לא-אלים, אך דוכא ביד קשה ומספר איכרים נטבחו כעונש על פשעם בידי הבריטים. עם זאת, המרד זכה לתמיכה עממית והתפשט ברחבי הודו. בעקבות פרסומי העיתונות, ידעו הלקוחות באירופה כי "אף תיבת אינדיגו לא הגיעה לאירופה ללא שפיכת דמים" - דבר שתרם לשינוי דעת הקהל לטובת האיכרים. הצלחתו היחסית של המרד הלא-אלים השפיעה רבות על התנהגות ההודים בעתיד כנגד הבריטים - במיוחד על הפילוסופיה של גנדי.