ניל לביוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניל לביוט
Neil LaBute
צילום מ-2010
לידה 19 במרץ 1963 (בן 61)
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בריגהם יאנג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניל לבּיוּט (באנגלית: Neil LaBute;‏ נולד ב-19 במרץ 1963) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומחזאי אמריקאי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל לביוט נולד בדטרויט, מישיגן, אביו, ריצ'רד לביוט עבד כנהג משאית כבדה ואמו הייתה פקידת קבלה בבית חולים. הוא גדל בספוקיין, בוושינגטון. בעת לימודי תיאטרון באוניברסיטת בריגהאם יאנג בפרובו שביוטה, הצטרף לדת המורמונית. באותה תקופה התוודע לשחקן ארון אקהרט שעמד לגלם כמה תפקידים ראשיים בסרטיו ומחזותיו. לביוט יצר כמה מחזות שבדקו את הגבול של מה שנחשב למקובל באוניברסיטה הדתית השמרנית וכמה מהם הורדו מהבמה מיד אחרי הבכורה. עם זאת החוג לתיאטרון של האוניברסיטה כיבד אותו עם "פרס המחזאי המבטיח" מקרב הסטודנטים. בהמשך סיים לביוט תארים גם באוניברסיטת קנזס, באוניברסיטת ניו יורק ובאקדמיה המלכותית לאמנויות בלונדון.

לפי עדותו בראיון אצל רוברט אלדר, לביוט הרגיש עניין מיוחד בעשייה הקולנועית כאשר ראש הפעם הראשונה את הסרט La Peau Douce של פרנסואה טריפו, שהיה כדבריו "הסרט ששינה את חייו". חשב שזו הצורה שבו גם הוא היה רוצה להעביר סיפור אנושי באופן הכי פשוט באמצעים קולנועיים.

הקריירה כמחזאי ואיש קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 חזר לאוניברסיטת בריגהאם יאנג לבכורת מחזהו "In the Company of Men" שזכה לפרס מטעם "האיגוד המורמוני לספרות". לימד בהמשך דרמה וקולנוע באוניברסיטת פרדו, אוניברסיטת אינדיאנה בפורט ויין. שם עיבד והפיק בשנות ה-1990 המוקדמות את המחזה שלו בסרט שסימן את פריצת הקריירה שלו כבמאי קולנוע. הסרט, שהוסרט תוך שבועיים ושהפקתו עלתה 25,000 דולר, זכה לפרס Filmmaker's Trophy של פסטיבל סאנדנס, וכן בפרסים חשובים נוספים -פרס חבר השופטים ב בפסטיבל הסרטים בדוויל (1997), הפרס של Independent Spirit Awards לתסריט הטוב ביותר (1997), מועמדות לפרס "אלכסנדר של זהב" בפסטיבל הסרטים בסלוניקי, הפרס לתסריט הטוב ביותר של מבקרי הקולנוע של טקסס (1997), הפרס לתסריט הטוב ביותר של חוג מבקרי הקולנוע מניו יורק (1997).

לביוט זכה להערכה על התמונות המטרידות שהציג, של גברים ונשים בקונפליקט. המחזה "In the Company of Men" תיאר שני אנשי עסקים מיזוגינים (אחד מהם משוחק על ידי אקהרט) המתכננים באכזריות למשוך אשה חרשת בקשר רומנטי ולאמלל את חייה. סרטו הבא של לביוט "Your Friends & Neighbors" עם ארון אקהרט ובן סטילר היה תיאור מזעזע של חיי המין של שלשה זוגות מהפרברים. בשנת 2000 כתב מחזה בשם " Bash: Latter-Day Plays", טרילוגיה של שלושה מחזות של מערכה אחת,- Iphigenia in orem, A gaggle of saints, and Medea redux שהציג שלוש דמויות של בני הדת המורמונית במצבים מטרידים ועושים דברים אכזריים. מחזה זה עלה למחבר הוצאתו מחוץ לשורות הכנסייה המורמונית.

בשנת 2001 כתב וביים לביוט בלונדון את המחזה The Shape of Things, עם פול ראד ורייצ'ל וייס בתפקידים ראשיים. המחזה עובד לסרט בשנת 2003. העלילה מתרחשת באוניברסיטה קטנה המידווסט האמריקאי ומתמקדת בארבעה סטודנטים מעורבים זה בזה רגשית ורומנטית., היצירה מעלה שאלות בנוגע לטבעה של האמנות ואורך קשרי האהבה. הצעירה המגולמת על ידי רייצ'ל וייס מסובבת את "פול ראד" וגורמת לו להשתנות לגמרי ולהתנתק מכל חבריו עת מנת שיהפוך ליותר מושך כלפיה. היא טוענת שהתאהבה בו ואף מציעה לו נישואים, כדי שאחר כך תשפיל אותו בפני קהל, תוך הודעה כי הכל היה חלק מ"פרויקט אמנותי" לצורך עבודת המאסטר שלה.

המחזה "The Mercy Seat" הייתה נכתבה בעקבות פיגועי הטרור במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2011. עלילת המחזה מתרחשת למחרת הפיגוע ומספרים בו על אדם שעבד במרכז המסחר העולמי, אולם באותו יום גורלי לא היה במשרד אלא עם פילגשו. מפני שהוא מצפה כי המשפחה תאמין שנהרג בפיגוע, חושב לנצל את הטרגדיה על מנת לברוח והתחיל חיים חדשים עם האשה האהובה. השחקנים הראשיים היו לייב שרייבר וסיגורני ויבר. המחזאי סיפר שמחזה זה מציג לדעתו "מעין טרור רגשי שאנחנו מנהלים כלפי אלו שאנו מתיימרים לאהוב" והקדיש אותו לדייוויד הר כתגובה לעבודה הישירה, המחושבת והחוקרת של היוצר הבריטי.

"איש הקש" (2006) היה גרסה אמריקאית לסרט קאלט קלאסי בריטי וסרט האימה הראשון של לביוט. משחקים בו ניקולס קייג' ואלן בורסטין. המחזה "Reasons To Be Pretty"‏ ב-2008 היה הראשון שהעלה לביוט בברודוויי (ב-2009), אם כי הורץ לזמן קצר. היה מועמד לשלושה פרסי טוני. לביוט ביים גם את Death at a Funeral, גרסה חדשה לסרט קומדיה בריטי באותו שם על תסריט מאת דין קרייג ועם כריס רוק בתפקיד הראשי. הוא כתב מבוא חדש וסצנות חדשות בשביל ההפקה של אילוף הסוררת על במת Chicago Shakespeare Theater. הכניס, בין היתר, לעלילה גם פרשת אהבים לסבית.

המחזה הראשון שהפיק לביוט, Filthy Talk for Troubled Times, הוקרא בשנת 1989 בבימוי המחבר בבית המאסר MCC במנהטן ביוני 2010 וונתרם ל-MCC's Playwrights' Coalition. באותו מקום הוצגה בשנת 2010 גם בכורת היצירה " The Break of Noon" "The Unimaginable", מחזה קצר מאת לביוט, הוצג ב-2010 בחלק מעונת Terror 2010 season בלונדון. לביוט השתתף גם בפרויקט "66 הספרים", במסגרתו הוא כתב מחזה המבוסס על פרק מתוך תרגום המלך ג'יימס של כתבי הקודש.

בשנת 2012 התמנה לביוט כאמן הבית של להקת התיאטרון Profiles Theatre בשיקגו.

ב-2013 נמנה עם זוכי הפרס לספרות של האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנונו של לביוט ממוקד מאוד לשפת גיבוריו. הוא תמציתי, קצבי ומבוסס מאוד על שפת הדיבור של התקופה. זהו סגנון שיש בו דמיון לזה של אחד ממחבריו האהובים, דייוויד מאמט. לביוט אף נוגע בכמה נושאים המעניינים את ממט, כמו יחסי מגדרים, תקינות פוליטית, וגבריות. בעיני מבקרי התיאטרון והקולנוע קנה לעצמו שם של "מיזנתרופ".

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • In the Company of Men (1997) (בחברת גברים)
  • Your Friends & Neighbors (1998) (חברים, שכנים ודברים אחרים)
  • Tumble -2000)
  • Nurse Betty (2000) (האחות בטי)
  • Bash: Latter-Day Plays (2001) - לטלוויזיה (אמבטיה. מיטה. פארק)
  • Possession (2002) (מכתב אהבה)
  • The Shape of Things (2003) (צורה לאהבה)
  • The Wicker Man (2006) (איש הקש)
  • Lakeview Terrace (2008) (גדר לבנה)
  • Death at a Funeral (2010)
  • (2010) [ Sexting סרט קצר
  • Some Velvet Morning - 2013
  • Dirty Weekend - 2015
  • בלתי צפוי - 2022
  • House of Darkness - 2022
  • Fear the Night - 2023

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Lepers
  • Rounder
  • Ravages
  • Sanguinarians & Sycophants
  • עיבוד ל-Dracula
  • עיבוד ל-Woyzeck
  • Filthy Talk For Troubled Times (1989)
  • In the Company of Men (1992) (בחברת גברים)
  • Bash: Latter-Day Plays (1999) (אמבטיה. מיטה. פארק)
  • The Shape of Things (2001) (צורה לאהבה)
  • The Distance From Here (2002)
  • The Mercy Seat (2002)
  • Autobahn (2003)
  • Fat Pig (2004) (שמנה)
  • This Is How It Goes (2005)
  • Some Girl(s) (2005) (האקסיות שלי)
  • Wrecks (2005)
  • In A Dark Dark House (2007)
  • reasons to be pretty (2008) (היופי כן קובע)
  • Helter Skelter/Land of the Dead (2008)
  • The Break of Noon (2009)
  • The New Testament (2009)
  • Some White Chick (2009)
  • The Purple Marmoset (2009)
  • The Furies (2009)
  • In a Forest, Dark and Deep (2011)

בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניל לביוט בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניל_לביוט&oldid=38125222"