ניל שטראוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניל שטראוס
NeilStraussJan2009.jpg
שטראוס בינואר 2009
תאריך לידה 13 באוקטובר 1973[1]
מקום לידה אילינוי[1], ארצות הברית
עיסוק סופר
לאום אמריקאי
שפות היצירה אנגלית
יצירות בולטות המשחק - עולמם הפרוע של אמני הפיתוי

ניל שטראוסאנגלית: Neil Darrow Strauss; נולד ב-13 באוקטובר 1973), ידוע גם בשמות העט סטייל וכריס פאוולס, הוא מחבר, כתב וסופר צללים אמריקאי, בעל אזרחות אמריקאית ואזרחות נוספת של פדרציית סנט קיטס ונוויס.‏[2] הוא ידוע בעיקר בשל ספרו רב המכר המשחק - עולמם הפרוע של אמני הפיתויאנגלית: The Game: Penetrating the Secret Society of Pickup Artists), בו הוא מתאר את חוויותיו בקהילת פיתוי במאמץ להפוך ל"אמן פיק-אפ". הוא עורך במגזין רולינג סטון וכותב בקביעות בניו יורק טיימס.‏[3]

חינוך ותחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודי התיכון בבית הספר הלטיני של שיקגו, למד שטראוס במכללת ואסאר. כבר בזמן הלימודים החל שטראוס בכתיבה עבור המגזין האוונגרדי "אוזן". כן החל בעריכת ספרו הראשון – ‏" (Radiotext(e", אנתולוגיה של כתבים הקשורים לרדיו עבור המו"ל –"(Semiotext(e".

בהמשך עבר לעיתון "וילג' ווייס", בו עסק בעריכה, בדיקת עובדות, כתב ומבקר קבוע. העיתונאי ג'ון פארלס גייס אותו לתפקיד מבקר מוזיקה בעיתו "ניו יורק טיימס", בו הוא כתב את הטור "חיי הפופ", וכתבות מרכזיות בתחומים כגון מדיניות עריכת התקליטים של וול-מארט, צנזורה מוזיקלית, שוחד ברדיו ועוד. לאחר מכן גויס על ידי ג'אן ונר, להיות עורך שותף בעיתון "רולינג סטון", שם ערך כתבות מרכזיות שעסקו בידוענים כגון קורט קוביין, מדונה, טום קרוז, אורלנדו בלום, וו טאנג קלאן, גוון סטפאני, סטיבן קולבר, ומרילין מנסון.

שטראוס זכה בפרס ASCAP Deems Taylor Award, עבור סיקורו התאבדותו של קורט קוביין בעיתון "רולינג סטון", ועל הפרופיל שלו לאריק קלפטון ב"ניו יורק טיימס", בקטגורית אומנויות ופנאי. שטראוס גם כתב במגזינים Esquire, Maxim, Spin, Entertainment Weekly, Details, The Source. כן כתב הערות תיחום לאלבומים של נירוונה ואחרים.

ב-31 באוגוסט 2013 התחתן שטראוס עם הדוגמנית אינגריד דה לה או, שאותה פגש ב-2010‏[4].

"המשחק" וה"קהילת פיתוי"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את הניו יורק טיימס כדי לשמש סופר צללים בזכרונותיה של ג'נה ג'יימסון, שטראוס הצטרף לתת-תרבות של אמני פיק-אפ הידועה בשם קהילת פיתוי, ב-2004 פרסם מאמר בניו יורק טיימס על חוויותיו משם.‏[5] ב-2005, הוא פרסם את הספר המשחק - עולמם הפרוע של אמני הפיתוי (הוצאת ספרי ריגן), בספר מספר שטראוס על איך הפך ל"סטייל", אמן פיק-אפ תחת הדרכתו של מיסטרי. בנוסף לתיעוד החוויות שלו עם אמני פיק-אפ כמו מיסטרי, סטיב פי, רספוטין (היפנוטיקה), ורוס ג'פריס, הוא גם מתאר את יחסי הפיתוי שלו עם ידוענים כגון בריטני ספירס,‏[6] טום קרוז וקורטני לאב.

הספר הופיע כחודש ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2005, והגיע למקום ראשון באתר אמאזון מיד לאחר השקתו בארצות הברית. שטראוס הופיע בתוכניות טלוויזיה שונות, בהן The View, ו-ABC Primetime.

ב-2010 הספר תורגם לעברית ויצא לאור בישראל בהוצאת כנרת.‏[7]

לאחר פרסום הספר שטראוס פרש זמנית מעיסוקו כאמן פיתוי, והשקיע בביסוס קשר ארוך טווח עם זוגתו ליסה לברידג', שהייתה גיטריסטית בלהקת הבנות של קורטני לאב, The Chelsea.

מאמר ב-Sunday Mirror, ציין שלברידג' נפרדה משטראוס בפברואר 2006 ושהיא יוצאת עכשיו עם רובי ויליאמס. שטראוס הכחיש את השמועות על ויליאמס, אבל אישר שהוא נפרד מלברידג' כמה חודשים לאחר מכן.

הספר הבא שלו, רומן הגרפי שנוי במחלקות בשם איך להרוויח כסף כמו כוכבת פורנו, יצא ב-26 בספטמבר 2006. בהמשך אותה שנה ביים וכתב את הסרט הקצר "Shoot", על הפיכה לכוכב רוק, בו הוא גם שיחק. כן יצר באותה שנה, בשיתוף עם דייב נבארו וכותב "הפמליה" קליף דורפמן, דרמת טלוויזיה בת שעה אחת בשם "The Product". בשנת 2007 הוציא ערכה של שני ספרים בשם חוקי המשחק, המהווים המשך לספרו המשחק.

שטראוס המשיך במעורבותו באמנות הפיתוי באמצעות חברת אימון דייטינג שייסד בשנת 2007, "Stylelife Academy". רוב האימון בסדנאות החברה נעשה על ידי מאמנים שכירים, ואילו שטראוס עצמו מופיע בכנסים שנתיים ובמספר מוצרי וידאו הנמכרים על ידי החברה.‏[8]

ב-2012, שטראוס הוציא משחק קופסה/משחק חברה בשם "למי יש את המשחק? המשחק עם יתרונות" (באנגלית: Who's Got Game? The Game with Benefits) כהמשך לספריו "המשחק" ו"חוקי המשחק".‏[9]

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Strauss, Neil (2009). Emergency: This Book Will Save Your Life. Harper, 407. ISBN 978-0-06-089877-9. אוחזר ב־2010-07-18. 
  2. ^ Leddy, Chuck. "Infiltrating the survivalists", The Boston Globe, March 21, 2009.
  3. ^ "Times Topics – Neil Strauss", The New York Times. אוחזר ב־ Jun 17, 2011. 
  4. ^ "'The Game' Scribe Neil Strauss: My Single Life Is Dead.
  5. ^ Strauss, Neil (January 25, 2004). "He Aims! He Shoots! Yes!!". אוחזר ב־ May 12, 2011. Archived from the original on May 12, 2011. 
  6. ^ What It Feels Like...to Pick Up Britney Spears - Esquire
  7. ^ המשחק - עולמם הפרוע של אמני הפיתוי
  8. ^ Neil Strauss's Stylelife Academy About Page
  9. ^ "http://www.huffingtonpost.com/neil-strauss/book-into-board-game_b_1250397.html"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]