נינו רוטה

נינו רוטה (באיטלקית: Nino Rota; ‏3 בדצמבר 1911, מילאנו - 10 באפריל 1979, רומא), מוזיקאי איטלקי. נודע בעיקר במוזיקה שכתב לרבים מסרטיו של פליני ובנעימת הנושא לסרט הסנדק.

ביוגרפיה

רוטה נולד למשפחה מוזיקלית במילנו ולמד שם בקונסרבטוריון אצל אילדבראנדו פיצטי. לאחר מכן, בעידודו של המנצח ארטורו טוסקניני, נסע לפילדלפיה, פנסילבניה והשתלם שם במוזיקה בהדרכתו של פריץ ריינר, בין השאר. אחר כך חזר למילנו וכתב תזה על מלחין הרנסאנס ג'וזפו צרלינו.

תחילת הקריירה של רוטה בשנת 1944, בכתיבת המוזיקה לסרט "זאזא" בבימוי רמאטו קסטלאני. מאוחר יותר פגש את הבמאי פדריקו פליני, כשזה עבד על סרטו הראשון, Lo Sceicco Bianco. השניים עבדו יחד בהזדמנויות רבות, והמוזיקה של רוטה לסרט ½8 היא לדעת רבים אחד ממרכיביו החשובים והמלכדים בסרט.

במוזיקה שכתב רוטה לסרטו של פליני "ג'ולייטה של הרוחות" (1965), שיתף יוג'ין וולטר פעולה בשיר Go Milk the Moon (שקוצץ בגרסה הסופית של הסרט). השניים חברו שוב יחדיו לחיבור השיר What Is Youth - חלק מנעימתו של רוטה לסרטו של פרנקו זפירלי, רומאו ויוליה.

אף כי רוטה נודע בעיקר במוזיקה שכתב לסרטי קולנוע, הוא חיבר גם עשר אופרות, מוזיקה לחמישה באלטים ויצירות אינסטרומנטליות רבות. בשנת 2005 הועלתה האופרה שלו, "אלאדין ומנורת הקסמים", באופרה של וינה בתרגום לגרמנית. את התפקיד הראשי שר הזמר קוסמין איפרים והביצוע הוקלט על DVD.

מוזיקה לסרטים (רשימה חלקית)

• "האביב" (1948)
• "ללא רחמים" (1948)
• "הר הזכוכית" (1949)
• "אובססיה" (1949)
• "הפיראטים מקאפרי" (1949)
• "עמק הנשרים" (טרנס יאנג, 1951)
• "אנה" (1951)
• "גיבור בן זמננו" (1953)
• "התקווה הגדולה" (1954)
• "לה סטראדה" (פדריקו פליני, 1954)
• "מלחמה ושלום" (קינג וידור, 1956)
• "הלילות הלבנים" (לוקינו ויסקונטי, 1957)
• "לילות כביריה" (פדריקו פליני, 1957)
• "פורטונלה" (1958)
• "המלחמה הגדולה" (מריו מוניצ'לי, 1959)
• "לה דולצ'ה ויטה" (פדריקו פליני, 1960)
• "רוקו ואחיו" (לוקינו ויסקונטי, 1960)
• "בוקצ'יו 70" (לפדריקו פליני ולוקינו ויסקונטי, 1962)
• "½8" (פדריקו פליני, 1963)
• "הברדלס" (לוקינו ויסקונטי, 1963)
• "ג'ולייטה של הרוחות" (פדריקו פליני, 1965)
• "אילוף הסוררת" (פרנקו זפירלי, 1967)
• "רומאו ויוליה" (פרנקו זפירלי, 1968)
• "סטיריקון" (פדריקו פליני, 1969)
• "ליצנים" (פדריקו פליני, 1970)
• "ווטרלו" (סרגיי בונדרצ'וק, 1970)
• "רומא" (פדריקו פליני, 1972)
• "הסנדק" (פרנסיס פורד קופולה, 1972)
• "זיכרונות" (פדריקו פליני, 1973)
• "אהבה ואנרכיה" (לינה ורטמילר, 1973)
• "הסנדק חלק שני" (פרנסיס פורד קופולה, 1974)
• "ההסתלקות" (1974)
• "קאזאנובה" (פדריקו פליני, 1976)
• "מקורות המאפיה" (1976)
• "מוות על הנילוס" (1978)
• "הוריקאן" (1979)

קישורים חיצוניים

• נינו רוטה, באתר MOOMA
• נינו רוטה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)