ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה הם סוג של ניסויים בבעלי חיים, שמטרתם להבטיח את בטיחותם ומרכיבם ההיפוראלרגניים של מוצרים קוסמטיים בשימוש בני אדם. בגלל הנזק שנעשה לבעלי החיים עליהם נערכים הניסויים, פעילי זכויות בעלי חיים ואחרים מתנגדים לניסויים אלה, וכיום הם אסורים ברוב מדינות האיחוד האירופאי.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בניסויים בבעלי חיים בפיתוחם של מוצרים קוסמטיים כולל ניסוי של מוצר מוגמר או של מרכיבים ממנו על בעלי חיים, למשל ארנבים ועכברים וגם חיות בית כולל כלבים וחתולים. במקרים רבים מנסים את המוצר או החומרים על רקמות ריריות כמו עיניים, אף ופה, וכן איברים פנימיים הנחשפים במהלך הניסוי, על מנת לבדוק האם הם גורמים לתגובות אלרגיות או אחרות.

שימוש מחדש בנתונים מניסויים קודמים לרוב אינו מקובל בתעשיית הקוסמטיקה.

דרישות חוקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין דרישה שמחייבת ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה. בגלל ההתנגדות הציבורית לניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה, רבים מהיצרנים אומרים שהמוצרים שלהם לא נוסו על בעלי חיים. ואמנם, הם נדרשים על ידי סטנדרטים מסחריים וחוקי הגנת הצרכן ברוב המדינות להראות שהמרכיבים והמוצרים שלהם אינם רעילים או מסכנים את בריאות הציבור, בשימוש, בהובלה ובמפעל הייצור. ארצות הברית ויפן סופגות לעתים קרובות ביקורת על התעקשותן על שימוש בחומרים מסוכנים, הדורשים תקנות בטיחות מחמירות, שלעתים קרובות מלוות בניסויים בבעלי חיים. קמעונאים מסוימים מבדילים את עצמם בשוק על ידי עמדתם בנוגע לניסויים בבעלי חיים. הקבוצה הקואופרטיבית בממלכה המאוחדת מחזיקה באתר אינטרנט בנוגע לניסויים בתעשיית הקוסמטיקה, הכוללים הצהרות מכל הספקים שלהם לגבי השימוש שלהם בניסויים בבעלי חיים. בארצות הברית, הבודי שופ ידועה גם היא בזכות הקמפיינים שלה נגד ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה ונושאים חברתיים רבים אחרים.

איסורים באיחוד האירופאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים בבעלי חיים בתעשיית הקוסמטיקה אסורים בהולנד, בבלגיה ובממלכה המאוחדת, וב-2002, אחרי 13 שנים של דיונים, האיחוד האירופאי הסכים לערוך איסור כמעט טוטאלי על מכירת מוצרים קוסמטיים שנוסו על בעלי חיים ברחבי האיחוד החל משנת 2009, ולאסור על כל הניסויים בבעלי חיים הקשורים בקוסמטיקה.

צרפת, ביתה של חברת הקוסמטיקה הגדולה בעולם, לוריאל, התנגדה לאיסור המוצע על ידי פתיחת תיק בבית המשפט האירופאי בלוקסמבורג בבקשה להסיר את האיסור. האיסור זכה גם להתנגדות על ידי הפדרציה האירופאית לרכיבים קוסמטיים, המייצגת 70 חברות בשווייץ, בבלגיה, בצרפת, בגרמניה ובאיטליה.

התנגדות בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שמשרד הפנים הבריטי הפסיק להנפיק רישיונות לעריכת ניסויים של מוצרים קוסמטיים ב-1989, תרכובות שיש להן שימושים קוסמטיים ורפואיים, כמו למשל חומרים נגד קמטים כמו זיידרם, רסטיליין ובוטוקס, עדיין מוגבלות על ידי תקנות המחייבות ניסויים בבעלי חיים. לפי פעילים, פשיטה על מעבדה ב-2004 חשפה שמבחן ה-LD עדיין נמצא בשימוש בכל מקבץ של בוטוקס (רעלן שכאשר הוא מוחדר לווריד, הוא קטלני לבני אדם) כדי לבסס יכולת.

חלופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרנים של קוסמטיקה שלא עורכים כלל ניסויים בבעלי חיים משתמשים בדרך כלל בשיטות הבאות כדי לבדוק את בטיחות המוצרים שלהן:

  1. הסתמכות על חומרים טבעיים, שאינם בעלי פוטנציאל לנזק.
  2. שימוש במודלים של תרביות תאים שהופקו ללא נזק למתנדבים, שימוש במודלים ממוחשבים, וכדומה.
  3. הימנעות מחומרים או צירופים של חומרים שייתכן ואינם בטוחים.
  4. ניסויים מצומצמים יותר במתנדבים אנושיים הכוללים מעקב צמוד ועליה הדרגתית ומתונה במינון החומר הנבדק.

יתרונות הבדיקה על תרביות תאים מאשר על גוף החיה:

  1. ניתן לשלוט ביעילות רבה על כל תנאי הבדיקות, בעוד שבגוף החיה לא ניתן לשלוט על כל התנאים
  2. בעלי חיים הנמצאים במעבדה נמצאים תחת סטרס שמשפיע על תהליכים בגוף ומשנה את תוצאות הבדיקה
  3. ניתן להפיק תרביות מרקמות שונות ללא גרימת נזק

לכן, חוקרים רבים טוענים ששימוש בתרביות תאים היא שיטה יעילה יותר מניסויים בגוף החיה, ואין אמת בטענת התומכים בניסויים בבעלי חיים שחושבים כי ניסויים אלו דרושים על מנת לחקות את השפעת החומר על המשתמשים.

תווית הארנב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תווית הארנב היא סמל בינלאומי המאפשר איתור וזיהוי מוצרים של חברות קוסמטיקה שאינן מעורבות בניסויים בבע"ח.

אין בסמל הארנב כדי להוכיח שלא נעשו בעבר ניסויים על בעלי חיים לצורך קבלת רישוי למרכיבים השונים של המוצר, אלא רק להעיד שהחברה מצהירה שכיום אינה מבצעת ניסויים כאלו.