ניסוי טיפת הזפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניסוי טיפת הזפת, מאי 2007

ניסוי טיפת הזפת הוא ניסוי מדעי לטווח ארוך, המיועד למדוד את קצב הזרימה של פיסת זפת לאורך שנים רבות. מדובר ב-Pitch, סוג זפת שהוא שם כללי למספר נוזלים צמיגים ביותר, הנראים מוצקים, כאשר הנפוץ ביותר הוא ביטומן. זפת מסוג זה זורמת בטמפרטורת החדר, אם כי באיטיות רבה, ולבסוף יוצרת טיפות.

ניסוי טיפת הזפת באוניברסיטת קווינסלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המפורסמת ביותר של הניסוי הותקנה בשנת 1927 על ידי פרופסור תומאס פרנל (1881-‏1948) באוניברסיטת קווינסלנד בבריזביין, אוסטרליה. כוונתו הייתה להדגים לסטודנטים את העובדה כי כמה חומרים הנראים מוצקים הם למעשה נוזלים בעלי צמיגות גבוהה מאוד. פרנל שם דוגמת זפת בתוך משפך אטום, והניח לו להתקבע במשך שלוש שנים. ב-1930 שבר את האטם בתחתית המשפך, והזפת החלה לזרום. מאז, נכון לשנת 2014, נפלו תשע טיפות, בממוצע אחת כל תשע שנים. הטיפה השמינית נפלה ב-28 בנובמבר 2000 והטיפה התשיעית נשברה בזמן טיפול במתקן ב-24 באפריל 2014. עורכי הניסוי חישבו ומצאו כי צמיגותה של הזפת בניסוי גדולה פי 100 מיליארד מצמיגות המים.

הניסוי מתועד בספר השיאים של גינס כניסוי המעבדה הפעיל הוותיק ביותר בעולם, ונראה שיש במשפך מספיק זפת כדי שהניסוי יימשך עוד מאה שנים לפחות. קיימים שני מתקנים מדעיים ותיקים יותר, שעון בברלי והפעמון החשמלי של אוקספורד, אך ניסויים אלה הופסקו לתקופות קצרות במהלך השנים.

הניסוי לא בוצע במקור בתנאים אטמוספיריים מבוקרים, ולכן הצמיגות הייתה יכולה להשתנות לאורך השנה, עם שינויי הטמפרטורה. זמן מסוים לאחר נפילת הטיפה השביעית ב-1988, הותקן מיזוג אוויר בחדר בו נערך הניסוי. יציבות הטמפרטורה האריכה את זמן הנפילה של הטיפות הבאות.

באוקטובר 2005, ג'ון מיינסטון ותומס פרנל המנוח זכו בפרס איג נובל בפיזיקה, פרודיה של פרסי נובל, עבור ניסוי טיפת הזפת. מיינסטון עצמו מת ב-23 באוגוסט 2013 בעקבות שבץ.

למרות העובדה שהניסוי מנוטר כעת בעזרת מצלמת רשת, בעיות טכניות מנעו את תיעוד נפילת הטיפה השמינית.‏[1]

הטיפה התשיעית נגעה בטיפה השמינית ב-17 באפריל 2014, אבל היא עדיין הייתה מחוברת למשפך.[2][3] ב-24 באפריל 2014 החליט אנדרו וייט, הממונה על תחזוק המתקן, להחליף את הספל בתחתית המתקן לפני שהטיפה התשיעית תתמזג לתוך 8 הטיפות הקודמות. כשהרים את כיסוי המתקן, בסיס העץ שלו התנדנד והטיפה התשיעית נשברה ונפרדה מהמשפך.[4]

קו הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף כמות החודשים בין נפילת הטיפות
תאריך אירוע
1927 התקנת הניסוי
1930 שבירת האטם
דצמבר 1938 נפילת הטיפה הראשונה
פברואר 1947 נפילת הטיפה השנייה
אפריל 1954 נפילת הטיפה השלישית
מאי 1962 נפילת הטיפה הרביעית
אוגוסט 1970 נפילת הטיפה החמישית
אפריל 1979 נפילת הטיפה השישית
יולי 1988 נפילת הטיפה השביעית
28 בנובמבר 2000 נפילת הטיפה השמינית
17 באפריל 2014 הטיפה התשיעית נגעה בטיפה בשמינית
24 באפריל 2014 הטיפה התשיעית נשברה ונפרדה מהמשפך בזמן טיפול במתקן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דף על הניסוי באתר אוניברסיטת קווינסלנד, הכולל קישור למצלמת הרשת (באנגלית)
  2. ^ Pitch drop touches down – oh so gently. University of Queensland. אוחזר ב־20 ביוני 2014.
  3. ^ By Matt Cantor (18 April 2014). "Big News in World's Longest Experiment, Drop of pitch falls after 13 years of waiting", newser. אוחזר ב־ 20 באפריל 2014. 
  4. ^ "Pitch Drop Experiment enters an exciting new era", University of Queensland. אוחזר ב־ 20 באפריל 2014.