ניסוך המים
ניסוך (יציקת) המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג, בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר.
מצווה זו אמנם לא מוזכרת בתורה, אך על פי המסורת היא "הלכה למשה מסיני". עם זאת, מצאו חז"ל רמז לניסוך המים בפרשת פנחס בשינויי אותיות קלים בין הפסוקים הכמעט זהים לקרבנות הימים השונים של סוכות, אשר יוצרים יחדיו את הצירוף "מים". בספר שמואל, מוזכר קרבן של ניסוך מים אך הוא אינו קשור לגשמים או לחג הסוכות [1].
תוכן עניינים |
[עריכה] סדר הניסוך
בכל יום מימי חג הסוכות, עם שחר, היו יוצאים הכהנים והעם לשאוב מים ממעיין השילוח בצלוחית של זהב המכילה שלושה לוגים (כחצי ליטר). השאיבה נעשתה בפומביות וחגיגיות רבה, ולוותה בכלי נגינה. לאחר השאיבה, היו מגיעים לשער המים בבית המקדש שם תקעו והריעו ותקעו בחצוצרות ובשופרות. הכהן שזכה בעבודת הניסוך, היה עולה בכבש אל מזבח העולה, ופונה לפינה המערבית-דרומית, שם היו נעשים הנסכים. הכהן היה שופך את המים מצלוחית הזהב לתוך ספל כסף המנוקב בתחתיתו, תוך כדי שפיכת יין לספל זהה, המנוקב בתחתיתו אף הוא[2]. מהספלים היו נוזלים המים והיין דרך המזבח לשיתין (חלל עמוק מתחת למזבח).
הניסוך נעשה בחג הסוכות שבו מתפללים ונידונים על המים - גשמי החורף של אותה השנה.
קרבן ניסוך המים, בדומה למנחת העומר או להבאת הביכורים, הוא מעין קרבן ראשית לקראת עונת הגשמים, כמאמר התוספתא "אמר רבי עקיבא: אמרה תורה הבא עומר שעורים בפסח שהוא פרק שעורין כדי שתתברך עליך תבואה... הבא ניסוך המים בחג כדי שיתברכו עליך גשמים" [3].
[עריכה] המחלוקת עם הצדוקים
במסכת סוכה מתוארים נסיונות של הצדוקים לבטל את מצוות ניסוך המים זאת כיוון שאינה נזכרת במפורש בתורה שבכתב אלא אך ורק במסורת הפרושית לתורה שבעל פה. מתואר אף מקרה בו כהן צדוקי ניסך את המים על רגליו במקום לתוך הספל, על מנת לבזות את המצווה. על פי המתואר, תגובת העם הייתה קשה ביותר - "רגמוהו כל העם באתרוגיהן". בשל מחלוקת זו, קבעו חז"ל כי מצוות ניסוך המים תעשה בפומביות ובחגיגיות רבה - כדי לשלול את דעתם של הצדוקים.
[עריכה] המצווה כיום
על אף שמרבית המקורות המתארים את המצווה נכתבו לאחר חורבן בית המקדש, מצווה זו לא נהגה בפועל לאחר החורבן. עם זאת, על פי הדעה המאפשרת לקיים את המצווה במקום המזבח גם בהיעדרו, התנועה לכינון המקדש הפועלת להשבת עבודת המקדש, קיימה בעבר בשנים תשמ"ט, תש"ן ותשנ"א את מצוות ניסוך המים.[4] האיסור על הכנסת תשמישי קדושה והבידוק הקפדני הנלווה להר הבית בשנים האחרונות מנעו גם נוהג זה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
יוסף תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת מאגנס, ירושלים ה'תשנ"ה, עמ' 198 ואילך.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ שמואל א ז, ה.
- ^ כדי שיציאת המים והיין תסתיים יחד, נקבו של ספל היין היה רחב יותר, כי היין היה סמיך יותר מהמים, והואיל והיו מתחילים לנסך את המים והיין בבת אחת, היה נקב ספל יין רחב יותר, וכך יציאת המים הסתיימה יחד עם סיום יציאת היין.
- ^ תוספתא סוכה, סוף פרק ג.
- ^ בטאון יבנה המקדש גליון 242.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג |
יום טוב ראשון • חול המועד • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |
 |
| מצוות החג | ||
| מנהגים |
פיוטי הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • סהרנה • קוישיקלך • שמחת בית השואבה |
|
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הושענות • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל |
|
| שמחת תורה |
קריאת פרשת וזאת הברכה • דגל שמחת תורה• הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות |
|
| שונות | ||
|
|
||
