ניסן ב"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
'בתי ניסן ב"ק' לפני חורבנם
בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו, לפני 1948

ניסן בָּ"ק (1815, ברדיצ'ב - י' בכסלו תר"ן 1889, ירושלים) היה מדפיס ספרים ואיש ציבור בישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה.

המסורת המשפחתית רואה בשם ב"ק את ראשי התיבות 'בעל קורא', תפקיד בו שימש אחד מאבות המשפחה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב"ק נולד בברדיצ'ב ועלה לארץ עם אביו ישראל ב"ק לארץ ישראל בהיותו נער. יחד עם משפחתו התגורר בעיר צפת ועזר לאביו בבית הדפוס המשפחתי. בראשית שנות העשרים לחייו עמד בראש המשק החקלאי שהקים אביו בג'רמק שבהר מירון. במשק זה נולד בנו בכורו ובברית המילה של בנו השתתפו משה מונטיפיורי (שהתכבד לשמש סנדק) ואשתו יהודית שסיירו באותה העת בארץ. באמצע שנת 1839 הפך המצב הביטחוני בג'רמק לקשה מנשוא והמשק נעזב. גם רעידת האדמה שפקדה את צפת והאזור ב-1837 תרמה לעזיבתם את האזור.

ב-1839 עבר ניסן ב"ק, כמו אביו ישראל ב"ק, לגור בירושלים. בירושלים הצטרפו השנים לחוגי החסידים. הוא בלט כעסקן בחוגי החסידים הירושלמים ושמש נציגו של האדמו"ר מבויאן בירושלים.

הוא יזם את הקמת השכונה 'קריה נאמנה' שליד שער שכם, צפונית לחומת העיר העתיקה. שמה הראשון של השכונה היה 'אהלי משה ויהודית' על שם משה מונטיפיורי ואשתו יהודית. לימים נקראה השכונה בפי תושבי ירושלים 'בתי ניסן ב"ק'. שכונה זאת הייתה השכונה הראשונה בירושלים שנבנתה על ידי חסידים ולא על ידי הפרושים.

מפעל ירושלמי נוסף בו היה מעורב ניסן ב"ק ולימים נקרא על שמו הוא בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי שבעיר העתיקה. ניסן ב"ק היה הרוח החיה בהקמת בית הכנסת זה והיה גבאי ראשי בבית הכנסת עד למותו. עקב כך נקרא בית הכנסת 'תפארת ישראל' בפי תושבי ירושלים 'נישה"ס שול' כלומר בית הכנסת של ניסן.

כמו כן, פעל להפצת ההשכלה בירושלים אך עם זאת היה יהודי שומר תורה ומצוות. כמו כן, הוא פעל במסגרת אגודת 'עזרת נדחים' שלחמה במיסיון שבירושלים וסייעה להקמת שכונת התימנים בכפר השילוח שליד הכפר סילואן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]