תל ניצנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

(הופנה מהדף ניצנה (עתיקות))

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תל ניצנה

שרידי בית החולים בתל ניצנה

ניצנה הייתה ישוב נבטי קדום על דרך הבשמים באזור הנגב בכתף ניצנה ובקרבת ניצנה של היום.

היישוב במקום החל במאה השלישית לפני הספירה כעיר נבטית. בזמן שלטונה של האימפריה הביזנטית הגיע המקום לפריחה ושגשוג, ובמקום נמצאו שלוש כנסיות מאותה התקופה שנשתמרו עד היום, ומצודה מלבנית שגודלה 85X35 מטרים, מוקפת חומה עם חמישה מגדלים מרובעים. בחצר המצודה היה מאגר מים מקורה בקשתות. לפי הפאפירוסים שהתגלו באתר ידוע שבמקום שכנה יחידה צבאית של פרשים. המצודה תוארכה למחצית הראשונה של המאה החמישית לספירה. ניצנה ננטשה כנראה לאחר הכיבוש המוסלמי.

האזור נשתמר כפי שהוא היה במשך כל התקופות עד לימי השלטון של האימפריה העות'מאנית אשר הרסה את מרבית הבניינים בעיר העתיקה והקימה במקום מרכז מינהלי לאזור בשם "עוג'ה אלחפיר" (או עוג'ה עלע'פיר). בימי העות'מאנים הוקמה במקום תחנת רכבת וממנה נותר רק מגדל מים שהיה במקום. העות'מאנים גם הקימו במקום בית חולים אשר חלקו נשתמר עד ימינו. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפך עוג'ה אלחפיר לבסיס מרכזי ליציאה לפשיטות בסיני.

בימי השלטון הבריטי בארץ ישראל נערכו חפירות ארכאולוגיות במקום ונתגלה שם העיר הנבטית לאחר מציאת 195 מגילות פפירוס בחורבות העיר. במאי 1948 נתפס המקום על ידי הצבא המצרי ונכבש מאוחר יותר במהלך מבצע חורב (דצמבר 1949) על ידי חטיבה 8 אשר נלחמה באזור כתף ניצנה. בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבע שניצנה תהיה אזור מפורז ובה ישבה ועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית. בעקבות פעילות פדאיון באזור ביטלה ישראל את הפירוז.

בקיץ 1986 החלה לפעול באתר משלחת חפירות ניצנה ברשות ד"ר דן אורמן ז"ל וד"ר יוסף שרשבסקי ז"ל. מנהלי שטחי החפירה היו: עופר כץ, אלון זהבי, אלנה קוגן-זהבי, עודד פדר, כרמית גור, יעל גנין ועופר שיאון. החפירות חשפו מבני מגורים, גרם המדרגות שעלה אל ראש התל, הכנסייה המזרחית וקפלה.

כיום האתר מוכרז כגן לאומי.

[עריכה] לקריאה נוספת

דן אורמן (עורך), נצנה: חפירות ומחקרים, א (באר שבע, יז), אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, תשס"ה.^[1]
דן אורמן, חפירות חדשות בניצנה, קדמוניות, 134, 2007, עמ' 124-113.