ניקוד שומרוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דוגמאות לניקוד שומרוני: למעלה המילה "ויאמר", למטה המילה "עבדים".

הניקוד השומרוני הוא ניקוד המשמש בכתבי יד עתיקים של התורה בנוסחה השומרוני, וכן בכתבי יד של סידורי תפילה שומרוניים. משערים שזמן יצירתו הוא בסביבות המאה ה-10.

מערכת הסימנים השומרונית לא הגיעה לרמת האחידות והסדירות המאפיינים את הניקוד הטברני, הסורי או הערבי: אין כתבי יד המנוקדים ניקוד מלא, ולאותם סימנים יש בכתבי יד שונים משמעות שונה. מחקר מערכת הניקוד השומרונית עדיין בראשיתו, ועיקר תיאורו נעשה על ידי זאב בן חיים באמצע המאה ה-20.

סימני הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן הניקוד שם הסימן הגייה
Sam voc a.jpg
פתח הרמיזה [a],‏ [ɔ]
Sam voc e.jpg
פתח הקריאה [e]
Sam voc i.jpg
(חיריק) [i] וגם [e]
Sam voc o.jpg
(חולם) [o] וגם [u]
Sam voc dagesh.jpg
(דגש) הכפלת העיצור
Sam voc ayinpatah1.jpg
Sam voc ayinpatah2.jpg
Sam voc ayinpatah3.jpg
פתח האחווה [ʕa]

פתח האחווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודי לניקוד השומרוני הוא "פתח האחווה" (فتح اخا). סימן זה מופיע רק לפני האותיות ח' ו-ע', ויש לו שלוש וריאציות גרפיות: קו מאוזן, צמד האותיות הערביות عا, והאות הערבית ع. סימנים אלו מציינים שיש לפתוח את המילה בהברה [ʕa].

הצורך בסימן ניקוד זה נובע מהעובדה, שבהגייה השומרונית האותיות ח' ו-ע' נהגות בדרך כלל כמו א' בעברית ([ʔ]). עבור המקרים היוצאים מן הכלל, שבהן האותיות ח' ו-ע' נהגות כמו ע' בעברית ([ʕ]), נוצר סימן ניקוד מיוחד.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]