ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה

ניקולאי הראשון
קיסר האימפריה הרוסית
שם מלא	ניקולאי פאבלוביץ' רומנוב
תקופת שלטון	1 בדצמבר 1825 - 2 במרץ 1855
הקודם	אלכסנדר הראשון
יורש	אלכסנדר השני
בת זוג	אלכסנדרה פיודורובנה
צאצאים	אלכסנדר מריה אולגה אלכסנדרה יליזבטה קונסטנטין ניקולאי מיכאיל
שושלת	בית רומנוב
אב	פאבל הראשון
אם	מריה פיודורובנה
תאריך לידה	6 ביולי 1796 צרסקוייה סלו, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה	2 במרץ 1855 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג

ניקולאי הראשון (ברוסית: Николай I Павлович, "ניקולאי הראשון פאבלוביץ'", 1796 - 1855) היה צאר רוסי שכיהן מ-1 בדצמבר 1825 עד מותו ב-2 במרץ 1855.

הוא נולד בגאטצ'ינה לפאבל הראשון ומריה פיודורובנה. הוא היה אחיו הצעיר של אלכסנדר הראשון קיסר רוסיה, וירש את כתרו לאחר שאחיו קונסטנטין לא היה מעוניין בכס הקיסר.

ניקולאי הראשון, שכונה צאר הברזל, נודע כשליט עריץ ואכזר. הוא החזיק בדעה שהמשטר האבסולוטי הוא המשטר הטוב ביותר. בייחוד ידועה אכזריותו כלפי היהודים, שבהם ראה זרים. ב-30 שנות שלטונו פורסמו כ-600 גזרות (שנקראו בשם "תיקון היהודים") שמטרתן הייתה למנוע את הפעילות של היהודים בכלכלה, לבולל אותם באוכלוסייה המקומית, לערער את הקהילה היהודית ולהקטין את מספרם על ידי המרת דתם.

הגזרה הקשה ביותר הייתה חוק גיוס החובה לצבא הרוסי בשנת 1827, הידועה בשם "גזרת הקנטוניסטים". החוק בוצע באלימות בדרך של חטיפת ילדים ובוגרים והמרתם לנצרות בכוח.

רבים התנגדו למינויו כצאר, אך הוא דיכא את ההתנגדות באכזריות. ססמתו הייתה: "צאר אחד, עם אחד ודת אחת", ובה באים לידי ביטוי הכוחניות, ריכוזיות היתר והקנאות הדתית שאפיינו את ימי שלטונו.

עלייתו לשלטון

כשמת אלכסנדר הראשון מטיפוס הבהרות, לא היה ברור מי מבין אחיו יירש את כיסאו, ניקולאי או קונסטנטין פבלוביץ'. אי הוודאות הסתיימה כאשר קונסטנטין, שהיה בוורשה באותו זמן, הודיע כי הוא מסרב לקחת את השלטון. ניקולאי הפיץ מנשר שבו הכריז על עצמו כצאר. עלייתו לשלטון עוררה תסיסה בציבור, והועלתה טענה שהודעת הוויתור של קונסטנטין מזויפת. תסיסה זו הובילה למרד הדקבריסטים שבו כמעט איבד ניקולאי את חייו, אך בסופו של דבר הוא הצליח לדכאו.