ניקולאי נבוגטוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאי נבוגטוב
Admiral Nebogatov.jpg
נולד 1849
נפטר 1922 (בגיל כ־72)
השתייכות Naval Jack of Russia.svg הצי הרוסי הקיסרי
דרגה תת-אדמירל
מלחמות וקרבות

מלחמת רוסיה-יפן

ניקולאי איבנוביץ' נבוגטוברוסית: Николай Иванович Небогатов) ‏ (20 באפריל 1849 - 4 באוגוסט 1922), קצין ימיה רוסי שרת כמפקד השייטת הפסיפית השלישית במהלך מסע הצי הבלטי וכמפקד החטיבה השלישית במהלך קרב צושימה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבוגטוב נולד למשפחה של קצין בקרבת סנקט פטרבורג והפך בגיל 16 לצוער בחיל הים. ההתקדמות שלו בצי הבלטי הייתה איטית וב-1889 התמנה לתפקיד פיקודי ראשון על סיפון אוניית התותחים גרד.

בשנת 1894 קודם נבוגטוב לדרגת קפטן וב-1901 לתת-אדמירל. עם פרוץ המלחמה נבוגטוב פיקד על יחידת האימונים של הארטילריה של צי הים השחור. בדצמבר אותה שנה הוא מונה למפקד פלוגת מס' כלי שיט שנדחו על ידי השייטת של הצי הפסיפי בפיקודו של זינובי רוז'סטבנסקי ונשארו מאחור.

נבוגטוב החל את מסעו ב-15 בפברואר 1905 וחצה בדרכו את תעלת סואץ. בשל העובדה שרוז'סטבנסקי עזב מוקדם מהמתוכנן את מדגסקר נבוגטוב הפליג ישירות למפרץ קמראן שנמצא בווייטנאם, שם הוא הצליח להצטרף לשאר הצי. רוז'סטבנסקי, שהתנגד ליציאה לדרך של נבוגטוב לא שיתף אותו בתוכניותיו גם בשלב קריטי זה וגם לא בשלב שהוא הפך לשני בדרגת הפיקוד לאחר שאדמירל דימיטרי פון פלקרצאם נהרג בקרב ב-24 במאי 1905 [דרוש מקור].

את היום הראשון של קרב צושימה שרדו הכוחות תחת פיקודו של נבוגטוב ללא פגע למרות התקפות טורפדו. במהלך החשיכה כל הכוחות הרוסיים ששרדו את היום הראשון הצטרפו אליו תחת פיקודו. בבוקר ה-28 במאי 1905 למראה כוחות הצי היפני שהופיעו באופק, הוא החליט להיכנע, אף על פי שהיה במצב של יכולת להילחם ונגד עמדתם של קציניו. במהלך הכניעה אמר נבוגטוב לקציניו כי הוא כבר זקן ואינו חושש לעצמו. הוא חש דאגה ואחריות רבה לכל האחרים שהיו עדיין צעירים. הוא דחק בהם לעבוד קשה ולשחזר את הצי למען מדינתם ואמר כי הוא ייקח על עצמו את מלוא האחריות לכניעה.

עם חזרתו לרוסיה לאחר שהוחזק במחנה שבויים ביפן, הוא הועמד לדין בקרונשטט בדצמבר 1906 יחד עם 77 מקציניו, הוא הואשם בכך שנכנע ללא צורך. להגנתו טען שאוניות לא תקינות, תותחים ותחמושת לא תקינים גרמו לחוסר יכולתו להתגונן ביעילות: "לא הייתי מהסס להקריב חיי 50,000 חיילים לו היה זה משרת מטרה כלשהי, אולם איזה זכות הייתה לי להקריבם ללא כל מטרה?". למרות זאת בית המשפט החליט כי התנהגותו ופיקודו היו הנושא העיקרי ולא מצב אוניותיו, ודן אותו בשל כך למוות יחד עם שלושה מקציניו. אולם, בהתחשב בנסיבות מקלות, פנה בית המשפט לרחמי הצאר ניקולאי השני, ומאוחר יותר הומר עונש המוות בעשר שנות מאסר. במאי 1909 שוחרר ממאסר ונעלם לאלמוניות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Kowner Rotem, Historical Dictionary of the Russo-Japaneese War, The Scarecrow press, 2006

  • .History of the Russo-Japanese war,Volume V, Cassell's 1905-1906