ניקולאי רומיאנצב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאי רומיאנצב

ניקולאי רומיאנצברוסית:Николай Петрович Румянцев)‏ (14 באפריל 1754 - 15 בינואר 1826) היה רוזן, שר החוץ וראש הממשלה של האימפריה הרוסית. בן של פיוטר רומיאנצב.

רומיאנצב החל את שרותו הצבאי בשנת 1762, השתחרר מהצבא בשנת 1773 והחל לשרת בחצר של יקטרינה הגדולה. בשנת 1774 נסע לאירופה ועם חזרתו בשנת 1779 החל לשרת במשרד החוץ. בשנים 1781 - 1795 היה נציג האימפריה הרוסית באימפריה הרומית הקדושה. בתקופת פאבל האשון הורחק מהשרות וחזר רק עם העברת השלטון לאלכסנדר הראשון. בשנת 1802 מונה לתפקיד שר המסחר. טיפל במספר נושאים כלכליים חשובים.

רומיאנצב תמך ביחסים טובים עם צרפת. בשנת 1808 עם ההתקרבות בין רוסיה לצרפת, קיבל מינוי של שר חוץ. בשנת 1808 קודם לסגן יושב ראש המועצה המדינית. בשנים 1810 - 1812 היה ראש הממשלה ויושב ראש המועצה המדינית. עם פלישת הצרפתים לרוסיה, קיבל שיתוק ואיבד את השמיעה. לאחר החלטת מיכאיל קוטוזוב לסגת ממוסקבה המליץ לאלכסנדר הראשון לפטר את קוטוזוב ולהסכים לשלום עם צרפת בכל תנאי. במהלך המלחמה איבד את כל השפעתו על הקיסר ונשלח לגמלאות.

במהלך השרות במשרד החוץ אסף אוסף גדול ביותר של מסמכים היסטוריים, מטבעות, מפות וכו'. אוסף זה היה בסיס למוזיאון רומיאנצב במוסקבה שבהמשך הפך להיות הספרייה הממלכתית של רוסיה. כמו כן, יזם מספר מסעות רוסיות כולל מסעות סביב העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]