ניקולא-שארל בוקסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רובר ניקולא-שארל בוקסה (צרפתית: Robert Nicolas-Charles Bochsa,‏ 9 באוגוסט 1789, מונמדי, מאוז, צרפת - 6 בינואר 1856, סידני, אוסטרליה) היה נגן ומלחין.

ניקולא-שארל בוקסה, 1842

אביו של ניקולא-שארל היה מוזיקאי והבן ידע לנגן בחליל ובפסנתר כבר בגיל שבע. בשנת 1807 יצא ללמוד בקונסרבטואר של פריז. בשנת 1813 התמנה לנבלן של התזמורת הקיסרית והחל בכתיבת אופרות עבור האופרה קומיק. ואולם בשנת 1817 הסתבך במעשי חיקוי, הונאה וזיוף ונמלט ללונדון כדי להימנע מתביעה משפטית. הוא נשפט, הורשע בהיעדרו ונידון להטבעת אות קלון ולעבודת פרך.

בלונדון, מוגן מן החוק הצרפתי, עזר לייסד את האקדמיה המלכותית למוזיקה בשנת 1821 והיה למנהלה, אך בשנת 1826, כשהתגלה דבר הרשעתו בפלילים, נאלץ להתפטר. אז התמנה למנהל מוזיקלי של תיאטרון הוד מלכותה בלונדון. בשנת 1839 הסתבך שוב בשערורייה, כשהסתלק עם זמרת האופרה אנה ריבייר-בישופ, אשת המלחין הנרי ראולי בישופ. הזוג הנמלט הופיע בצוותא באמריקה, באוסטרליה וברחבי אירופה (מלבד בצרפת). בנאפולי התמנה בוקסה למנהל רג'ו תיאטרו סאן קרלו (בית האופרה המלכותי של נאפולי) ונשאר שם למשך שנתיים. הזוג הגיע לסידני עם בהלת הזהב בדצמבר 1855, והספיק להופיע בקונצרט אחד בלבד לפני מותו של בוקסה. בישופ מוכת היגון הזמינה מצבה מעוצבת, שהציגה דמות (סמל לאנה) שרועה לרגלי עץ, שנבל נשען אל גזעו בשביל הקבר שבבית הקברות קמפרדאון בסידני.

יצירות אופראיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Le retour de Trajan, ou, Rome triomphante
  • Les Héritiers Michau ou le Moulin de Lieursain
  • L’Héritier de Paimpol
  • Le Roi et la Ligue
  • Les Noces de Gamache
  • La lettre de change (English: The Promissory Note; German: Der Wechselbrief)
  • Un Mari pour étrennes

ביוגרפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicolas-Charles Bochsa, harpiste, compositeur, escroc by Michel Faul (editions Delatour France, 2003)
  • Les tribulations mexicaines de Nicolas-Charles Bochsa, harpiste by Michel Faul (editions Delatour France, 2006)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]