ניקולה מלבראנש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולה מלבראנש

ניקולה מלבראנשצרפתית: Nicolas Malebranche‏; 6 באוגוסט 1638 - 13 באוקטובר 1715) היה פילוסוף צרפתי מהאסכולה הקארטזית.

מלבראנש נולד בפריז. אביו, ניקולה מלבראנש, היה אחד משריו של לואי השלושה עשר מלך צרפת. אמו, קתרין דה לוזון, הייתה אחותו של המשנה למלך צרפת החדשה (קנדה של היום). מלבראנש היה הצעיר מבין ילדיהם הרבים.

הוא סבל מחוליים רבים, ובכללם עמוד שדרה מעוות וחולשה של הריאות. את חינוכו היסודי קיבל בבית, בגלל מצב בריאותו הרעוע. בגיל שש עשרה החל ללמוד פילוסופיה בקולג' דה לה מרשה ולאחר שסיים מסלול זה למד תאולוגיה בסורבון. כוונתו הייתה לבוא בנדרי הכמורה אך נטייתו האקדמית הביאה אותו לדחות תפקיד כנסייתי בקתדרלת נוטרדאם ולהצטרף, ב-1660, למסדר האורטורי שחבריו אינם כבולים לנדרים כלשהם.

בתחילה הקדיש עצמו ללימוד ההיסטוריה הכנסייתית ולכתביהם של אוזביוס מקיסריה, סוקרטס סכולסטיקוס, סוזומן ותאודורט. אולם בראשו לא הואילו העובדות ההיסטוריות להסתדר האחת עם השנייה. ריקרד סימון ניסה בלא הצלחה ללמדו עברית ולמשוך אותו לתחום ביקורת המקרא. ב-14 בספטמבר 1664 הוסמך מלבראנש לכמורה.

באותה שנה נפל לידיו במקרה החיבור "אמנת האדם" (Traité de l'homme) של דקארט אשר שבה את ליבו. מאז ואילך הקדיש מלבראנש את עצמו לפילוסופיה, ולאחר עשר שנים בהן למד את כתבי דקארט, פרסם את עבודתו שלו, "חקר האמת" (De la recherche de la vérité). חיבור זה ואלו שבאו אחריו עוררו הדים רבים ומחלוקות רבות לא פחות.

מלבראנש ניסה להתמודד עם הבעיה הפסיכו-פיזית בדבר הקשר שבין עולם הרוח לעולם החומר (לפי החלוקה של דקארט). לפי מלבראנש, כל גוף חומרי באשר הוא מוגבל מעצם היותו חומרי, המוגבל במרחב-זמן ובקשריו עם שאר הגופים. גם כל עצם רוחני באשר הוא מוגבל, מעצם היותו רוחני. רק אלוהים לא מוגבל, לא בחומריותו ולא ברוחניותו. עם-זאת, כל עצם מוגבל וסופי אינו יכול להשפיע, אלא אלוהים הוא שאחראי על ההרמוניה בין הגופים ביקום, הנראית כמו תהליך של סיבה ותוצאה. פתרון זה נחשב לפתרון אוקזיונליסטי לבעיה הפסיכו-פיזית.

כמו רוב המטאפיזיקאים הגדולים של המאה ה-17, עסק מלבראנש גם במתמטיקה ובמדעי הטבע, וב-1699 היה לחבר של כבוד באקדמיה למדעים של צרפת.

מלבראנש הואשם בפנתאיזם על ידי מלומדים שזיהו דמיון בין כתביו לאלה של ברוך שפינוזה. אולם הוא הכחיש זאת בתוקף וטען כי דעותיו היו ונותרו נאמנות לנצרות הקתולית.

באחרית ימיו היה מלבראנש פופולרי מאוד ומבוקש בחוגים חברתיים ועל ידי אורחים מחו"ל. הוא מת בפריז ב-1715 לאחר ויכוח פילוסופי חריף עם ג'ורג' ברקלי האנגלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]