ניקולה ריבארוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נִיקוֹלָה אִילִיֶיב רִיבָּארוֹב
Никола Илиев Рибаров
לידה 1 במאי 1859
רוסצ'וק, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 5 בפברואר 1927 (בגיל 67)
סופיה, ממלכת בולגריה בולגריהבולגריה
מקום קבורה בית הקברות המרכזי של סופיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הצבאית הלאומית ע"ש וסיל לבסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בולגריהבולגריה צבא ממלכת בולגריה
תקופת הפעילות 18851919 (כ־34 שנים)
דרגה גנרל-לוטננט
תפקידים בשירות
מפקד אוגדת הרגלים השלישית – "בלקן"
פעולות ומבצעים
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)
מלחמת בולגריה–סרביה (1885)
מלחמת הבלקן הראשונה
מלחמת הבלקן השנייה
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
עיטור העוז של הצבא הבולגרי
פור לה מריט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נִיקוֹלָה אִילִיֶיב רִיבָּארוֹבבולגרית: Никола Илиев Рибаров;‏ 1 במאי 1859, רוסצ'וק, האימפריה העות'מאנית5 בפברואר 1927, סופיה, ממלכת בולגריה), היה גנרל בולגרי שפיקד על אוגדת הרגלים השלישית – "בלקן" במהלך קרב דוברו פולה במסגרת החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולה ריבארוב נולד ברוסצ'וק למשפחת סוחרים מהמעמד הבינוני. הוא לחם במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) במסגרת מיליציית המתנדבים הבולגרית האופלצ'נצי. ב-1880 סיים את האקדמיה הצבאית הבולגרית בסופיה. במהלך מלחמת בולגריה סרביה (1885) שירת בגדוד הרגלים ה-9 והשתתף בכיבוש העיר פירוט. בהמשך השתתף בקורס קצינים של הצבא הבולגרי וב-30 באוגוסט 1888 הוסמך לקצונה והוצב בגדוד רגלים בדרגת סגן. ב-1901 סיים קורס מפקדי גדודים של הצבא הבולגרי. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה מונה למפקד אוגדת הרגלים השלישית – "בלקן" ולחם עימה גם במהלך מלחמת הבלקן השנייה.

מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1915 עם כניסת בולגריה למלחמת העולם הראשונה לצד מעצמות המרכז פיקד על אוגדתו במהלך המערכה על סרביה ונטל חלק בכיבוש קוסובו. ב-20 במאי 1917 העולה לדרגת גנרל-לויטננט והשתתף בקרבות החזית המקדונית, תוך שאוגדתו נספחת לארמייה ה-11 הגרמנית בפיקודו של קונו פון שטויבן. ב-15 בספטמבר 1915 הובסו כוחות האוגדה ה-2 בקרב דוברו פולה וחלקם נטשו את החזית ופתחו במרד כנגד המלך פרדיננד הראשון. בעקבות הקו נפרצו קווי החזית ובולגריה נאלצה לבקש שביתת נשק. על ריבארוב הוטלה אחריות פיקודית לתוצאות הקרב. ב-1919 פרש מהצבא בעקבות חוזה ניי. בניגוד למפקדים אחרים ממלחמת העולם, שמו של ריבארוב לא הונצח והוא הלך לעולמו ב-1927 בסופיה והוא בן 68 שנים[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ניקולה ריבארוב - ביוגרפיה" באתר boinaslava.net (בבולגרית).