ניקי באט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקי באט
Nicky Butt
מידע אישי
לידה 21 בינואר 1975 (בן 49)
מנצ'סטר שבאנגליה
שם מלא ניקולאס באט
גובה 1.78 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
19911992 מנצ'סטר יונייטד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1992 - 2004
2004 - 2010
20052006
מנצ'סטר יונייטד
ניוקאסל יונייטד
ברמינגהאם סיטי
269 (21)
134 (5)
24 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1997 - 2004 נבחרת אנגליה בכדורגל אנגליה 39 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ניקולאס "ניקי" באט (Nicholas "Nicky" Butt; ‏21 בינואר 1975) הוא כדורגלן עבר אנגלי, אשר שיחק לרוב בעמדת הקשר האחורי. באט שיחק בעברו במשך 12 עונות במנצ'סטר יונייטד, ומשנת 2004 שיחק בניוקאסל יונייטד למעט עונה אחת בה שיחק בהשאלה בברמינגהאם סיטי ואף רשם 39 הופעות במדי אנגליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באט החל את הקריירה שלו בנוער של קבוצת מנצ'סטר יונייטד, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בעונת 1992/1993, אך את פריצתו החל רק בעונת 1994/1995 כאשר חיפה על היעדרותו של רוי קין מההרכב הקבוצה בעקבות פציעות והרחקות. בסיום העונה, עם עזיבתו של פול אינס לאינטר מילאנו, בחר בו מאמנו אלכס פרגוסון להיות יורשו של אינס במרכז המגרש, לצידו של קין.

לאחר שנתיים טובות בהן פתח בהרכב הקבוצה מספר רב של פעמים. באט תפקד כשחקן הקשוח במרכז השדה, במיוחד בעונת 1997/1998 בה רוי קין היה פצוע בשלבים רבים. לאחר חזרתו של קין מהפציעה, והסטתו של החלוץ פול סקולס לתפקידי קישור איבד באט את מקומו בהרכב הקבוצה. ב-12 שנותיו במנצ'סטר זכה באט בשש אליפויות, שלושה גביעים וזכייה אחת בליגת האלופות, בעונת הטרבל של מנצ'סטר ב-1999

בינואר 2004 ביקש באט לעזוב את מנצ'סטר יונייטד[1], אך דחה הצעה לעבור ברמינגהאם סיטי בחלון ההעברות[2]. ביולי 2004 עבר באט לניוקאסל יונייטד תמורת 2.5 מיליון ליש"ט, וחתם בקבוצה לארבע שנים כמחליפו של גארי ספיד שעבר לבולטון וונדררס[3].

לאחר עונת בכורה לא מוצלחת, בה גם נפצע רבות, עבר באט באוגוסט 2005 בהשאלה לעונה אחת למועדון ברמינגהאם סיטי, שם שיחק תחת הדרכתו של חברו לקבוצה לשעבר סטיב ברוס[4]. בסיום עונת 2005/2006 נשרה ברמינגהאם לליגת המשנה ובאט חזר לניוקאסל. בעונת 2007/2008 נבחר באט לראשונה לשמש כקפטן הקבוצה בעקבות פציעתו של הקפטן הקבוע מייקל אואן, ובסיום אותה העונה נשר עם ניוקאסל לליגת המשנה. לאחר מעברו של אואן למנצ'סטר יונייטד בקיץ 2009, מונה באט לשמש כקפטן הקבוע של הקבוצה, אולם לאור יכולתו הטובה של אלן סמית', היה האחרון האיש שענד את הסרט ברוב המשחקים. בסיום העונה, הצליח המועדון לחזור לפרמייר ליג, ובאט הודיע על פרישתו מכדורגל.

בשנת 1997 קיבל זימון לנבחרת אנגליה. את הופעת הבכורה שלו במדים הלאומיים ערך נגד מקסיקו. בעקבות פציעתו של סטיבן ג'רארד לפני מונדיאל 2002, קיבל באט הזדמנות לפתוח בהרכב נבחרתו לצידם של חבריו לקבוצה דייוויד בקהאם ופול סקולס. באט צבר 39 משחקים במדים הלאומיים, בהם לא כבש שערים.

ב-24 במאי 2011 השתתף במשחק מחווה ידידותי במדי מנצ'סטר יונייטד נגד יובנטוס באולד טראפורד, לכבוד פרישתו ממשחק פעיל של גארי נוויל, ששיחק בתור קפטן מנצ'סטר יונייטד.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר יונייטד
ניוקאסל יונייטד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניקי באט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ No Butts as Nicky wants United exit, באתר SkySports
  2. ^ Butt to stay put after Blues snub, באתר SkySports
  3. ^ Butt seals Magpies move, באתר SkySports
  4. ^ ג'יימס פירסון Blues sign Butt, באתר SkySports


נבחרת אנגליהמונדיאל 2002

1 סימן • 2 מילס • 3 א. קול • 4 סינקלייר • 5 פרדיננד • 6 קמפבל • 7 בקהאם • 8 סקולס • 9 פאולר • 10 אואן • 11 הסקי • 12 בראון • 13 מרטין • 14 ברידג' • 15 קיאון • 16 סאות'גייט • 17 שרינגהאם • 18 הרגריבס • 19 ג. קול • 20 וסל • 21 באט • 22 ג'יימס • 23 דאייר • מאמן: אריקסון

אנגליהאנגליה
נבחרת אנגליהיורו 2004

1 ג'יימס • 2 ג. נוויל • 3 א. קול • 4 ג'רארד • 5 טרי • 6 קמפבל • 7 בקהאם • 8 סקולס • 9 רוני • 10 אואן • 11 למפארד • 12 ברידג' • 13 רובינסון • 14 פ. נוויל • 15 קינג • 16 קראגר • 17 באט • 18 הרגריבס • 19 ג'. קול • 20 דאייר • 21 הסקי • 22 ווקר • 23 וסל • מאמן: אריקסון

אנגליהאנגליה