נירה הראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

נירה הראל (נולדה ב-6 באוקטובר 1936), סופרת ועורכת ישראלית.

הראל נולדה בארץ ב-1936, לחיה ולבנימין רוטשטין. בגיל צעיר נישאה לפוליטיקאי ואיש הציבור ח"כ אהרן הראל. לזוג נולדו ארבעה ילדים, הצעיר שבהם איש הטלוויזיה אסף הראל והבכור הוא המפיק אמיר הראל.

בשנת 1966 השלימה לימודים לתואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1975 קיבלה מאוניברסיטה זו תואר שני בחינוך.

הראל עסקה בהוראה ובכתיבת תוכניות לימודים במשרד החינוך (1970–1975).

הייתה העורכת הראשונה של השבועון לילדים "פילון" בהוצאת "מסדה" ( 19761978) ולאחר מכן ערכה את ספרי הילדים של ההוצאה ( 19791982). כיהנה (1983–2000) כעורכת ספרי הילדים ומנהלת המערכת בהוצאת "עם עובד". כמו כן הגישה שיחות רדיו על יחסי ילדים והורים בקול ישראל ובגלי צה"ל.

הראל כתבה למעלה מ-50 ספרים לילדים ולנוער, שרבים מהם תורגמו לשפות שונות וזכו בפרסים בארץ ובחו"ל,

ביניהם: פרס ראש הממשלה, פרס קרן מרחב הילדים בשווייץ, פרס זאב.

ערכה ספרים רבים וסדרות שונות: "דן חסכן", "טוב לקרוא", "הספר הגדול" , "שרשרת זהב" ועוד.

סיפוריה שהומחזו: "אבא אחר", "משאלות לפני השינה", דווקא כן ואי אפשר".

יזמה את "מצעד הספרים" של משרד החינוך ואת הקמת "דףדף", אתר לספרות ילדים ולעידוד קריאה, בשיתוף עם המאייר דני קרמן ועוסקת בעריכתו

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן סיפור בחולון - שפת הסימנים של נועה לפי סיפרה של נירה הראל
גן סיפור בחולון - שפת הסימנים של נועה לפי סיפרה של נירה הראל
  • קטנים כגדולים (1970)
  • מי מפחד מעקרת הבית? (1971)
  • כשאסנת ואני (1974; עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער למאיירת אראלה הורביץ)
  • איזה בוץ! (1976)
  • אחת שתיים בלבוליים (1976)
  • פתאום נסגרה הדלת (1977)
  • סיפורים מארון הנעליים (1978)
  • מעשה בשלוש צמות ארוכות (1979)
  • שפת הסימנים של נועה (1979) — ילדה נעזרת במספר צמותיה בשביל לדעת את ימות השבוע.
  • כשמתרגלים קשה להפסיק (1980)
  • צרות (1980)
  • עלילות טיף-טף (1980. נדפס תחילה כמדור בפילון) — תעלולי הרפתקה בחרוזים של ילד צנום ואחיו השמנמן.
  • דווקא כן ואי אפשר (1981) — מעשייה אלגורית בחרוזים על איכרים שגירשו מכפרם את "אי אפשר" העליז ואת "דווקא כן" הלמדן ואחר-כך חזרו בהם.
  • סיפורי הבית המשותף (1981)
  • מעשה שהיה במעבר-חצייה (1982) — ה"איש-הירוק" ש"גר" ברמזור עוזב את הרמזור, מפני שעברייני-התנועה גורמים לו לחשוב שהוא מיותר.
  • העִזה עליזה מסתכלת באלבום (1983)
  • הגן של טלי (1983)
  • סוס הפלא המעופף (1983) — מבחר מסיפורי המיתולוגיה היוונית.
  • מיקי, תפסיקי! (1984) — תעלוליה של ילדה שובבה.
  • סיפורים לפני השינה (1984)
  • נח בלי מוח (1985)
  • מעשיות לכל השבוע (1985)
  • מי העיר את שי? (1986)
  • סיפורים על אסנת (1986)
  • אמא של אסף כותבת מכתבים (1987)
  • מתנה ליום הולדת (1987)
  • איפה הסבלנות? (1989)
  • התנגשות חזיתית (1989)
  • כובע חדש (1990)
  • קופסה קשורה בסרט (1990)
  • עוד סיפורים מארון הנעליים (1991)
  • אבא אחר (1992)
  • ילדים קטנים צרות קטנות (1992)
  • את זה! (1993; עיטור כריסטיאן אנדרסה למאייר יוסי אבולעפיה) — פעוט מתקשה להסביר לאביו מה רצונו.
  • אחד יותר מדי (1993; זוכה עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער לשנת 1994)‏[1]
  • יואש בלש חלש (1994)
  • אפשר להשאיר הודעה (1994)
  • תגידי, איך קוראים לך? (1994)
  • איך עושה סבא? (1995)
  • גם יעל (1995)
  • בסרט זה אחרת (1995)
  • לב קטן גדול: סיפורו של הרצל (1997)
  • תעשי מה שאני אומרת (1998)
  • קוקו (1999)
  • תמונה משפחתית (1999)
  • שבת שלום (1999)
  • מפתח הלב (2000) — ילד מחפש עם אביו את צרור המפתחות האבוד.
  • כזה חבר (2002)
  • נמר ושמו אריאל (2003)
  • מתי זה מחר? (2005)
  • מעשה בשרביט קסמים (2006)
  • סבא בישל מרק (2007)
  • סיפורי דֻביאל (2010)
  • לאיתי יש ארנב (2012)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IBBY, Honour List (1994), July 1994, p.16.