נירון קלאודיוס דרוסוס
 | |||||||
| לידה |
14 בינואר 38 לפנה״ס רומא, הרפובליקה הרומית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 9 לפנה״ס (בגיל 29) גרמאניה, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||||
| שם לידה |
Decimus Claudius Nero | ||||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||||
| מקום קבורה |
מאוזוליאום אוגוסטוס | ||||||
| בן או בת זוג |
אנטוניה הצעירה | ||||||
| השושלת היוליו-קלאודית | |||||||
| |||||||
  | |||||||
דֶקִימוּס או נֵירוֹן קְלַאוּדִיוּס דְרוּסוּס, לרוב דרוסוס בלבד או דרוסוס הראשון (38–9 לפנה"ס), היה בנם הצעיר של ליוויה, אשת אוגוסטוס קיסר, ובעלה הראשון, טיבריוס קלאודיוס נירון. דרוסוס נולד שלושה חודשים לאחר גירושיה של ליוויה ונישואיה לאוגוסטוס, עניין שהיה בסיס לשמועה כי דרוסוס הוא למעשה בנו של אוגוסטוס. ההיסטוריון הרומי, סווטוניוס, ציין כי דרוסוס נולד תחת השם דצימיוס אך במהרה שונה שמו לנירון. הוא היה בנו החורג של אוגוסטוס, אחיו של הקיסר טיבריוס, סבו של הקיסר קליגולה מצד אביו, אביו של הקיסר קלאודיוס וסבא רבא של הקיסר נירון מצד אמו.
נישואיו ושירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לימים נשא דרוסוס את אנטוניה הצעירה, בת מרקוס אנטוניוס ואוקטאביה, אחות אוגוסטוס. ילדיהם היו המצביא גרמניקוס, הקיסר העתידי קלאודיוס, וליווילה, שכנראה הורעבה למוות בידי אנטוניה בניסיון להציל את שם המשפחה אחר שהתגלתה מזימתה עם סאינוס לרצוח את הקיסר טיבריוס, אחי דרוסוס.
דרוסוס, בדומה לאחיו טיבריוס, היה למצביא ממולח ושירת בגרמניה לאורך נהר הדנובה. כמו כן הרחיב את השליטה הרומית מעבר לנהר הריין בשלוש פלישות. הוא היה למצביא הרומי הראשון ששט באוקיינוס הצפוני, בנה מספר תעלות, ולפי סווטוניוס עצר את כיבושיו רק כאשר נתקל באישה גרמנית שגובהה כגובה שני אנשים שפנתה אליו בלטינית ואסרה עליו להתקדם יותר.
דרוסוס היה חביבו של אוגוסטוס ונחשב אף כיורש פוטנציאלי לכס הקיסרות.
באחד ממסעותיו הצבאיים נגד שבט המרקומני נפל מסוסו ומת. דרוסוס היה מקובל בקרב החיילים, שהקימו אנדרטה לזכרו. אוגוסטוס כתב ביוגרפיה של חייו, אך זו לא שרדה עד ימינו.
סיבות למותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיבה הנתונה למותו אינה זו שהוזכרה בידי מספר היסטוריונים: סווטוניוס מציין כי דרוסוס נפטר ממחלה ("קלאבדיוס האלוהי", פס' I "טיבריוס" פס' VII), כך גם דיו קסיוס (דברי ימי רומא, ספר 55 פס' I-II) וואליוס פאטרקולוס (דברי ימי רומא, ספר 2, פס' 97). יחסם של היסטוריונים כדוגמת טקיטוס לליוויה אפשרו את קביעת מות דרוסוס כתוצאה מהרעלה בידי אמו, כמתואר בבדייתו ההיסטורית של רוברט גרייבס, "אני, קלאודיוס".
הקשר הביולוגי לאוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוגוסטוס נודע בחוליו (למרות שחיי עד לגיל 77) שהתאים לסממני מחלת וילסון (פגם גנטי שמביא להצטברות נחושת בכבד ובמוח). בתו של אוגוסטוס ילדה חמישה ילדים, שניים מתוכם מתו בילדותם, אחד כנראה היה חולה רוח. אחת מנכדותיו הייתה אגריפינה, אותה נשא גרמניקוס, בן דרוסוס. בנם המפורסם ביותר היה קליגולה, "הקיסר המטורף". גם קליגולה לקה במחלת וילסון ובפסיכוזה. היות שהגנים הגורמים למחלה הם רצסיביים, יש צורך בשני הורים הנושאים את גן המחלה כדי שהוולד ילקה בה, עניין המוכיח את קשרו הביולוגי של דרוסוס לאוגוסטוס.
כמו כן, הקיסר קלאודיוס שהיה בן לדרוסוס ואנטוניה (בת אחות אוגוסטוס) לקה אף הוא בסממני המחלה, ואותם ליוו מחלות ילדות ונכויות רבות אחרות. נירון קיסר, בן אגריפינה הצעירה, אחות קליגולה, סבל אף הוא מפסיכוזה וסממני המחלה.
מיפוי גנטי זה מאשש את הסברה כי דרוסוס אכן היה בנו הביולוגי של אוגוסטוס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נירון קלאודיוס דרוסוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)