נירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נירים
אין תמונה חופשית
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע ‎110‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 352 תושבים
מיקום נירים
נירים
נירים
http://www.nirim.co.il
כרזת אחד במאי 1948 בחדר האוכל של נירים לאחר התקפת המצרים "לא הטנק ינצח כי אם האדם"

נירים הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, המשתייך לקיבוץ הארצי. מקור שמו של הקיבוץ הוא בגדוד "ניר" של השומר הצעיר, שחלק מגרעינו הקים את הקיבוץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין ניר של השומר הצעיר שעבר הכשרה בתל עמל. הקיבוץ התארגן ביולי 1946 בבאר יעקב ושלח את ראשוני חבריו לגבולות[1]. לאחר שהות של מספר חדשים במצפה גבולות יצאו חברי נירים במוצאי יום הכיפורים תש"ז, 6 באוקטובר 1946 במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני והתיישבו על 1600 דונם‏[2] במקומו הראשון של הקיבוץ, שנקרא דנגור[3]. ברוב המקורות כתוב ששם זה הוא של שייח' ערבי שקברו היה בסביבה, אך למעשה אדמות אלה נקראו על שם רוכשן, הרב שלום דנגור, רבה של העיר סואץ בשנים 1907 - 1916.

נירים במלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא המצרי פלש לארץ ישראל בשבת, 15 במאי 1948 ובאותו יום התקיף את כפר דרום ונירים. בנירים היו באותה שעה 42 איש (30 חברים ו-12 חברות) שנשקם היה 14 רובים, ארבעה סטנים ומקלע אחד. במקום היה בית ביטחון מבטון ושאר המבנים היו מעץ. הלוחמים איישו את החפירות והעמדות.

בשעה 07.00 החלה הרעשת תותחים ומרגמות מכיוון רפיח וטור ממונע שכלל ארבעה טנקים קלים, מספר מכוניות משוריינות, 27 "נושאי ברן" ומספר מכוניות נושאות חיילים. בחיפוי אש נעצרו המכוניות במרחק 400 מטרים מנירים. החיילים המצרים ירדו מהרכבים ובחיפוי אש החלו להסתער לעבר הגדרות ללא סדר. המגינים נצרו את נשקם ובהגיע התוקפים למרחק 150 מטרים פתחו באש מדויקת. שיריוני המצרים נעצרו משהבחינו על גדרות המשק בשלטים הכתובים אנגלית: "זהירות! מוקשים!". בחיפוי תותחים נסוגו המצרים בהשאירם במקום 35 הרוגים‏[4]. בהתקפה נהרגו שבעה מחברי נירים וששה נפצעו. בלילה נהרג ממוקש חבלן מחברי המשק. למחרת המשיכו המצרים להפגיז את המקום אך לא התקיפו אותו. עמידתה של נירים במערכה הועלתה על נס‏[5], ובעיתונות בישראל פורסמה ההערכה שכישלון ההתקפה על נירים גרמה למצרים להימנע מלנסות לכבוש את הנגב הצפוני ובמקום זאת להתקדם ישירות על הכביש דרך עזה לכיוון אשדוד‏[6].

ההתקפות על נירים חודשו בנובמבר 1948 לאחר מבצע יואב וכיתור כיס פלוג'ה, כשהמצרים ביצרו את עמדותיהם‏[7] וביקשו להפעיל לחץ נגדי על ישראל‏[8]. בדצמבר הוציאו המצרים שתי התקפות של טנקים לכיוון נירים‏[9][10][11].

בתקופת ההפגזות על נירים התנהלו חיי המשק מתחת לקרקע. פרט לבית הביטחון נהרסו כל המבנים. מחדר האוכל נשאר קיר ועליו סיסמה שנתלתה בחגיגות 1 במאי והייתה מאז סמל לכל הלוחמים: לא הטנק ינצח כי אם האדם. שמונת הנופלים נקברו במקום ולזכרם הוצבה אנדרטה צנועה‏[12]. לימים הוקמה במקום אנדרטת נירים ועליה סיפור הקרב.

לאחר המלחמה, בתחילת 1949 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי‏[12][13] ובשטחו המקורי הוקם הקיבוץ ניר יצחק. שטח הקיבוץ הוא כ-22,000 דונם.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.‏[14] מגורים ביישוב מקנים לתושב הטבות מס, הניתנות ליישובי עוטף עזה בהתאם לפקודת מס הכנסה.‏[15]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1964
  • יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נירים בוויקישיתוף

קואורדינטות: 31°20′5.64″N 34°23′45.23″E / 31.3349000°N 34.3958972°E / 31.3349000; 34.3958972

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר, על המשמר, 21 ביולי 1946
  2. ^ 13 נקודות חדשות ותקציביהן, הצופה, 2 בינואר 1947
  3. ^ בשלושה ראשים יצאו מגבולות, על המשמר, 8 באוקטובר 1946
  4. ^ בדיווח ראשוני נכתב 31: 31 מצרים נהרגו במערכה על נירים, על המשמר, 17 במאי 1948
  5. ^ ש. פינס, התקפת תותחים של המצרים על כפר דרום, על המשמר, 6 ביולי 1948
    יצחק זיו אב, הנגב עוד אינו שלנו, מעריב, 22 באפריל 1949
  6. ^ אברהם מלול, פעילות הצבא המצרי בנגב, על המשמר, 11 ביוני 1948
  7. ^ המצרים הקימו עמדות חדשות ליד נירים ובארי, על המשמר, 25 בנובמבר 1948
  8. ^ תגובה ישראלית להתנקשות המצרים באיזור עימארה נירים, דבר, 7 בדצמבר 1948
  9. ^ אחרי חיל הטנקים הובס גם חיל הרגלים המצרי, דבר, 9 בדצמבר 1948
  10. ^ נהדפה התקפת טנקים כבדה על קיבוץ נירים, על המשמר, 12 בדצמבר 1948
  11. ^ אמש נתחדשו ההתחדשויות באיזור נירים, מעריב, 23 בדצמבר 1948
  12. ^ 12.0 12.1 לא הטנק ינצח כי אם האדם, על המשמר, 16 במאי 1949
  13. ^ שבתי קפלן, קיפוד בלוע הארי, על המשמר, 21 ביוני 1949
  14. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  15. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור 20% (בשנת 2014) מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו רשימת היישובים המזכים, באתר של רשות המסים