ניר דוידוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניר דוידוביץ'
Nir Davidovich.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 17 בדצמבר 1976 (בן 37)
מקום לידה חיפה שבישראל
גובה 1.87 מטר
עמדה שוער
מועדוני נוער
1986 - 1994 מכבי חיפה
מועדונים מקצועיים
1994 - 2013 מכבי חיפה 386 (0)
נבחרת לאומית
1998 - 2010 ישראל 51 (0)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד

ניר דוידוביץ' (נולד ב-17 בדצמבר 1976) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת השוער במכבי חיפה, ובנבחרת ישראל, וכיום מאמן השוערים של הנבחרת הצעירה של ישראל. נחשב לאחד מבכירי השוערים הישראליים בדורו ולאחד השוערים הגדולים ביותר בהיסטוריה של מכבי חיפה. דוידוביץ' הוא השוער המעוטר בישראל ולזכותו 12 תארים קבוצתיים ותואר כדורגלן העונה בישראל אחד, בכולם זכה עם מכבי חיפה. במהלך הקריירה הארוכה שלו ספג דוידוביץ' מספר רב של פציעות קשות, בעקבותיהן הושבת לתקופות ארוכות, ואף עבר כ-13 ניתוחים[1].

דוידוביץ' מזוהה עם מועדון הכדורגל מכבי חיפה, בו שיחק בנערותו ובמהלך כל הקריירה הבוגרת. הוא זכה באליפויות רבות בקבוצתו וכן השתתף עמה בשלב הבתים של ליגת האלופות. במדי נבחרת ישראל הופיע ב-51 משחקים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר דוידוביץ' נולד למשפחה של ניצולי שואה. אביו, בנימין, שיחק כשוער במכבי חיפה בשנות ה-50 של המאה ה-20. מגיל צעיר החל ניר לשחק כדורגל ובגיל 9 הצטרף למועדון הנוער של מכבי חיפה. דוידוביץ' רצה לשחק כחלוץ אך שמע בעצת אביו ומאמנו והסכים לשחק כשוער. הוא שיחק בנבחרות ישראל בכל הגילאים הצעירים, וב-1995 הצטרף לקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה. במהלך מאבקו על אפודת השוער הראשון בנוער הצליח דוידוביץ' להתגבר על שוערים כמו דודו אוואט, בוני גינצבורג ושגיא שטראוס.

ב-4 בנובמבר 1995 ערך דוידוביץ' את הופעת הבכורה שלו בליגה, במשחק שהסתיים בתיקו 2-2 עם בית"ר ירושלים. באותה עונה ישב רוב הזמן על הספסל מכיוון שחיפה הייתה מרוצה מהופעתו של השוער רפי כהן. בסוף העונה רפי כהן עזב את חיפה, אך המאמן גיורא שפיגל הביא במקומו את בוני גינצבורג הבינלאומי, דבר שהיווה מכה קשה לדוידוביץ'. בעונת 1996 גינצבורג הציג יכולת לא טובה ודוידוביץ' קם מהספסל ובמשחקים ששיחק הוכיח את עצמו. במשחק מפורסם מאותה עונה הצליח דוידוביץ' לשמור על שער ריק בתיקו 0-0 מול הפועל פתח תקווה אחרי שהורחקו לחיפה שלושה שחקנים‏[2]. ב-1997 התגבר דוידוביץ' על השוער הוותיק גינצבורג וזכה באפודת השוער הראשון של מכבי חיפה.

בכורה בנבחרת ותארים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 1998 הייתה עונה של התקדמות גדולה לדוידוביץ'. בעונה זו הוא ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הלאומית של ישראל, במשחק שבו ישראל הביסה 0-4 את נבחרת טורקיה. בסיום אותה עונה, בה חיפה נכשלה בליגה וגיורא שפיגל התפטר, עמד דוידוביץ' בשער בגמר הגביע מול הפועל ירושלים ועצר שער בטוח בתוספת הזמן. חיפה ניצחה לבסוף 0-2 וזכתה בגביע המדינה בכדורגל. זה היה התואר הראשון של דוידוביץ' במדי הבוגרים של מכבי חיפה.

בעונת 1998/1999 שיחקה מכבי חיפה בגביע אירופה למחזיקות גביע. דוידוביץ' הציג יכולת מעולה מול פריס סן ז'רמן ובזכות שער של יוסי בניון הוציאה הקבוצה תיקו 1-1 בצרפת. חיפה הגיעה באותה עונה לרבע הגמר (שיא ישראלי) אך הודחה על ידי לוקומוטיב מוסקבה. במשחק החוץ ברוסיה ספג דוידוביץ' שער מכדור חופשי ממרחק של 35 מטר. זו הייתה אחת מטעויותיו החמורות בקריירה.

פציעות במפשעה ובברך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאוחר יותר נפצע דוידוביץ' קשה במפשעה והתברר שהוא זקוק לניתוח בבקע. הוא החמיץ את יתר העונה והוחלף על ידי יהודה בוארון. הוא החלים לקראת עונת 1999/2000 אך נפצע בכתף במהלך טורניר יוקרתי ביוון בו הצטיין. על אף הפציעה, דוידוביץ' עלה למגרש במשחקיה הראשונים של חיפה בעונה העוקבת, לעתים לאחר טיפולים רפואיים אשר הכשירו אותו במיוחד עבור אותם משחקים. עם זאת, לבסוף התברר שעליו לעבור ניתוח. ביתר העונה החליף אותו בשער השוער אבי פרץ.

דוידוביץ' חזר לשער בעונת 2000/2001 בה שברה מכבי חיפה את בצורת 7 השנים הרעות וזכתה באליפות עם אברהם גרנט כמאמן ויוסי בניון. דוידוביץ' הציג יכולת טובה בשער וחיפה סיימה עם 28 שערי חובה בלבד, המספר הנמוך ביותר בליגה באותה עונה. בסוף העונה, דוידוביץ' שוב נפצע קשה. נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת ספרד, ובמשך כל המחצית הראשונה עמד דוידוביץ' בגבורה בפני התקפות אינטנסיביות של הספרדים, שכללו מלבד בעיטות ונגיחות לשער גם כניסות אגרסיביות ואלימות בשוער. לקראת סוף המחצית יצא דוידוביץ' משערו על מנת להרחיק כדור וניסה לעבור שחקן ספרדי, אך סובב את ברכו ונאלץ להתחלף.

הפציעה בברך התבררה כקשה ביותר ודוידוביץ' עבר ניתוח ושיקום באיטליה. הוא החמיץ את רוב עונת 2001/2002 בה זכתה מכבי חיפה באליפות נוספת עם השוער המחליף דודו אוואט. באימון למשחק מוקדמות ליגת האלופות בעונת 2002/2003 מול קבוצת בלשינה מבלארוס, נפצע דוידוביץ' שוב. הוא שיחק את המשחק נגדה עם משככי כאבים אך התברר שמדובר בפציעה חוזרת ברגל שבה נפצע מול ספרד, וששוב קרע את הרצועה הצולבת. דוידוביץ' שוב עבר ניתוח ושיקום ארוך, ואילו דודו אוואט שוב הוזעק כדי למלא את מקומו. אוואט זכה לשחק במקומו של דוידוביץ' עם חיפה בשלב הבתים בליגת האלופות אך בליגה הציג יכולת לא טובה, כאשר ביצע מספר רב של טעויות שעלו לחיפה בנקודות והשרו חוסר ביטחון בקבוצה. דוידוביץ' חזר בשבועות האחרונים כדי לייצב את ההגנה, אך זה היה מאוחר מידי וחיפה הפסידה את האליפות למכבי תל אביב בגלל הפרש שערים נחות.

שלוש אליפויות רצופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2003/2004 חזר דוידוביץ' לכושר משחק מלא ועזר למכבי חיפה לזכות באליפות תחת הדרכתו של המאמן רוני לוי. בפתיחת העונה, ב-6 בנובמבר, עמד דוידוביץ' בשער במשחק במסגרת הסיבוב הראשון בגביע אופ"א מול האימפריה הספרדית ולנסיה. דוידוביץ' הציג הופעה מצוינת ושמר על שער ריק מול התקפות מסוכנות של הספרדים‏[3]. בכלי התקשורת זכה דוידוביץ' לשבחים (העיתונות הספרדית הדביקה לו את הכינוי "התמנון") ולציונים גבוהים ביותר, מעריב נתן לו 9.5 ואילו ידיעות אחרונות נתן לו ציון 10 נדיר, ההופך את דוידוביץ' לאחד מכדורגלנים ישראלים בודדים, בהם אלי אוחנה, שביט אלימלך ואייל ברקוביץ', שזכו לקבל את הציון הזה. משחק זה היה השיא בעונה גדולה של דוידוביץ', בה זכה בתואר כדורגלן העונה של מעריב בנוסף לאליפות.

בעונת 2004/2005 זכה דוידוביץ' באליפות נוספת עם חיפה. באמצע העונה נפצע דוידוביץ' והוחלף ב-8 משחקים על ידי השוער תום אלמדון, שקודם מהנוער של חיפה. דוידוביץ' שיחק גם כשוער ראשון ברוב משחקי נבחרת ישראל, והיה אחד מהאחראים לניצחון 1-2 על נבחרת קפריסין בחוץ במסגרת מוקדמות מונדיאל 2006, אחרי שעצר בעיטת עונשין מכריעה. משחק זה שמר על סיכויי הנבחרת להעפלה למונדיאל, אך לבסוף היא לא הצליחה לעשות זאת.

דוידוביץ' במשחק של מכבי חיפה מול בורדו במסגרת ליגת האלופות, 2009

בפתיחת עונת 2005/2006 ביצע דוידוביץ' טעות קשה במשחק מוקדמות ליגת האלופות מול מאלמה, שמנעה מקבוצתו להעפיל לטורניר. עם זאת, הוא היה שותף בעונה זו לאליפות שלישית ברציפות של חיפה. בעקבות הגעתו של ארקדי גאידמק לבית"ר ירושלים והגעתו המשוערת של לב לבייב להפועל תל אביב החלו גישושים מצד הקבוצות לגבי צירופו של דוידוביץ' אליהן, כשבנוסף, במהלך העונה חתם שוער המשנה תום אלמדון ל-5 שנים נוספות בקבוצה. לבסוף חתם גם דוידוביץ' על חוזה לארבע שנים בקבוצה.

בקמפיין מוקדמות יורו 2008 איבד דוידוביץ' לדודו אוואט את מקומו כשוער הראשון של נבחרת ישראל, אך המשיך להיות חבר בסגל הנבחרת כשוער משנה ופתח בשער במספר משחקים.

בינואר 2007, במהלך עונת 2006/2007, דוידוביץ' הורחק לראשונה בקריירה, אחרי שלכאורה נגח בשמעון אבו חצירא, שחקן הפועל פתח תקווה. למרות שדוידוביץ' נחשב לשחקן הוגן והכחיש שנגח בשחקן, בית הדין של ההתאחדות הטיל עליו עונש הרחקה כבד. באוקטובר 2007 מונה דוידוביץ' לכהן כקפטן של מכבי חיפה, יחד עם יניב קטן ואלון חרזי, וזמן קצר לאחר מכן האריך את חוזהו במועדון עד ל-2012. בדצמבר אותה שנה הוא זכה עם מכבי חיפה בגביע הטוטו לאחר ניצחון במשחק הגמר על הפועל איחוד בני סכנין.

ליגת האלופות ואליפויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוידוביץ' פתח את עונת 2008/2009 עם יכולת טובה, אך נפצע במהלכה ל-3 חודשים והוחלף בשער בידי אמיר אדרי. הוא חזר לשחק בסוף ינואר 2009, ולאחר חזרתו הציג יכולת טובה בשער ומיעט לספוג, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות. ב-19 באפריל 2009 ערך דוידוביץ' את הופעתו ה-300 במדי מכבי חיפה, ובכך שבר שיא אישי וקבוצתי, שכן עד אז, אף שוער במכבי חיפה לא הגיע למספר הופעות שכזה. כמו כן, נכנס דוידוביץ' לרשימת 10 השחקנים בעלי המספר הרב ביותר של הופעות במדי הקבוצה. בפתיחת עונת 2009/2010 סייע דוידוביץ' למכבי חיפה להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות, לאחר מספר כשלונות של הקבוצה לעשות זאת בשנים קודמות. בכך הייתה זו הופעתו הראשונה במפעל, לאחר שבהעפלתה הקודמת של חיפה ב-2002 לא יכול היה לקחת חלק בשל פציעה.

בשנת 2010 שבר דוידוביץ' את שיאו בשמירה על שער נקי, ולא ספג גול במשך 954 דקות ברציפות והוא היה רחוק רק עוד 50 דקות מקביעת שיא חדש (השיא שייך עדיין לגיורא אנטמן בעת שהיה שוער של מכבי חיפה, ששמר על רשת נקייה במשך 1003 דקות‏[4]). בסיום אותה עונה, ספג דוידוביץ' רק 16 שערים ב-35 מחזורים (ובכך שבר את שיא ספיגת השערים למשחק: 0.46‏[5] ), למרות זאת חיפה הפסידה את האליפות להפועל תל אביב בגלל הפרש שערים. עם סיום העונה בליגת העל, הודיע דוידוביץ' על פרישתו מנבחרת ישראל, זאת בעקבות התעקשותם של ראשי הנבחרת לזמנו לסגל השחקנים למחנה האימונים של הנבחרת ימים ספורים לאחר סיום הליגה. דוידוביץ' סירב לקחת חלק במחנה האימונים בטענה שהוא זקוק למנוחה עקב פציעה. משלא הגיעו הצדדים לפשרה, הודיע על פרישה‏[6].

את העונה שלאחר מכן לא פתח דוידוביץ' בשערה של מכבי חיפה בשל פציעה, אך בהמשך שב להרכב, ועל אף טעות קשה שביצע בפתיחת הפלייאוף, במשחק מול מכבי נתניה, כשכדור שבעט על שחקן היריבה התגלגל לשערו‏[7], עזר לקבוצה להחזיר את צלחת האליפות בעונה נוספת בה הוא סופג את מספר השערים הנמוך בליגה. בסוף העונה התראיין דוידוביץ' למעריב ותקף את הקפטן יניב קטן על כך שהזמין את אריק בנאדו להניף איתו את צלחת האליפות ולא אותו. הראיון יצר מתיחות קשה בין השניים. מאוחר יותר התנצל דוידוביץ' בפני המועדון ומאוחר יותר עשה "סולחה" עם קטן.

שלהי הקריירה ופרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2011/2012 החתימה חיפה את השוער הסרבי בויאן שראנוב, במטרה להכשירו כמחליף לדוידוביץ' הוותיק. במשחקי מוקדמות ליגת האלופות פתח דוידוביץ' וגילה יכולת טובה, אך בעקבות ההדחה מול ראסינג גנק, איבד את מקומו בהרכב הפותח לשראנוב. בליגה פתח שראנוב ברוב המשחקים, דבר שגרם למרמור אצל דוידוביץ'. המתח הגיע לשיא כאשר במשחק מול בני יהודה תל אביב בליגה, דוידוביץ' סירב לכאורה לחמם את שראנוב לפני המשחק. דוידוביץ' נקנס בעקבות התקרית. עם שראנוב, הציגה חיפה חוליית הגנה חלשה וספגה שערים רבים. כדי לייצב את ההגנה החזיר המאמן אלישע לוי את דוידוביץ' להרכב הפותח במשחק מול עירוני רמת השרון, והוא סייע לה לסיים את העונה במקום החמישי לאחר שחיפה הדרדרה עד למקום העשירי. בסוף העונה היו חילוקי דעות בין דוידוביץ' לקבוצה בעניין חוזה לעונה הבאה, אך לבסוף הגיעו להסכמה ודוידוביץ' חתם לעונה נוספת‏[8]. בעונת 2012/2013 נפצע דוידוביץ' בידו והושבת לרוב חלקי העונה.

ב-16 במאי 2013 הודיע דוידוביץ' על פרישה ממשחק פעיל, וזאת לאחר 19 שנים במועדון‏[9]. משחקו האחרון היה ב-18 במאי מול הפועל תל אביב באצטדיון קריית אליעזר, שבו מכבי חיפה ניצחה 3:2 את הפועל תל אביב. לפני המשחק ערכה מכבי חיפה טקס פרידה מדוידוביץ'. כמו כן, במשחק זה, פרש ממשחק פעיל וואליד באדיר שהיה קפטן הפועל תל אביב שנים רבות‏[10].

ב-2013 נבחר לשאת את הלפיד במשחקי המכביה[11].

ב-5 באוקטובר 2013 מונה דוידוביץ' למאמן השוערים של הנבחרת הצעירה של ישראל[12].

תארים והשגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים קבוצתיים
תארים אישיים
שיאים אישיים
  • ציון 10 בידיעות אחרונות עבור המשחק נגד ולנסיה שהסתיים ב-0-0 בעונת 2003/2004
  • בעונת 2009/2010 שמר דוידוביץ' על שער נקי 954 דקות ברציפות.
  • בעונת 2009/2010 ספג דוידוביץ' רק 16 שערים ב-35 משחקים, שיא של 0.46 שערים למשחק, הנמוך ביותר בישראל אי-פעם‏[5].
  • במהלך הקריירה שלו הדף דוידוביץ' 25 פנדלים: 15 בליגה ו-10 בגביע‏[13].
  • דוידוביץ' שמר על רשת נקייה ב-172 משחקים. ממוצע ספיגת השערים שלו: 0.77 שערים למשחק‏[14].
  • 386 הופעות ליגה במדי מכבי חיפה, שיא מועדון עבור שוער ומקום 5 בטבלת שיאני הופעות הליגה של מכבי חיפה בכלל.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר דוידוביץ' הוא בן לבנימין דוידוביץ', שוער עבר במכבי חיפה בשנות ה-50 של המאה ה-20 וניצול שואה.

דוידוביץ' נשוי לאביטל ואב ל-3 ילדים: ליאור, ירין ויהב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן הללי, מספר אחת יש רק אחד: דוידוביץ' חוזר לשער, באתר nrg מעריב, 8 בנובמבר 2010
  2. ^ הפועל פתח תקווה 0 - 0 מכבי חיפה, 21 בדצמבר 1996 - באתר הרשמי של מכבי חיפה.
  3. ^ ולנסיה 0 - 0 מכבי חיפה, 6 בנובמבר 2003 - באתר הרשמי של מכבי חיפה.
  4. ^ ה"מוזיאון הירוק" – ספר השיאים של מכבי חיפה באתר הרשמי של מכבי חיפה
  5. ^ 5.0 5.1 עוזי דן, שווה בדיקה - זאת לא רק הכמות, ספורט הארץ, 2.6.2010.
  6. ^ ניר דוידוביץ' פרש מנבחרת ישראל, באתר ערוץ הספורט, 17 במאי 2010
  7. ^ ynet, מכבי חיפה הפסידה 2:1 בבית למכבי נתניה, באתר ynet‏, 23 באפריל 2011
  8. ^ השוער המעוטר ביותר של הכדורגל הישראלי, ניר דוידוביץ, ימשיך עונה נוספת, באתר הרשמי של מכבי חיפה, 17 ביוני 2012
  9. ^ ניר דוידוביץ' הודיע על פרישה מכדורגל: "גאה שהייתי חלק ממכבי חיפה כל חיי", האתר הרשמי של מכבי חיפה, 16 במאי 2013
  10. ^ 2:3 לחיפה על הפועל, באדיר כבש מול דוידוביץ', באתר ONE, ‏ 18 במאי 2013‏
  11. ^ כבוד למועדון: ניר דוידוביץ' נבחר לשאת את הלפיד במכביה, האתר הרשמי של מכבי חיפה, 3 ביוני 2013
  12. ^ ניר דוידוביץ' מונה למאמן השוערים של הנבחרת הצעירה, באתר וואלה!, 5 באוקטובר 2013‬
  13. ^ יצחק הברמן, פורח בפנדלים: דוידוביץ עצר את הפנדל ה-24 בקריירה, האתר הרשמי של מכבי חיפה, 2 בפברואר 2011. ב-12 במרץ 2012 הדף פנדל נוסף בליגה
  14. ^ "תתעודדו" - מוסף פתיחת עונת 2012/2013, מעריב, 23 באוגוסט 2012. ע"מ 34


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר