נישואים חד-מיניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טקס חתונה חד-מינית שנערכה בהולנד

נישואים חד-מיניים הנקראים גם נישואים הומוסקסואליים ונישואים גאים הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לאותו מין. נישואים בין שתי נשים נקראים גם נישואים לסביים.

החל מסוף המאה העשרים ניכרת מגמה בקרב מספר מדינות להתייחס לנישואים אזרחיים כאל זכות שהמדינה מחויבת להעניק לכל אזרחיה ללא הבדל נטייה מינית. נישואים ברוב המדינות כרוכים בשורה של משמעויות חוקיות וכלכליות, בין השאר בתחום הפנסיה, משכנתא, מסים, הגירה, זכות למזונות ואחריות הורית על ילדי בן-הזוג.

ב-17 מדינות מאפשר החוק לקיים נישואים אזרחיים בין בני אותו המין (נכון לאוגוסט 2014): אורוגוואי, איסלנד, ארגנטינה, בלגיה, ברזיל, דנמרק, דרום אפריקה, הולנד, הממלכה המאוחדת, לוקסמבורג (מינואר 2015), נורבגיה, ניו זילנד, ספרד, פורטוגל, צרפת, קנדה ושבדיה.

במספר מדינות אחות מאפשר החוק נישואים חד-מיניים בחלק מהאזורים: מקסיקו סיטי, קינטנה רו וקואווילה שבמקסיקו. איווה, דלאוור, מדינת וושינגטון, וושינגטון די. סי., ניו ג'רזי, ורמונט, מיין, מינסוטה, מסצ'וסטס, מרילנד, קליפורניה, ניו המפשייר, אילינוי, פנסילבניה, אורגון, מדינת ניו יורק, ניו מקסיקו, הוואי, קונטיקט ורוד איילנד שבארצות הברית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של הנישואים החד-מיניים היא במידה רבה ההיסטוריה של ההומוסקסואליות ודרכי קבלתה בחברה האנושית. בתקופות שונות בהיסטוריה היו נהוגים נישואים בין בני אותו המין, או איחודים דומים לנישואים שלא נקראו בשם זה.

קיסרים רומאיים כמו נירון ודיוקלטיאנוס התחתנו עם גברים בטקס דתי. גם בסין העתיקה ובקרב חברות ילידיות בצפון אמריקה ואפריקה מתועדים מנהגים של נישואים הומוסקסואליים. מנהגים אלו כיום כמעט ונכחדו, בשל השפעתן החזקה של הדתות הגדולות: הנצרות, האסלאם, ההינדואיזם ואחרות.

נישואים אזרחיים חד-מיניים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינות בהן מוכרים נישואים חד מיניים (בכחול) בהן הממשלה פועלת להכרה (בצהוב), או בהן הנישואים מוכרים בנסיבות מסוימות (ירוק)
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – זכויות להט"ב באירופה, זכויות להט"ב באפריקה, זכויות להט"ב באמריקה

במרבית מדינות העולם הנישואים מוגדרים חוקית כקשר בין איש לאישה בלבד. החל מסוף שנות התשעים הפך נושא הנישואים החד-מיניים לנושא פוליטי טעון בעקבות הצלחות חוזרות של ארגוני הומוסקסואלים ולסביות ובודדים לזכות בהכרה רשמית בזוגיות חד-מינית, באמצעות פסקי-דין תקדימיים או באמצעות שינויי חקיקה. נושא זה שנוי במחלוקת במיוחד בארצות הברית, שם הפך לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הפוליטי ובתעמולת בחירות, אך גם בשאר מדינות המערב אין הסכמה רחבה בנושא, והמדיניות הרשמית שונה ממדינה למדינה.

המדינה הראשונה שאישרה נישואים חד-מיניים היא הולנד, בשנת 2001.

נכון לדצמבר 2013 המדינות או המחוזות שבהם נהוגים נישואים חד-מיניים הן:

אוקיאניה

אירופה

צפון אמריקה

דרום אמריקה

אפריקה

החתונה החד-מינית הראשונה בקוויבק, 1 באפריל 2004

בקונטיקט פסק בית-המשפט העליון ב-10 באוקטובר 2008 לטובתם של שמונה זוגות חד-מיניים, שטענו כי המדינה מפלה אותם באופן שאינו חוקתי בכך שאינה מאפשרת להם להינשא.‏[1] פסיקה דומה התקיימה באפריל 2009 במדינת איווה. ורמונט הייתה ב-7 באפריל 2009 למדינה הראשונה בארצות הברית שבה הזכות לנישואים עברה בחקיקה בשני בתי הקונגרס, ולא בצו בית המשפט. בעקבות ההחלטה הודיע מחוז קולומביה (העיר וושינגטון) כי יכיר בנישואים חד-מיניים שנערכו במדינות אחרות. גם מדינת רוד איילנד מכירה בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוץ למדינה; ב-28 במאי 2008 הורה מושל מדינת ניו יורק לרשויות במדינה להכיר גם הן בנישואים חד-מיניים שנערכו מחוצה לה. בית המשפט העליון במדינת ניו ג'רזי קבע ב-25 באוקטובר 2006 כי יש להשוות את זכויות ההומוסקסואלים לזכויות ההטרוסקסואלים בתחום ההכרה בזוגיות; ייתכן כי ההחלטה תאלץ את הרשויות במדינה לקיים נישואים חד-מיניים בה. ב-3 במרץ 2010 החליט נשיא בית המשפט העליון, ג'ון רוברטס, ביושבו בבית המשפט העליון בוושינגטון, שלא לדחות את תחולתו של חוק שהעבירה מועצת המחוז ואשר מתיר נישואים חד מיניים, ולפיכך הותרו בוושינגטון נישואים חד מיניים החל מ-9 במרץ 2010.‏[2] בניו-יורק, לאחר מאבק ציבורי ממושך, עבר החוק המאשר נישואים חד מיניים ב-24 ביוני 2011 - מקרה ראשון שבו אושר חוק כזה בבית נבחרים בעל רוב רפובליקני. על כל פנים, מדינות רבות בארצות הברית העבירו תיקונים חוקתיים המונעים הכרה בנישואים חד-מיניים, ובמקרים מסוימים אף אוסרים על כל הכרה שהיא בזוגיות חד-מינית.

ב-1 בדצמבר 2005 הכיר בית המשפט העליון בדרום אפריקה בנישואיהן של שתי נשים מפרטוריה, ופסק שלפי האיסור בחוקת המדינה על אפליה לפי נטייה מינית, יש לאפשר נישואים בין בני אותו המין; בעקבות הפסיקה, עבר חוק בפרלמנט ב-14 בנובמבר 2006 המאפשר נישואים חד-מיניים במדינה. מדינות רבות נוספות מעניקות זכויות הדומות לנישואים לזוגות הומוסקסואלים שערכו רישום זוגיות; אך לעתים קרובות רישום זוגיות אינו מזכה בכל הזכויות וההטבות הניתנות לזוגות נשואים.

במרץ 2007 רשם הקונסול הישראלי בבוסטון כנשואות שתי נשים אשר נישאו לפי חוקי מסצ'וסטס, ולהן בת משותפת.

בדצמבר 2009 הייתה מקסיקו סיטי לעיר הראשונה באמריקה הלטינית שבה ניתן לקיים נישואים חד-מיניים וניתנים בה זכויות אימוץ לזוגות מאותו המין. החוק החדש הוא תיקון לחקיקה קיימת שאישרה איחוד אזרחי בין בני זוג מאותו המין כבר בשנת 2006.‏[3] ב-10 באוגוסט 2010 בית המשפט העליון במדינה קבע כי על כל אחת מ-31 מדינות מקסיקו האחרות לקבל באופן חוקי נישואים חד מיניים אשר נערכו במקסיקו סיטי ולהשוות את זכויותיהם לאלה של זוגות נשואים אחרים, גם אם לא ניתן לערוך בהן את הטקס עצמו.‏[4]

ב-17 במאי 2010 אישר נשיא פורטוגל, למרות התנגדותו האישית, את החוק שעבר בפרלמנט להנהגת נישואים חד-מיניים במדינה.‏[5]

ב-11 ביוני 2010 עבר פה אחד בפרלמנט של איסלנד חוק המתיר נישואים חד-מיניים, והחוק נכנס לתוקפו ב-27 ביוני 2010.‏[6]

ב-15 ביולי 2010 אישר הסנאט הארגנטינאי ברוב קולות חוק המתיר נישואי זוגות חד מיניים, ומשווה את זכויותיהם בנושאי אימוץ ושירותי רווחה.‏[7] כך הפכה ארגנטינה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית והעשירית בעולם המתירה נישואים חד-מיניים.

ב-7 ביוני 2012 עבר בפרלמנט של דנמרק חוק המאפשר נישואים חד-מיניים. ב-12 ביוני חתמה על החוק מלכת דנמרק, וב-15 ביוני נכנס החוק לתוקפו.‏[8]

בראשית שנת 2012 עברו חוקים המתירים נישואים חד-מיניים במדינת וושינגטון ובמדינת מרילנד שבארצות הברית. אף על פי שחוקים אלה נחתמו על ידי המושלים ומופיעים בספר החוקים, הם עדיין לא מבוצעים בפועל עד שימוצו הליכים של ערעור ומשאלי עם.

פסק דין מ-2012 קבע כי נישואים חד-מיניים מותרים במדינת אלגואס בברזיל, וכי נישואים כאלו יהיו מוכרים גם בשאר המדינה.

במשאל שנערך בקלפיות במהלך בחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 בנובמבר 2012, אושרו נישואים חד-מיניים בהצבעה במדינות מיין, וושינגטון ומרילנד בארצות הברית.‏[9] במינסוטה דחו המצביעים תיקון לחוקה שנועד לאסור על נישואים חד-מיניים.

ב-5 בנובמבר 2012 אישרה ממשלת צרפת הצעת-חוק לנישואים חד-מיניים במדינה. הפרלמנט אישר סופית את ההצעה בחודש מאי 2013.‏[10]

ב-26 ביוני 2013 פסל בית המשפט העליון בארצות הברית ברוב של חמישה נגד ארבעה חוק המונע הטבות לזוגות חד מיניים מהממשל הפדרלי,אבל עדיין לכל אחת ממדינות ארצות הברית יש הזכות לאשר\לאסור על נישואים חד מיניים בשטחה.

ב-6 ביולי 2013 הפרלמנט בקוסטה ריקה אישר בטעות חוק המגדיר את ההטבות הסוציאליות שניתנות לזוגות צעירים,אך לא שמו לב שבחוק נשמטה הגדרת הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה בלבד.למרות מחאת חברי הפרלמנט הרפובליקנים,הנשיאה,לאורה צ'ינצ'ייה אישרה את החוק.כתוצאה מזאת,זוגות חד מיניים יוכלו להתחתן ולקבל את אותן הטבות כמו זוגות הטרוסקסואלים.

במספר מדינות יש תמיכה של גורמים ממשלתיים בנישואים חד-מיניים: בבריטניה בעקבות תמיכת ראש הממשלה, הממשלה החליטה לערוך 'התייעצות' רשמית בעניין,‏[11] בניו זילנד ראש הממשלה אמר בראיון שאם תעלה הצעה כזו ירגיש מחויב מצפונית לתמוך בה,‏[12] באורוגוואי חלק ממפלגות הקואליציה תומכות בנישואים חד-מיניים,‏[13] בפינלנד ב- 2010 שרת המשפטים דאז אמרה שתבחן כיצד ניתן לקדם את הנושא לאור תמיכתה האישית ותמיכת חלק ממפלגות הפרלמנט‏[14] ובלוקסמבורג ראש הממשלה הצהיר על כוונתו להכשיר נישואים חד-מיניים.‏[15]

נישואים חד-מיניים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נישואים חד-מיניים בישראל

בישראל נישואים חד-מיניים אינם אפשריים, משום שסמכויות החיתון נתונות בידי בתי הדין הדתיים, הפועלים על פי זרמים שמרניים יחסית, שאינם מכירים בנישואים מסוג זה.
זוגות חד-מיניים יכולים, עם זאת, להיחשב ידועים בציבור, ולזכות בדרך זו בזכויות רבות המוקנות לבני-זוג נשואים. זהו פתרון חלקי בלבד, הן משום שמדובר במעמד נזיל יותר, הקשה יותר להגדרה ולהוכחה מנישואים; הן משום שמעמד זה פחות מוכר על ידי גופים שונים, ומחייב לא פעם מאבקים משפטיים לצורך קבלת הזכויות המוענקות לנשואים על דרך השגרה; והן משום שהוא מקנה לבעליו רק חלק מהזכויות המוענקות לזוגות נשואים.
זוגות חד-מיניים פועלים לעתים כדי למסד את הקשר ביניהם ולהבהיר את היותם ידועים בציבור המתפקדים כתא משפחתי. לשם כך הם יכולים, בין היתר, לכרות ביניהם הסכם המגדיר את היחסים ביניהם; לערוך טקסים דמויי חתונה; ואף להתחתן במדינה אחרת המאפשרת נישואים כאלה. במקרה האחרון, אף יירשם במרשם האוכלוסין ובתעודות הזהות של בני-הזוג כי הם נשואים זה לזה, אף-על-פי שלא הוכרע אם נישואיהם אכן תקפים בישראל. זאת על פי פסק-דין של בית המשפט העליון שניתן ב-2006.‏[16]
כמו במדינות אחרות, נושא הנישואים החד-מיניים נמצא במחלוקת ציבורית בישראל. על-פי סקר שהתפרסם בעיתון הארץ בשנת 2009, רוב הציבור בישראל תומך בנישואים חד-מיניים, ואף במתן הזכות לאימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים.‏[17]

לפני הבחירות לכנסת ה-19 המפלגות הבאות הביעו תמיכה בנישואים חד-מיניים או ב'איחוד אזרחי' בין זוגות חד-מיניים:‏[18][19] יש עתיד, מפלגת העבודה, התנועה, חלק מחברי הכנסת של הליכוד, מרצ וחד"ש.

דרכים נוספות להכרה רשמית בזוגיות חד-מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איחוד אזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איחוד אזרחי

בכמה מדינות (בעיקר באירופה) יכולים בני-זוג מאותו המין לבצע טקס איחוד אזרחי, המעניק זכויות הדומות מאוד לזכויות זוגות נשואים. רשימת הזכויות וההטבות המדויקת משתנה ממדינה למדינה, אך לא תמיד כל הזכויות הניתנות לזוגות נשואים ניתנות לזוגות שביצעו איחוד אזרחי, בעיקר בתחום האימוץ, ובארצות הברית בתחום ההגירה. בין המדינות שהנהיגו איחוד אזרחי נמצאות בריטניה, מדינות סקנדינביה, פורטוגל, גרמניה, שווייץ והונגריה; בארצות הברית קיימת הכרה רשמית בזוגיות (ברמת המדינה בלבד, אך לא ברמה הפדרלית) במדינות ורמונט, ניו ג'רזי, קונטיקט וניו המפשייר. איחודים דומים קיימים גם בשתי מדינות במקסיקו.

רישום זוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מדינות (הדוגמה הבולטת היא צרפת) בהן יכולים זוגות חד-מיניים החיים ביחד להירשם במאגר מידע, הרשמה המעניקה להם מקצת הזכויות של זוגות נשואים. בכמה מקומות רישום כזה אינו מוגבל רק לזוגות הומוסקסואליים, אלא לכל שני בוגרים החיים ביחד - למשל אח ואחות, או שותפים לדירה. בערים רבות בעולם, ביניהן תל אביב, נהוג רישום זוגיות המקנה זכויות מסוימות ברמה העירונית לבני זוג מאותו המין. רישום זוגיות מסוג כזה או אחר קיים גם במדינות מיין, וושינגטון והוואי בארצות הברית, וכן בעיר וושינגטון, שהיא מחוז עצמאי.

מעמד ידועים בציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות שונות (בהן ישראל) קיימת הכרה דה פקטו בזוגיות של זוגות לא נשואים החיים יחדיו, המכונים ידועים בציבור. הכרה כזו קיימת לעתים גם במדינות המציעות לאזרחיהן אפשרות של איחוד אזרחי או רישום זוגיות. בני-זוג החיים ביחד מעל פרק זמן קובע כלשהו, וידועים בקרב משפחתם וסביבתם הקרובה כזוג לכל דבר, רשאים לקבל זכויות דומות לזכויות זוגות נשואים. החיסרון בשיטה זו הוא הצורך להוכיח את עצם הזוגיות (בעוד שבמקרים אחרים נדרש תהליך פרוצדורלי פשוט). חיסרון נוסף הוא העובדה ש"ידוע בציבור" איננו סטטוס משפטי. העבודה שכל חוק מגדיר תנאים שונים להחלתו על זוגות לא נשואים. הביאה זוגות חד מיניים לפתחם של בתי המשפט שוב ושוב בדירשה להחיל עליהם חוקים העוסקים בזוגיות. החלת חוק על זוג בבית המשפט היוותה תקדים רק אם היא נעשתה בבית המשפט העליון, וגם אז רק לגבי תחולתו של אותו חוק ספציפי.

יחס הדתות לנישואים חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל אפשר לומר שכמעט כל הדתות והזרמים הדתיים כיום מתנגדים בתוקף לנישואים חד-מיניים, וחלק גדול מהדתות רואות בהומוסקסואליות עצמה תועבה. על כל פנים, לכלל זה יש יוצאים מן הכלל, בדמות זרמים הקוראים להנהגת נישואים הומוסקסואליים ואף מבצעים טקסי נישואים בין בני אותו המין. ביניהם:

המחלוקת בנושא נישואים חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשורש המחלוקת בנושא נישואים חד-מיניים עומדת השאלה מה מקור הלגיטימציה של מוסד הנישואים. לפי פרשנויות מסוימות, הנישואים הם מוסד דתי וסמכותו נובעת ממקור אלוהי; במקרה כזה הגדרת הנישואים תתבסס על טקסטים מקודשים. לפי פרשנויות אחרות, הנישואים הם מוסד חברתי והלגיטימציה שלהם נובעת מן ההכרה החברתית בהם. גישה שלישית רואה בנישואים מוסד משפטי, וממקמת את מקור הסמכות שלהם בחקיקה.

בעוד מצדדי זכויות ההומוסקסואלים טוענים כי הנישואים הם זכות משפטית שמעניקה המדינה לאזרחיה, טוענים מתנגדי הנישואים החד-מיניים כי הנישואים הם מוסד דתי בראש ובראשונה, ולפיכך אין לראות בהם זכות אזרחית. בתגובה מצביעים תומכי הנישואים החד-מיניים על כך שברוב המדינות ניתנות הטבות כלכליות ואחרות לזוגות נשואים, ושהמדינה מאפשרת לבתי המשפט להתערב בפירוק נישואים, ולפיכך יש בנישואים משום חוזה משפטי או אפילו כלכלי.

נימוקים אחרים המועלים במסגרת הוויכוח על נישואים חד-מיניים הם טיעונים פיננסיים הנוגעים לעלות הרחבת מושג הנישואים; טיעונים מנהליים הנוגעים לקשיים הבירוקרטיים העלולים להיגרם כתוצאה מהנהגת נישואים חד-מיניים; טיעונים חברתיים של גורמים שמרניים הרואים בהומוסקסואליות עצמה תופעה שלילית ומאמינים כי הנהגת נישואים חד-מיניים תעודד הומוסקסואליות ותביא לפגיעה כללית בערכי המוסר. בתגובה מצביעים מצדדי הנישואים החד-מיניים על נסיונן של המדינות בהן הונהגו נישואים כאלה, ואשר בהן לא נרשמו השפעות שליליות כאלו. אשר לנימוקים על עלויות החקיקה והבעיות הבירוקרטיות הנלוות אליה, מציינים מצדדי הנישואים החד-מיניים כי הומוסקסואלים ולסביות משלמים מסים ככל אזרח אחר, אך אין להם גישה להטבות הכספיות הנלוות לנישואים.

יש הטוענים כי מטרתו היחידה של מוסד הנישואים היא ליצור תנאים אידאליים לצורך הבאת ילדים לעולם, ומכיוון שזוגות חד-מיניים אינם יכולים להביא ילדים לעולם בכוחות עצמם, הרי שיש בנישואים חד-מיניים משום עיוות של מטרתו המקורית של מוסד הנישואים. על כך משיבים מצדדי הנישואים החד-מיניים כי אפילו בהנחה שהצהרה זו (שמטרת הנישואים היא הבאת ילדים לעולם) נכונה, הרי שלא יעלה בדעתו של איש לשלול את זכות הנישואים מזוג הטרוסקסואלי שאינו מסוגל או אינו מעוניין להוליד ילדים. בנוסף הם מצביעים על המספר הגדל של זוגות חד-מיניים המגדלים היום ילדים במסגרת זוגית. בנוסף, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת לונדון, לסביות הן הורות טובות יותר כיון שהן לא יכולות להתעבר בטעות או במקרה.‏[20]

טיעונים נוספים בעד התרת נישואים חד-מיניים נשמעים מצד גורמים התומכים בהפרדת דת ממדינה, הגורסים כי איסור על נישואים חד-מיניים הוא בגדר חקיקה דתית שאינה מעניינה של המדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביטון, "השפעתו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על מעמדם של זוגות חד-מיניים", קריית המשפט ב' 401 (2002).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Connecticut Legalizes Same-Sex Marriage", 365gay, 10.10.2008
  2. ^ "Chief justice denies stay of District's same-sex marriage law", Washington Post, March 3, 2010
  3. ^ ברוב גדול ניתן אישור לנישואים חד-מיניים ולאימוץ על ידי זוגות הומואים וואלה, 22.12.04
  4. ^ DAVID AGREN, "Mexican States Ordered to Honor Gay Marriages", The New York Times, August 10, 2010
  5. ^ Portugal's president ratifies gay marriage law
  6. ^ "Iceland parliament votes for gay marriage", IceNews, 11 June 2010
  7. ^ "תקדים באמריקה הלטינית: נישואי גייז בארגנטינה", ynet,‏15 ביולי 2010
  8. ^ You may now kiss the groom באתר הקופנהגן פוסט (באנגלית)
  9. ^ סוכנויות הידיעות, היסטוריה: במרילנד ומיין אישרו נישואים גאים, באתר ynet‏, 7 בנובמבר 2012
  10. ^ צרפת: הממשלה אישרה נישואים בין בני אותו מין
  11. ^ Geen, Jessica. Government proposes introducing gay marriage after Cameron intervention. PinkNews.co.uk. אוחזר ב־2012-04-29.
  12. ^ Shuttleworth, Kate (30 July 2012). "Gay marriage gets PM's full support", New Zealand Herald. אוחזר ב־ 31 July 2012. 
  13. ^ Uruguay: el Frente Amplio impulsa el matrimonio igualitario
  14. ^ Gender-Neutral Marriage Law Possible by 2012. YLE. אוחזר ב־2 July 2010.
  15. ^ Le Luxembourg devrait autoriser les mariages homosexuels
  16. ^ בג"ץ יוסי בן-ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים
  17. ^ "Homosexuality an Aberration for Many Israelis", Angus Reid, August 08, 2009
  18. ^ חדשות 2, ‏בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?, באתר ‏mako‏‏, ‏8 בינואר 2013‏
  19. ^ יאיר פרי, ‏ח"כים למען הקהילה הגאה: "מבטיחים שוויון - לא מצליחים לקיים", באתר ‏mako‏‏, ‏6 בינואר 2013‏
  20. ^ הארץ , שירות "", האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2009


לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
Rainbow flag and blue skies.jpg
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מיניים · איחוד אזרחי · הורות הומו-לסבית · שירות צבאי · התנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באירופה · באפריקה · באמריקה · באסיה · באוקיאניה · הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדות · נצרות · אסלאם
לקטגוריה · לפורטל