נישואי קרובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

נישואי קרובים הם נישואים של אדם עם קרוב משפחה. ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים, אך מידת הקרבה של הקרובים שעליהם חל האיסור משתנים מחברה לחברה. יחסי מין בין אח ולאחות ובין הורים לילדיהם אסורים כמעט בכל חברה אנושית. מהאיסור על קיום יחסי מין בין קרובים נגזר האיסור על נישואים בין קרובים אלה. לעומת זאת, נישואי קרובים שלא נאסרו היו רווחים למדי.

האיסור על גילוי עריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גילוי עריות

ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים. אנתרופולוגים תוהים, זה שנים, מהו מקורו של איסור כמעט-אוניברסלי זה, ונתנו לכך מגוון הסברים:

  • הסבר אבולוציוני: אנתרופולוגים ביולוגיים טענו כי מקור האיסור הוא אבולוציוני - אוכלוסיות של בעלי חיים ובכללם האדם שלא היה נהוג בהן גילוי עריות, ייבררו על ידי ברירה טבעית ויישרדו, שכן יש בהן שכיחות נמוכה יותר של מומים גנטיים וישנו מגוון גנטי גדול.
  • קירבה מולידה סלידה: האנתרופולוג אדוארד ווסטרמארק טען כי קירבה מולידה סלידה - אנשים המבלים את רוב זמנם יחדיו מילדות, כמו בני אותה משפחה, מפתחים סלידה הדדית ואינם רואים זה בזה בני זוג מתאימים להזדווגות.
  • הסבר פרוידיאני: לטענת זיגמונד פרויד קיימת משיכה בין קרובים ומקורו של האיסור על גילוי עריות הוא בסופר אגו.
  • הסבר פונקציונליסטי: האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי הניח כי לאיסור על גילוי עריות, כמו לכל רכיב בחברה לפי גישת הפונקציונליזם הסטרוקטוראלי, יש תפקיד בקיומה התקין של החברה. התפקיד שייחס מלינובסקי לאיסור גילוי העריות הוא מניעת בלבול תפקידים במשפחה.
  • איסור גילוי עריות כמביא לחליפין: לפי האנתרופולוג קלוד לוי שטראוס, לאיסור גילוי העריות תפקיד מפתח בעיצוב החברה האנושית. איסור זה מונע מהמשפחה לתפקד כיחידה אוטרקית, שכן פרטיה מחויבים להתרבות בעזרת פרטים מקבוצות אחרות, וכך נוצר מנגנון של חליפין בין קבוצות.

במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במיתולוגיה היוונית בולט סיפורו של אדיפוס, שבטעות נישא לאמו, חרף מאמציו להימנע מכך. בטרגדיה "אדיפוס המלך" מאת סופוקלס, העוסקת בסיפור זה, כאשר נודע הדבר לאדיפוס, הוא עוקר את שתי עיניו ויוצא לגלות יחד עם שתי בנותיו, ואשתו-אמו מתאבדת.

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישואי אח ואחות (ולעתים גם של הורה וצאצאיו) רווחו בחצר המלוכה של מצרים העתיקה.

בדתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור המתאר את יעקב גולל את האבן לבת דודו רחל, כדי לרעות את צאן אביה לבן, לפני נישואיהם

בתנ"ך מתוארים מקרים רבים של נישואי קרובים. אברהם, לקח לאשה את שרה, בת דודו הרן, יצחק נשא את רבקה בת משפחתו, ויעקב נשא את רחל, בת דודו לבן הארמי. לפי מדרשי חז"ל‏[1], תאומה נולדו עם כל אחד מבני יעקב ושבו ונשאון. גם עמרם, בנו של לוי נשא את יוכבד דודתו. לפי הסברו של המהר"ל, נישואי קרובים נחשבו לדבר הגון מאוד בטרם נאסרו על ידי התורה, ולכן גם נישואי אחות או דודה, שנחשבים לאיסור עריות, היו מותרים ואף נחשבו מצווה לפני האיסור במעמד הר סיני.

איסור עריות אוסר על קיום יחסי מין בין קרובי משפחה: אב ובתו, אם ובנהּ, אח ואחות, וכן נכללים באיסור זה אם חורגת, כלה, דודה (אך לא האחיינית), גיסה, חמות, נכדה ועוד. איסור זה הוא מהחמורים ביותר – אחת משלוש העברות שהן בגדר "ייהרג ואל יעבור". מאיסור זה נגזר איסור על נישואים בין קרובי משפחה אלה.

בהיימנות של קהילת ביתא ישראל נאסרים נישואי בני דודים עד דרגה שביעית, הנקראים זמד.

אל מול איסורים אלה, מצוות ייבום מחייבת אדם, שאחיו מת בלא שהשאיר אחריו צאצאים, לייבם את אשת אחיו, כלומר לשאת אותה לאישה, ו'להקים לאחיו שם' על ידי העמדת צאצאים מאשת אחיו. לחלופין, מתבצע טקס חליצה בו האח מצהיר בפומבי על סירובו לייבם את אשת אחיו, ולאחריו האישה מותרת להינשא לכל גבר.

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנצרות נאסרו נישואי קרובים אלא באישור הכנסייה.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרשת הנשים בקוראן מפורטים איסורי גילוי העריות שברובם חופפים את האיסורים ביהדות. אסורות האם, הבת (כולל בנות חורגות), האחות, הדודות, אחייניות, החותנות וכן מיניקות ו"אחיות ליניקה" כלומר מי שהונקה מאותה מינקת. בדומה לחוקי העריות ביהדות אסורה גם אשת האב ונישואים לשתי אחיות בו זמנית. בשונה מההלכה היהודית אוסר האסלאם נישואים לאחיינית ולעומת זאת מתיר את נכדתה של האישה.

לא תקחו (לנשים) את (הנשים) אשר לקחו אבותיכם..אסורות עליכם: אימותיכם ובנותיכם ואחיותיכם ודודותיכם אחיות אביכם ואחיות אמכם ובנות האח ובנות האחות ואימותיכם אשר הניקו אתכם ואחיותכם ליניקה, ואמות נשיכם ובנותיכם החורגות החוסות בכם ילידות נשיכם אשר באתם אליהן..ונשי בניכם אשר מחלציכם (יצאו), ולא תקחו שתי אחיות

– קוראן, פרשת הנשים כ"ו-כ"ז, תרגום יוסף יואל ריבלין

בחקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הנישואים נערכים לפי כלליהן של הדתות השונות, ובהתאם לכך קרובים שדתם אוסרת עליהם להינשא זה לזה, אינם יכולים להינשא בישראל.

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית מדינות רבות אוסרות נישואים עם דוד ודודה וברוב המדינות אף אסורים נישואים עם בני דודים ראשונים.

שכיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל מגבלות המרחק שהתקיימו בעבר, מעריכים שנישואים רבים היו נישואי קרובים והיה מי שהעריך ש-80% מכל הנישואים בהיסטוריה היו עם בני דודים שניים או קרובי משפחה קרובים יותר‏[2]. ההערכה היא שכיום קצת מעל 10% מהנישואים ברחבי העולם הם בין בני דודים שניים או קרובים יותר‏[3].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מובא ברש"י על הפסוק ויקמו כל בניו וכל בנותיו לנחמו, פרשת וישב.
  2. ^ Richard Conniff, Go Ahead, Kiss Your Cousin, August 2003
  3. ^ SARAH KERSHAW, Shaking Off the Shame, November 25, 2009, The New York Times